ישנן שבע הנחות בסיס שמשאירות אותי בנתיב הנכון לגבי האתלטים שאני מאמן. אומנם אלה אינן הנחות מרעישות ומשנות סדרי עולם, אך הן מובילות לכיוונים שאולי לא חשבתם עליהם בעבר
מאת:ג'ו פריל, תרגום: תומר גמינדר
1. האימון חייב ליצור עומס פיזי
כל המטרה של האימון היא להעמיס פיזית על הגוף בכדי לאתגר אותו. כתוצאה מאתגר זה הגוף מסתגל ומשפר את היכולת להתמודד עם רמת העומס הנתונה. כדי שהאימון יהיה אפקטיבי על האתגר להיות מותאם (ספציפי) לעומס הצפוי באירוע המטרה אליו אתם מתאמנים.
2. ההסתגלות של הגוף לעמוס פיזי ספציפי נקראת "כושר"
כך אנו גם מניחים מאחורינו את הויכוח ארוך השנים מי נמצא יותר בכושר – שחקן גולף, מרים משקולות או רץ מרתון. כל אחד מהם נמצא בכושר טוב לדרישות הספורט שלו. לדוגמה, אם תרצו להגדיר כושר כמיומנות הפיזית להכות בכדור למרחק גדול ובדיוק גבוה בעזרת מחבט, כמובן ששחקן הגולף יהיה בעל הכושר הטוב ביותר.
3. עייפות היא תוצר נוסף של עומס
אם אתם מאתגרים את הגוף יכולים להיגרם שינויים פיזיים רבים פרט לכושר. אתם עשויים לרוקן את מאגרי הגליקוגן, לפגוע בתאי שריר, לשנות את הכימיה של הגוף, וכו'. אנו מתייחסים לכלל השינויים האלו כ-"עייפות".
4. לכושר ולעייפות יש מגמות דומות
ייתכן שלא חשבתם על כך בעבר, אבל קיים קשר הדוק בין כושר עייפות. אם אתם תשושים מאימונים אזי העמסתם על הגוף מספיק כדי ליצור פוטנציאל לכושר. אם האימון לא ייצר עייפות, הוא גם לא יצר את הפוטנציאל לכושר. לכן, כאשר העייפות עולה, ניתן לצפות שהכושר יעלה גם הוא. גם ההיפך נכון.
5. בכדי להתחרות בהצלחה יש להפחית את העייפות
זו מהות הטייפר (הפחתה) לפני מרוצים חשובים – להפחית את העייפות. אתם לא רוצים להגיע למרוץ חשוב כשאתם עייפים. אין שום תועלת בלעשות זאת. השתתפות בתחרות כאשר אתם עייפים תוביל לפגיעה בביצועים.
6. הפחתת העייפות נקראת "כניסה לכושר תחרותי" (“coming into form”)
מקור המונח form הוא במרוצי סוסים במאה ה-19. לפני שהייתם מהמרים הייתם בודקים את טופס הנייר (form) שסופק על ידי סוכן ההימורים והראה מי מבין הסוסים התחרה לאחרונה. כאשר סוס הצליח במרוצים נאמר עליו שהוא "על הטופס" – "on form". מרוצי אופניים אשר החלו בשלהי המאה ה-19 אימצו את המונח בתחילת דרכם. בשנים האחרונות הוא החל לשמש גם בענפי סיבולת אחרים.
7. הכניסה לכושר תחרותי מחייבת הורדה של הכושר
זה הנושא אליו כיוונתי אתכם כאשר התייחסתי להנחות יסוד. לא מאמינים לי? תחזרו לסעיף 4. השורה התחתונה היא שאתם חייבים לוותר על מעט כושר בכדי להפחית את העייפותולהתחרות ברמה הגבוהה ביותר. הטריק הוא להגביל ולשלוט בכמות הכושר שהולכת לאיבוד בזמן הטייפר. אתם בוודאי מקדישים יותר זמן ומחשבה להיבט של ההכנה למרוץ מאשר לכל היבט אחר. ההגעה לשיא היא אומנות לא פחות מאשר מדע. הפרוטוקול שמשמש אותי איננו 100%. הוא מתואר בספרים שלי. הוא יכול לעבוד לאתלט מסוים במרוץ ספציפי אבל לא לעבוד היטב במרוץ הבא. זאת מכיוון שאנחנו אנשים ולא מכונות. ישנם משתנים רבים בחיינו. למעשה, אני שמח שזה המצב.
ג'ו פריל
מאמן ספורטאים סיבולת מאז 1980. הלקוחות שלו הם האליטה של הספורטאים
החובבים והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים
והדואתלטים. הם מגיעים מכל קצוות תבל וכוללים אלופים לאומיים אמריקאים
וזרים, מתחרים באליפויות העולם, וספורטאים אולימפיים.
הוא מחברם של עשרה ספרים על אימון לספורטאים סיבולת כולל הסדרה הפופולארית
והנמכרת ביותר בספר Training Bible. הוא בעל תואר שני במדעי האימון, הוא
מאמן מוסמך לרמת עילית לטריאתלון ורכיבה בארה"ב, והוא המייסד והיו"ר לשעבר
של נציבות האימון הלאומית בארה"ב.
ג'ו מקיים סמינרים ברחבי העולם על אימון ומרוצים לרוכבי אופניים, טריאתלטים ומאמנים, ומספק שירותי ייעוץ עבור חברות בתעשיית הכושר.
תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
מדור המתורגמים של שווג כאן
