עד גיל מסויים, אנחנו יכולים ״להרשות לעצמנו״ להתאמן פחות, להשקיע פחות בתחזוק הגוף ולוותר לעצמנו בכל מה שנוגע להתמדה והששקעה באימוני כושר. גם בכל הנוגע לבדיקות דם, ככל שאנחנו מתבגרים, תוצאות הבדיקות יכולות להשתנות לרעה מפאת העלייה בגיל. אבל מה שמדהים זה, שבמקרים רבים וחשובים, פעילות גופנית, אימונים ותנועה קבועה על בסיס יומי משדרגים את מדדי בדיקות הדם שלנו פלאים ולפעמים ממש מצילים.

לכתבות נוספות בנושא:

• בריאות החניכיים ובריאות הלב: הקשר שלא כדאי להתעלם ממנו
• סובלים מפציעה? אל תפסיקו להתאמן
• מתאמנים בשביל הכיף? גם אתם צריכים להקפיד על תזונה

40 זה לא רק מספר

מגיל 40, ולמעשה גם הרבה לפני, מתחילים תהליכים מואצים יותר של הזדקנות בגוף. זה קורה לאט ובאופן הדרגתי , ולכן כיוון שהם החלו הרבה שנים קודם לכן, בגיל 40 זה השלב, פחות או יותר, שבו כבר מתחילים ממש להרגיש את שינויי הגיל. אנחנו מרגישים כאבים בגוף, חולשה, נפיחות בטנית, עייפות, שינוי במטבוליזם וכו'. הפריבילגיה הזאת, של לעשות פחות, נלקחת מאיתנו.

גם בכל הנוגע לבדיקות דם, ככל שאנחנו מתבגרים, תוצאות הבדיקות יכולות להשתנות לרעה מפאת העליה בגיל. אבל מה שמדהים זה שבמקרים רבים וחשובים, פעילות גופנית, אימונים ותנועה קבועה על בסיס יומי משדרגים את מדדי בדיקות הדם שלנו פלאים ולפעמים ממש מצילים. למעשה, אימון הוא כלי מטורף לשינוי ביוכימי אמיתי. וכשמחפשים לשפר את הבריאות, חשוב לבחון לא רק מה לאכול, אלא איך הגוף עצמו משתנה דרך תנועה.

אנשים רבים חושבים על הצורך להוריד כולסטרול או סוכר, אבל בפועל, האימון משנה את הביולוגיה של הגוף עצמו. השריר הופך למאגר סוכר, השומן נשרף אחרת, הדלקת יורדת וכלי הדם משתנים, וזה מה שמייצר שינוי בבדיקות.

האימון משנה את הביולוגיה של הגוף. צילום: shutterstock

לשנות ולשדרג

אם אתם לא מתאמנים על בסיס קבוע, או שאימונים אינם חלק מהשגרה שלכם, ובוודאי אם אתם יושבים שעות רבות ביום ברציפות, בצעו בדיקות דם לבדיקת המדדים החשובים. לאחר מכן, החלו לשנות ולשדרג את דרככם ולהתאמן כחלק מהשגרה. בצעו שוב בדיקות דם לאחר שלושה חודשים ואפילו פחות. תופתעו מאוד לטובה מתוצאות הבדיקות.

חשוב לציין כי ככל שהאימונים יותר מגוונים, כך זה ישפיע בצורה טובה יותר על המדדים. הגוף אוהב אתגרים שונים ומפתיעים וגיוון.

יש קשר ברור בין פעילות גופנית לבין שיפור מדדים בבדיקות דם והוא נתמך בהרבה מחקרים. כשאנחנו מתאמנים באופן קבוע (אירובי, כוח, פילאטיס, יוגה, או שילוב של כמה סוגי אימונים, שזה כאמור הכי טוב ומשפיע בצורה משמעותית יותר על המדדים), הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים שמשפיעים ישירות על מדדים חשובים.  

