מה ספורטאים צריכים לדעת על ויטמינים?

מאיזה ויטמינים ספורטאים צריכים להיזהר, מה קורה כשיש מחסור בוויטמינים וכמה ויטמינים בכלל קיימים? התזונאי יאיר קרני מסביר ועושה סדר
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

קבוצת המזון בה נדון הפעם היא קבוצת הוויטמינים, קבוצה המעוררת מחלוקת בין עולם התזונה לבין עולם הרפואה. מקור המילה ויטאלי – מקיים חיים. עד היום אותרו 14 ויטמינים. למרות ניסיונות כאלה ואחרים שנעשו  בתקשורת  לקשור לחומרים שונים את המילה ויטמין, מאז שנות החמישים של המאה העשרים לא אותרו ויטמינים חדשים.

מאז שנות החמישים של המאה העשרים, לא אותרו ויטמינים חדשים | צילום: thinkstock

טורים נוספים של יאיר קרני 
מה ספורטאים צריכים לדעת על חלבונים? 
מה ספורטאים צריכים לדעת על שומנים? 
כמה פירות רצים וספורטאים צריכים לאכול?

מה הם ויטמינים?

הוויטמינים מחולקים לשתי קבוצות: קבוצה אחת מורכבת מוויטמינים מסיסים בשומן, והקבוצה השנייה – מוויטמינים מסיסים במים. הוויטמינים הם חומרים שמשתתפים בכל פעילות כימית וביולוגית בגוף האדם והעניין שלנו בקבוצה זו מיוחד, משום שבפעילות  גופנית כמו ריצה, מתקיימת עד פי 20 פעילות כימית יותר מאשר במצב של מנוחה.

ללא ויטמינים נעצרות ונפגעות פעילויות כמו ייצור אנרגיה, עיכול של מוצרי מזון, נשימה מוגברת, יש עצירה  בהרזיה, ירידה במהירות הריצה וקושי רב בהתאוששות ממאמצים קשים.

בשנת 1978, בהיותי סטודנט לתזונה ב-OREGON STATE UNIVERSITY , נפגשתי עם פרופסור לינוס פאולינג, חתן פרס נובל, פעמיים: פעם ראשונה בעבור פיצוח הפעילות הכימית של ויטמין C, ופעם שנייה פרס נובל לשלום. בפגישתנו שלף פאולינג מבחנה מכיסו, ובה 10,000 מ"ג ויטמין C, בלע את כולה בלגימה אחת, ומיד הוסיף ואמר לי שוויטמין C הוא נוגד חמצון פעיל מאד ושאין כל טעם להוסיף ולחקור בנדון. באותה נשימה הוסיף ואמר שהכל כבר ידוע על הוויטמינים ושמיותר להשקיע ולחקור בנושא כי אין שום דבר חדש. כיום, ברור לי שהכל פרוץ, ואין נושא שלא ניתן לגלות עליו דברים חדשים.

הפעם השנייה בה עלתה בעייתיות בנושא הוויטמינים היתה בפרשת רמדיה. בתהליך ייצור של אבקת תחליף לחלב כשרה למהדרין, עבור המגזר החרדי, מישהו שכח להוסיף לאבקה ויטמין B1. ויטמין זה אחראי על התפתחות תאי העצב אצל תינוקות ואחראי על תפקוד המערכת החיסונית בקרב מתבגרים. הסימן הגופני לחוסר בוויטמין הזה הוא קימור של כפות הרגליים וקיצור של גיד האכילס. המחלה הזאת נקראת בֶּרִי-בֶּרִי. זו מחלה שעברה מן העולם לפני יותר מחמישים שנה ולפתע "הופיעה" בבית החולים לילדים שניידר.

