היסטוריה קטנה באתלטיקה הישראלית. אתמול (חמישי) לראשונה מזה שנים רבות, התקיימה תחרות באצטדיון האתלטיקה של מכון וינגייט. האצטדיון עבר שיפוץ יסודי ונפתח לאחרונה מחדש לפעילות. כעת, נעשה ניסוי כלים ראשון לבדיקת כלל המערכות. נכחתי בו כדי לתת לכם את רשמיי.
שלב ראשון בשיפוץ נרחב
השיפוץ שהסתיים כעת היה השלב ראשון מתוך שלושה. המתחם שופץ מהיסוד. הוחלפו כל המתקנים, החל מהתאורה והטריבונות ועד למסלולי הריצה. העבודה בוצעה במשך כשנה וחצי, תוך כדי המלחמה, בהשקעה של כ-11 מיליון ש"ח.
לכתבות נוספות בנושא:
חוזרים למרוצים: מרוץ הלילה Winner קריית גת יוצא לדרך ב-28.5.
למרות הפסקת האש: מפגש ליגת היהלום בדוחא נדחה.
דורית נאור הוכתרה כאלופת אירופה למאסטרס בהטלת כידון.
המתחם קיבל ציפוי סינתטי ברמה הגבוהה ביותר וקיבל אישור Class 2 של האיגוד הבינלאומי כנדרש. בהמשך, יירכש ציוד מלא להפעלת האצטדיון בהשקעה נוספת של כ-3 מיליון ש"ח. כולל כלל האמצעים האלקטרוניים הנדרשים.
אצטדיון האתלטיקה המחודש בווינגייט | צילום: בני נוה
בשלב השלישי לכך יתווספו גם חדר כושר פנימי, חדרי מאמנים, ישיבות, מנוחת ספורטאים וכו'. זאת בהשקעה של כ-5 מיליון ש"ח נוספים. למיטב ידיעתי, גם משרדי איגוד האתלטיקה אמורים לעבור לשם כשיסתיים השלב הזה בעוד מספר שנים.
מסקנות ראשונות מאצטדיון האתלטיקה
האצטדיון מוגדר כאצטדיון אימונים ולכן הטריבונה שלו כוללת רק 400 מקומות. במציאות הישראלית זה בערך פי 10 ממספר הצופים בתחרויות שאינן אליפות ישראל. אך ניתן במידת הצורך גם להוסיף טריבונות ניידות לאירועים ספציפיים.
התחרות שהתקיימה אתמול הוגדרה כתחרות סימולציה שנועדה להשתמש לראשונה במתקן. היא נערכה שם במסגרת המגבלות שהוטלו בזמן המלחמה, שעדיין חייבו תחרויות ללא קהל. גם אליפות ישראל ב-10,000 מטר שתתקיים ב-16. באפריל אמורה הייתה להתקיים שם, אבל באיגוד שוקלים אפשרות להחזיר אותה להדר יוסף בכפוף להפסקת האש והעובדה שייתכן שניתן יהיה להביא קהל.
הטריבונה באצטדיון האתלטיקה בווינגייט | צילום: בני נוה
ממה שהבנתי, השימוש באצטדיון יהיה רק לאימונים, כאשר השימוש בו יהיה מצומצם למדי. קומץ אתלטים מהפנימייה בווינגייט וקומץ אתלטים בכירים יעשו בו שימוש יומיומי. מעבר לזה, אגודת לידר נתניה תשתמש באצטדיון רק 3 פעמים בשבוע, שעתיים בכל פעם, בשל העלות הגבוהה של שכירתו. זה לא עונה על כל צורכי האגודה, שמקיימת אימונים גם במתקן בית ספר אורט בנתניה, שבו מסלול של 200 מ', וגם באצטדיון המשופץ בהדסה נעורים.
נקודה קטנה נוספת שהרגיזה אותי באופן אישי היא שכל כניסה למכון וינגייט מחייבת תשלום חנייה. לשלם 47 ש"ח על שעתיים ורבע נראה לי מוגזם.
אסאנטה עם תוצאה מהירה ראשונה באצטדיון
בתחרות עצמה השתתפו מעט מאוד אתלטים שבהתאם לעונה רובם לא היו בכושר שיא והתייחסו אליה בעיקר כאימון. התוצאה הבולטת היחידה הייתה של דרלין אסאנטה (21), חניכתו של איגור בלון שקבעה 54.70 ב-400 מטר. שיפור של 13 מאיות לשיאה האישי ומקום תשיעי בכל הזמנים. התוצאה מעודדת גם משום שזה מקצוע משני שלה והיא מאוד חסרת ניסיון בו. וגם משום שהיא רצה ללא מתחרות ברמתה והתקשתה למצוא את הקצב הנכון.
אצטדיון האתלטיקה המחודש בווינגייט | צילום: בני נוה
סיבה נוספת שלמדתי מהמאמנים והרצים היא שהמסלול הזה רך במיוחד בשלב זה ורק בעוד כשנה-שנתיים הוא יתקשה ויביא לתוצאות מהירות בספרינט. אני משוכנע שאסאנטה, ששברה לאחרונה את השיא הישראלי הלא רשמי ב-300 מ', תוכל לרדת מ- 54 שניות בתחרות עם מתחרות מתאימות.