סוכר בדם

אימונים מסייעים בשיפור סוכר בדם, שיפור סוכר בצום ורגישות לאינסולין ושיפור קליטת גלוקוז בשריר. פעילות גופנית משפרת רגישות לאינסולין, כלומר התאים “מגיבים” טוב יותר להורמון שמכניס סוכר לתוכם. זה חשוב במיוחד במניעה ובניהול של סוכרת סוג 2.

שומנים בדם 

אימונים מסייעים בירידה בטריגליצרידים, עלייה ב-hdl, שזה הכולסטרול הטוב וירידה ב-ldl, שזה הכולסטרול הרע (בעיקר באימונים בעצימות בינונית עד גבוהה), וכל זה תורם להפחתת סיכון למחלות לב. חשוב לציין כי השינוי בכולסטרול שמגיע בעקבות פעילות גופנית הוא מתון יחסית לתרופות, אבל עדיין משמעותי ברמה בריאותית מצטברת.

התאים מגיבים טוב יותר ומסייעים בהתמודדות עם סוכרת | צילום: Steve Buissinne, Pixabay

דלקת בגוף

אימון קבוע מפחית סמני דלקת כרונית. ירידה במדדי דלקת (cpr) ואחרים. פעילות גופנית מפחיתה סיכון למחלות לב וכלי דם. כלומר, אימון לא רק ״משפר מספרים״, אלא ממש משנה מצב דלקתי בגוף.

מדדים מטבוליים כלליים

ירידה ב-bmi והיקף מותניים, שיפור בפרמטרים של תסמונת מטבולית ושיפור ניצול שומנים כמקור אנרגיה. כל זה משפיע בעקיפין על סוכר, שומנים וסיכון קרדיווסקולרי.

תפקודי כבד

במקרים של כבד שומני, פעילות גופנית יכולה לשפר אנזימי כבד ולעזור בהפחתת שומן בכבד.

לחץ דם והמטולוגיה

שיפור בלחץ הדם ולעיתים גם השפעה על מדדים כמו המוגלובין (בעיקר אצל מתאמנים לאורך זמן).

הורמונים ומטבוליזם

אימון משפיע על הורמונים כמו אינסולין, קורטיזול ואפילו טסטוסטרון, מה שמשתקף בעקיפין גם בבדיקות.

מסת שריר מסייעת להתמודד עם סוכר | צילום: Shutterstock

החשיבות של מסת שריר

ועוד כמה נתונים חשובים: השריר הוא אחד ״הצרכנים״ הגדולים ביותר של גלוקוז בגוף. ככל שיש יותר מסת שריר פעילה, הגוף מסוגל להתמודד טוב יותר עם סוכר בדם. בנוסף, ישיבה ממושכת פוגעת במדדים מטבוליים גם אצל אנשים שמתאמנים. כלומר, אימון של שעה ביום לא מבטל בהכרח 10 שעות ישיבה רצופות.

לכן, הפסקות תנועה קצרות במהלך היום, אפילו שתיים-שלוש דקות בלבד כל פעם, נמצאו במחקרים כמסייעות לשיפור תגובת הסוכר והאינסולין אחרי אוכל. גם הליכה מיד אחרי אכילה יכולה לעזור להקטין את קפיצת הסוכר בדם שמגיעה לאחריה. למי שמודאגים מתוצאה של הטריגליצרידים, דעו שירידה שלהם בעקבות פעילות גפנית יכולה להופיע יחסית מהר, לפעמים אפילו תוך שבועות בודדים של התמדה..

וחשוב לא פחות, עקביות חשובה יותר מאימון קיצוני. הגוף מגיב טוב יותר לפעילות קבועה ומתמשכת מאשר ל״התפוצצויות״ קצרות של אימונים.

ולסיכום, פעילות גופנית, אימונים ותנועות משמעותיות על בסיס קבוע סופר חשובים לבריאות, לאיכות החיים ובחשיבה קדימה, להזדקנות בצורה תקינה ובריאה יותר. האפקט האמיתי מצטבר ורב מערכתי, ושילוב סוגי אימון מביא לתוצאה הכי אפקטיבית.

אימון לא רק שורף קלוריות, הוא משנה את תוצאות בדיקות הדם מבפנים, דרך מנגנונים ביולוגיים עמוקים.