הרופאה היחידה מכל הסגל בבית החולים, שזיהתה את המחלה, היתה רופאה צעירה שבמקרה למדה גם תזונה. זריקות עם ויטמין B1, פותרות את הבעיה באופן מידי. חלק מהילדים שנפגעו החלימו לחלוטין, חלק מהילדים שנפגעו משותקים עד היום ומספר של ילדים נפטרו בטרם שהספיקו לאבחן את המחלה. הבעיה העיקרית בזיהוי המחלה נעוצה בבעיה הבאה: בבתי ספר לרפואה לא לומדים תזונה. בבתי ספר לתזונה לא מלמדים ספורט ובבתי ספר למורים לספורט לא מלמדים תזונה. לוּ היו מלמדים בכל שלושה סוגי המוסדות את המקצוע החסר, היה יכול כל בוגר בית ספר כזה לזהות את המחלה מיד.

קיימים 14 ויטמינים: ארבעה ויטמינים מסיסים בשומן A, D, E, K, ועשרה מסיסים במים: B1, B2, B3, B6, B12, C, חומצה פולית, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין.  בשני המאמרים הבאים נדון בנפרד על כל אחת מקבוצות הוויטמינים הללו.

ויטמינים בכדורים

בנטילת כדורי ויטמינים עלולה להתעורר בעיה | צילום: thinkstock

הוויטמינים המסיסים בשומן נאגרים בתאי השומן ובכבד, וזמינותם לגוף תלויה באכילת שומנים. אגירה מוגזמת של אחד מהוויטמינים הללו עלולה לגרום לרעילות בכבד והוא ויטמין A. שאר הוויטמינים המסיסים בשומן אינם רעילים גם בכמויות גדולות.

איך נדע אם חסרים לנו ויטמינים?

מתי עלולה להתעורר בעיה? בנטילת כדורי ויטמינים. בכל טבלאות סימון המזון, על אריזות הוויטמינים מופיע ליד כל ויטמין, אחוז הוויטמין בכדור יחסית לקצובה היומית. ויטמין A מופיע בראש הרשימה ואסור שהכמות שלו תהיה יותר מ-100% מהקצובה היומית המומלצת, אחרת הוא פוגע בכבד. המידע על הכמות המומלצת של כל ויטמין (RDA) אמורה, על פי חוק, להיות רשומה בטבלת סימון המזון על התווית של אריזה הוויטמינים. קנייה של כדורי ויטמינים דרך האינטרנט, מחברות לא מוכרות שמוכרות את הוויטמינים במחירים נמוכים למדי עלולה להיות מסוכנת, כי אין לדעת מי היצרן והיכן יוצרו הכדורים, והאם בארץ ייצור הכדורים קיים פיקוח על הייצור. קנייה של כדורי ויטמינים שמיוצרים על ידי חברות הוויטמינים הגדולות והידועות גם בפארמים השונים וגם באינטרנט, נחשבת לבטוחה. נטילת כדור ויטמין על בסיס יומיומי איננה מזיקה כל עוד מקפידים על הכללים הנ"ל.

שאלת מיליון הדולר: איך נדע אם חסר לנו ויטמין כלשהו? התשובה – בבדיקת-דם. אבל, אליה וקוץ בה: בבדיקות הדם השגרתיות, בודקות קופות החולים רק שלושה ויטמינים: D, B12, וחומצה פולית. את אחד עשר הוויטמינים הנוספים לא בודקים מטעמי תקציב ועלות. לרוב הנשים לפני כניסה להריון חסרה חומצה פולית, וחוסר בויטמין הזה עלול לגרום למומים מולדים בעוברים. לספורטאים ולחיילים חסר ויטמין B12, דבר הפוגע ביכולתם הפיזית, ולרוב האוכלוסייה נמצא חוסר בוויטמין D שפוגע בחוסן של מערכת העצמות. מכאן, שנטילת כדור ויטמינים אחד ביום עשויה לפתור את הבעיה.

אבל יש עוד 11 ויטמינים שלא נבדקים. מה בנוגע אליהם? מי בודק? איננו יודעים. לא אתפלא, שאם יבדקו  – ימצאו חוסרים גם בחלק ניכר משאר הוויטמינים, אם לא בכולם.



יאיר קרני | מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה ואלוף ישראל לשעבר בריצת מרתון

רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שלחו לו אותה לדוא"ל זה:
[email protected]




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג