שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

חגי אשלגי עולם תחרותי

חגי אשלגי על ההדחה של ארמסטרונג: עיתוי ופרופורציות

ההרשעה והענישה של לאנס ארמסטרונג הגיעו מאוחר מדי ובעוצמה מוגזמת. צדק מאוחר איננו צדק

ההרשעה והענישה של לאנס ארמסטרונג הגיעו מאוחר מדי ובעוצמה מוגזמת. צדק מאוחר איננו צדק

מאת:חגי אשלגי


ידיעה על פרשת ארמסטרונג כאן
כתבה שפורסמה בשוונג ב- 14 בחודש יוני 2012:
לאנס ארמסטרונג שוב מואשם, הפעם גם מושעה


צריך לפתוח ביושר – לאנס ארמסטרונג, בעת הזו, אשם בשימוש בחומרים אסורים. השאלה אצל אוהדיו מחד ומקטרגיו מאידך צריכה להיות אחת – מה זה אומר? האם זהו עוד משיח שקר? האם נכון להדיחו בבושת פנים ולשלול את כל תאריו? האם ראוי להשעות אותו לצמיתות מעולם הספורט?

האיש שינק את צוף חייו הבוגרים עד תום מענף האופניים (ומעולם הספורט בכלל), האיש שהחזיר טובה תחת טובה לענף האופניים בגדול יותר מכל אחד אחר, הופשט עירום ועריה. מבחינה הכרה בהישגיות ספורטיבית בינלאומית, נכון להיום, כל ספורטאי חובב טוב ממנו, אולי אפילו כל ספורטאי כורסא.


ארמסטרונג בדרך לניצחון השביעי בטור דה פראנס 2005 (צילום: Bjarte Hetland)


במוקד נמצאת תקופה אחת ומרוץ אופניים אחד – אלו הן שבע השנים הטובות של ארמסטרונג בטור דה-פראנס: 1999-2005. שבע פעמים ברציפות ניצח ארמסטרונג בטור דה פראנס מול רוכבי האופניים הטובים בדורו. שבע שנים רצופות ומושלמות בהן התגבר הטקסני על כל הקשיים. לא נפצע, לא חלה, לא נפל נפילה משמעותית, לא נשבר, לא נתן לאף אחד לעבור אותו, לא נכשל, ובעיקר – לא הפסיד.

קשה להבין לעומק ובאמת את משמעות הרצף הזה. במרוץ שבו אפשר להפסיד את הכול בשנייה אחת, אבל נדרשים 23 ימים טובים כדי לנצח, הצליח ארמסטרונג לחבר 140 ימים מצוינים, על פני שבע שנים, כדי לצאת כשידו על העליונה שבע פעמים ברציפות.

קחו את עצמכם ואת ענף הספורט המועדף עליכם. חישבו על תחרות השיא שלכם, בה הרחקתם עד קצה גבול יכולתכם. עכשיו תחשבו מה נדרש כדי לשחזר את אותה רמה בדיוק שבע שנים ברציפות, בלי שום פספוס.

אז לארמסטרונג זה היה קשה פי אלף. רדפו אחריו כל רוכבי האופניים הטובים בעולם, הפעילו מולו טקטיקות קבוצתיות, יכולות אישיות ותכנונים רב שנתיים. ובכל זאת הטקסני ניצח פעם אחר פעם. ברור, שגם אם חומרים אסורים סייעו לו בדרכו (כפי שוודאי סייעו למתחריו), יכולותיו הפיזיות והמנטאליות על הכביש היו נדירות.


קרלוס ססטרה בחולצה הצהובה, המנצח היחיד שלא היה מעורב בפרשה (צילום: Celso FLORES)


ניזכר במנצחי הטור דה-פראנס בעשור וחצי שמאמצע שנות ה-90 ועד 2010. אחרי חמש שנות מיגל אינדוראין (1991-1995), ניצח ב-1996 ביארן ריס מדנמרק. ב-1997 ניצח יאן אולריך הגרמני. ב-1998 ניצח מרקו פנטני האיטלקי. בשנים 1999-2005 ניצח ארמסטרונג. ב-2006 ניצח פלויד לנדיס האמריקאי. ב-2007, 2009 ו-2010 ניצח אלברטו קונטדור הספרדי, וב-2008 ניצח קרלוס סאסטרה, גם הוא מספרד. כך נראה הרקורד שלהם, כולל אישומים והודיות בשימוש בחומרים אסורים, והשלכותיהם:

מנצחים על הכביש  שנה חומרים אסורים תוצאה
ביארן ריס (דנמרק)  1996 הודה ב-2007 כי השתמש בחומרים אסורים כשניצח בטור. לא נכשל בבדיקות. נצחונו ב-2006 לא נשלל. נוספה לזכייה כוכבית. בעלים ומנהל קבוצת אופניים מקצועית.
יאן אולריך (גרמניה) 1997 נתפס ב-2006 במבצע "פוארטו" והורשע בהליכים שנמשכו מספר שנים עדויות של חבריו לקבוצה קושרות אותו לחומרים אסורים גם בשנה בה ניצח. לא נכשל בבדיקות. זכיותיו ומיקומיו נשללו רק מ-2005 ואילך. זכייתו בטור ב-1997, מיקומיו בין שלושת הראשונים בשנים אחרות (למעט 2005), כמו גם זכיותיו במדליות אולימפיות, לא נשללו. הושעה ב-2012 אחרי פרישתו.
מרקו פנטאני (איטליה) 1998 הורחק מהג'ירו ד'איטליה ב-1999 עקב ערכי דם חריגים. לא נכשל בבדיקות. ניצחונותיו לא נשללו והוא לא הושעה.
לאנס ארמסטרונג (ארה"ב) 1999-2005 הואשם ב-2012 על בסיס עדויות רוכבים אחרים בחשד לשימוש בחומרים אסורים בשנות נצחונו. לא, התגונן והורשע. לא נכשל בבדיקות. USADA השעה אותו מספורט תחרותי לצמיתות, ומבקש לשלול את כל ניצחונותיו בכל המרוצים בשנים הרלוונטיות.
פלויד לנדיס (ארה"ב) 2006 נתפס במהלך הטור והורשע בזמן אמת בשימוש בחומרים אסורים. עד מרכזי בחקירות כנגד ארמסטרונג. הושעה בזמן אמת ונצחונו נשלל בתום הליך משפטי. (הניצחון הועבר לאוסקר פריירו הספרדי)
אלברטו קונטדור (ספרד) 2007, 2009, 2010 הורשע בשימוש בחומרים אסורים בשנת 2010 ותוארו נשלל רק בגין 2010 ואילך. נכשל בבדיקה ב-2010. הושעה בשנת 2012 רטרואקטיבית מקיץ 2010. ניצחונותיו מ-2010 נשללו. סיים את ההשעיה חזר להתחרות באוגוסט 2012. (הניצחון בטור נמסר לאנדי שלק; הניצחון בג'ירו ד'איטליה 2011 נמסר למיקלה סקרפוני).
קרלוס סאסטרה (ספרד) 2008 אין תיעוד על שימוש בחומרים אסורים.  

למעט פלויד לנדיס ב-2006 ואלברטו קונטדור ב-2010 שנכשלו בבדיקות בזמן אמת, אף תואר טור דה פראנס לא נשלל מאיש. ריס ממשיך להחזיק בתוארו, כך גם אולריך, וגם תאריו של קונטדור בשנים בהן לא נכשל בבדיקות לא נשללו. גם רוכבי עבר אחרים שהודו בשימוש בחומרים אסורים ממשיכים להתחרות, לאמן ונהל בקבוצות אופניים מקצועניות.

מידת הענישה שהייתה מקובלת עד היום, נזנחה במקרה של לאנס ארמסטרונג.


פלויד לאנדיס בדרך לניצחון שנפסל בטור דה פראנס 2006 (צילום:colinedwards99)



צדק מאוחר וסלקטיבי איננו צדק

אם היה מצטבר תיק משמעותי נגד ארמסטרונג בשנות התחרות שלו, ואילו היו ננקטים נגדו הליכים אז, לא היה מקום לפצות פה. אבל הליכים כיום נגד ארמסטרונג הם בבחינת מאוחר מדי, וביחד עם הענישה הנדרשת – גם בבחינת נקמנית מדי. ספורטאים רבים וגדולים, מרובי תארים ותהילה, נחשדו בשימוש בחומרים אסורים גם אחרי תום הקריירות הספורטיביות שלהם ולא ננקטו נגדם הליכים כמו זה שננקט נגד ארמסטרונג.

צדק ברמה התחרותית העולמית לא יכול להיות תלוי ברצונו הטוב או הרע של ממסד מדינתי זה או אחר או של מדיניות סלקטיבית. שבע שנים אחרי זכייתו האחרונה בטור דה פראנס קיבל ארמסטרונג את כתב האישום נגדו. הרלוונטיות המיידית לעולם תחרויות אופני הכביש איננה קיימת עוד.

ארמסטרונג לא נלחם באישום, ואפשר לקבל או שלא לקבל את התזה של חלקים לא קטנים בציבור האופניים, כי הרמת הידיים של ארמסטרונג כמוה כהודאה.

גם אם מקבלים את ההרשעה כהרשעה מוחלטת, חומרת הסנקציות היא הבעייתית כאן. שלילה של כל התארים ללא עדות פיזית אחת, כאשר תארים זהים לא נשללו מרוכבים שהודו בשימוש בחומרים אסורים? כאשר תארים של רוכבים אחרים שהורשעו בפרשיות סימום אחרות לא נשללו למעט בגין השנה בה נתפסו "על חם"?

השעיה לצמיתות מעולם הספורט התחרותי רק ללאנס ארמסטרונג בשעה שרוכבים אחרים שהודו או נתפסו ממשיכים לרכוב ולנהל קבוצות אופניים מקצועניות שמשתתפות במיטב מרוצי האופניים בעולם?

ה"זוכים" משלילת ניצחונות הטור של ארמסטרונג?


מעבר לכך, שלילת ניצחונות מלאנס ארמסטרונג, אם  תהיה, תגרום למבוכות גדולות עוד יותר. העברת ארמסטרונג ממקומו ומניצחונותיו אמורה להעניק את הניצחון למי שסיים שני במרוצים מולו. בטור דה פראנס, אלו הם:

1999 – מקום שני – אלכס זולה
2000 – מקום שני – יאן אולריך
2001 – מקום שני – יאן אולריך
2002 – מקום שני –יוזבה בלוקי
2003 – מקום שני – יאן אולריך
2004 – מקום שני – אנדריאס קלודן
2005 – מקום שני – איוואן באסו

הזוכה הגדול ביותר אמור להיות יאן אולריך שהורשע השנה עקב מבצע "פוארטו". העברת ארמסטרונג ממקומו ומניצחונותיו אמורה להביא לאולריך (ועוד בדיוק בשנה שבתחילתה הורשע) עוד שלושה ניצחונות בטור דה פראנס, נוסף לניצחון מ-1997, ולהפוך אותו לזוכה בארבעה טורים. שני רק לארבעת המנצחים ה"מחומשים".

גם הענקת ניצחון ב-2005 לאיוואן באסו, שנה לפני שנתפס והושעה במבצע "פוארטו" תהיה בדיחה. יוזבה בלוקי הספרדי רכב בקבוצת אונסה שפורקה עקב סימום שיטתי וגם אנדריאס קלודן שעדיין מתחרה, רכב בקבוצה שפורקה אחרי שהרוכבים בה הודו בסימום שיטתי – קבוצת טלקום/טי-מובייל והוא עדיין מעורב בחקירה שלא הסתיימה.  אלכס זולה שסיים שני ב-1999 הודה כי השתמש ב-1998 ב-EPO.

יאן אולריך, עכשיו יהיו  על שמו עוד 3 ניצחונות בטור?
(צילום: Juergen Wohlfahrt)



יוצא שכל ה"מנצחים" החליפיים לארמסטרונג בכל שנות ניצחונו בטור דה פראנס, חשודים לא פחות ממנו. אין ספק שהעשור וחצי מאמצע שנות ה-90 ועד סוף 2010 (ויש שיגידו שהתקופה ארוכה יותר) היה תקופה של חומרים אסורים בדבוקות האופניים המקצועניות.

משמעויות כספיות
האם היום יכולים הרוכבים הבאים בתור אחרי ארמסטרונג לחזור ולתבוע מארמסטרונג כסף כהחזר של פרסים כספיים שארמסטרונג לקח במרמה במקומם? האם גם הדירוגים של הניצחונות הקבוצתיים צריכים להשתנות? האם נותני החסות יכולים לתבוע החזר כספי חסות בחזרה? האם עולם האופניים התחרותי והטור דה פראנס עצמו, לא התעשרו וגדלו עקב ההצלחה של הטקסני?

האם ארמסטרונג יידרש להחזיר מדליות אולימפיות?

מסקנה
כיום ההרשעה היא עובדה. כל אחד יכול להחזיק באמונה פרטית בשאלה האם ארמסטרונג השתמש או לא השתמש בחומרים אסורים, העובדה היא שהוא הורשע בשימוש אסור. אבל הסנקציות שמופעלות נגדו לא רק הולכות רחוק מדי, ומפקיעות כל זכר לשוויון בפני החוק, אלא מגחכות את התוצאה.

כפי שאי אפשר לתקן רטרואקטיבית סימום שיטתי שהופעל בעבר על ידי מדינות (כמו מדינות הגוש המזרחי לשעבר) ובענפי ספורט ספציפיים (כמו פוטבול ובייסבול בארה"ב), כך אי אפשר לתקן עשור וחצי של כתמים בעולם אופני הכביש באמצעות התנפלות באיחור של שבע שנים על רוכב אחד – גדול ככל שהיה.

אנחנו מחויבים כיום להניח שלאנס ארמסטרונג רימה. הוא עשה זאת בשנים שבהן רבים רימו. אחדים הודו בכך בדיעבד, ואילו אחרים (כולל ארמסטרונג עצמו) מסרבים להודות. אבל עוצמת הסנקציות נגדו בעיתוי הנוכחי מוגזמת וחסרת פרופורציות. קשה לדעת אם ייצא מתוק מהעז הזה – בטח לא עבור ארמסטרונג עצמו – אולי רק במישור של התרת קשרי שתיקה בזמן אמת בדבוקה המקצוענית.

על דבר אחד כולם ודאי מסכימים – ספורטאים ישרים צריכים לקבל הזדמנות מלאה ושלמה להתחרות נקיים ובתנאים שווים. שימוש בחומרים אסורים מפקיע את הזכות הזו, מבטל את הספורטיביות וראוי לגנאי ולאיסור.

נכון להיום, לאנס ארמסטרונג הוא בין אותם רוכבים ראויים לגנאי ששלטו בענף האופניים במשך 15 השנים מ-1996 עד 2010.

אבל ראוי שיהיה מרווח שיפריד בין ספורטאי בעל עבר מגונה, לבין אדם שהפך בין לילה למוקצה מתוך עדתו וקהילתו. את המרווח הזה מייצרים השכל הישר, ואולי גם קורטוב של אנושיות. לאנס ארמסטרונג, שחי את חייו המקצוענים כשמרווחים קטנים שיחקו כמעט תמיד לטובתו, איבד כאן את הזכות להיענש בדומה למתחריו בני דורו, ולא ניהנה כיום ממרווח האנושיות הקטן ביותר.

בסוף, הסיפור הזה יישאר סיפור עצוב על גיבור שעשה כנראה יותר מדי כדי לנצח, סחב על גבו ענף ספורט שלם, ונזרק אחרי שפרש ואיבד את ערכו.

25.8.2012


חגי אשלגיחגי אשלגי
שואף לתנועה



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות