שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

חגי אשלגי עולם תחרותי

הספורטאים האפרו-אמריקאים כורעים ברך, אבל הכל התחיל עם אגרופים באוויר

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הצליח להכעיס הרבה ספורטאים ואמנים אפרו-אמריקאים שכרעו ברך לאות מחאה בזמן ההמנון האמריקאי, אך המחאות בספורט לא התחילו היום, אלא כבר במשחקים האולימפיים של 1968

מחאת הספורטאים האפריקאים-אמריקאים בארה"ב, והעימות הישיר שלהם עם הנשיא דונלד טראמפ, מסיגה את יחסי הגזע בארה"ב עשרות שנים לאחור. ספורטאים מקצוענים כמו שחקני פוטבול "מפונקים" שמרוויחים מיליוני דולרים, ענקי כדורסל כמו סטף קארי ולברון ג'יימס, ועוד רבים, לא בוחלים בהתקפות ישירות על הנשיא. איזייה תומס מדבר על הזכות הבסיסית לשוויון גזעי. הפעם, לא רק ספורטאים לבנים מזדהים ומצטרפים, אלא גם בעלי הקבוצות – אותם מולטי מיליונרים (רובם המכריע גברים לבנים ועשירים) שהם ברוני הספורט המקצועני באמריקה. הם מבינים שטראמפ הרחיק לכת. הדברים הגיעו לכדי כך שאפילו הצעה לביטול השמעת ההמנון לפני משחקים, כבר לא נראית מופרכת.

טראמפ קובל על "כריעת הברך" בהמנון מצד שחקני הפוטבול. לפני כ-40 שנה, שני ספורטאי ענק – אצנים אפריקאים-אמריקאים עשו זאת בסטייל, וסגנון אחר – על הפודיום האולימפי, עם מדליות על הצוואר, יחפים. שמם היה טומי סמית' וג'ון קרלוס. באופן פרדוקסלי, הם מחו נגד הממסד האמריקאי הלבן במקסיקו – המדינה שנואת נפשו של טראמפ. זהו סיפורם.

ב-1968 ההסתבכות האמריקאית בוייטנאם מעמיקה עד צוואר. הקרב בקה סאן, מתקפת ה"טט" בראש השנה הסיני, המתקפה הישירה על שגרירות ארה"ב ותנועת ההתנגדות למלחמה, יחד עם אלפי חיילים אמריקאים הרוגים, משפילים את מורל האומה האמריקאית. בהמשך, הטבח האמריקאי בכפר מיי-לאי מכה גם ב"מוסריות" של הנוכחות האמריקאית בוייטנאם. ההתנגדות, לגזענות בדרום ארה"ב, נמשכת במחיר של הרוגים. בחודש אפריל באותה שנה, מנהיג תנועת זכויות האזרח האמריקאית, הכומר השחור מרטין לותר קינג, נרצח בממפיס על ידי מתנקש גזען. ביוני, הסנטור רוברט קנדי, אחיו של הנשיא המנוח ג'ון קנדי ומתנגד תקיף לגזענות בדרום ארה"ב, נרצח על ידי מתנקש ממוצא פלסטיני בעת ריצתו לנשיאות. מרד הסטודנטים, בראשות "דני האדום", מבעיר את רחובות פריס וברית המועצות פולשת עם צבא של 5,000 טנקים לצ'כוסלובקיה ומדכאת במגף ברזל את "אביב פראג". המחזמר "שיער" עולה על במות ברודוויי. הביטלס חוזרים מביקור בהודו, אצל המהארישי ומוציאים את "האלבום הלבן". "תרבות הנגד" מטפטפת עמוק לתוך מחזור הדם של אמריקה – כך נראו למעשה החיים לאזרח האמריקאי הממוצע אז.

צ פ ו | ההצדעה של "הכוח השחור" 

"האם אתה מאמין בזכויות אדם?"

כחלק ממשלחת ארה"ב לאולימפיאדה, טומי סמית' מקליפורניה וג'ון קרלוס מהארלם, מגיעים באוקטובר 1968 לרוץ 200 מטרים באולימפיאדת מקסיקו סיטי. סמית' שיאן העולם, אך קרלוס ניצח במבחנים האמריקאים. ב-16 באוקטובר טומי סמית' ניצח בגמר ה-200 מטרים האולימפי עם שיא עולם חדש. פיטר נורמן, האוסטרלי לבן העור, זכה בכסף וג'ון קרלוס האמריקאי מסיים שלישי עם הארד. לטקס המדליות והשמעת ההמנון הגיעו סמית' וקרלוס כשעל רגליהם גרביים שחורות בלבד.

שלושת הספורטאים | צילום: AP

סמית' וקרלוס עדכנו, את האוסטרלי הלבן, מה בדעתם לעשות בטקס. הם שאלו את נורמן אם הוא מאמין בזכויות אדם. הוא השיב שכן. הם שאלו אותו אם הוא מאמין באלוהים. הוא השיב שכן. הם הסבירו לו שמה שהם עומדים לעשות יאפיל על כל הישג ספורטיבי שהשיגו. האוסטרלי הלבן השיב "אעמוד יחד איתכם". לימים יספר ג'ון קרלוס שהם ציפו לראות פחד בעיניו של נורמן, אך במקום זאת ראו רק אהבה.

סמית' וקרלוס ענדו, על חזם, את סמל "הפרויקט האולימפי למען זכויות אדם" (ארגון שנועד למחות נגד אפליה גזעית). בדרך לדוכן המדליות ראה נורמן את אותו סמל אצל ספורטאי אמריקאי אחר. הוא ביקש וקיבל את הסמל וכל השלושה ענדו את הסמל על החזה. סמית' וקרלוס תכננו להביא זוג כפפות שחורות כל אחד לטקס המדליות, אך קרלוס שכח את הכפפות בחדרו. נורמן האוסטרלי הציע לשניים לחלוק בזוג שישנו – ללבוש כפפה אחת כל אחד. אחד כפפה ימנית; השני כפפה שמאלית. עם השמעת ההמנון נעמדו סמית' וקרלוס, ללא נעליים, אגרופים עטויי כפפות שחורות מונפים באוויר וראש מורכן. כל שלושת המדליסטים ענדו את סמל "הפרויקט האולימפי למען זכויות אדם".

נידוי ממסדי והשעיה

בשנים הבאות סבלו סמית' וקרלוס מנידוי על ידי הממסד. גם נורמן הושעה מפעילות באוסטרליה. לאחר סיום הפרק האתלטי בחייהם, סמית' וקרלוס, הגיעו כל אחד בתורו ובדרכו, לשחק פוטבול מקצועני. נורמן, שקבע את הקריטריון האוסטרלי לאולימפיאדת מינכן 1972, לא נשלח למינכן. בחלוף השנים הפכו מעשיהם, של סמית' וקרלוס, למקובלים ומוערכים בארה"ב. השניים זכו בפרסים, בהוקרה ובמעמד על מעשיהם ואומץ לבם. נורמן, מאידך, דהה לאלמוניות, פציעות והתמכרות לשתייה. האוסטרלים נמנעו אפילו מלהזמין או לערב אותו באולימפיאדת סידני 2000. כשהאמריקאים למדו שנורמן לא הוזמן, הם היו אלו שמיהרו להזמינו ונורמן נכח במשחקי סידני כאורח של המשלחת האמריקאית. בשנת 2006 מת נורמן מהתקף לב בהיותו בן 64. תוצאתו של פיטר נורמן, מאותו יום בנובמבר 1968, עדיין חקוקה גם היום כשיא אוסטרליה ב-200 מטרים. בחלוף 38 שנים מיום "הצדעת הכוח השחור", חצו טומי סמית' וג'ון קרלוס את האוקיינוס כדי לשאת בידיהם את ארונו של פיטר נורמן לקבורה על אדמת אוסטרליה, ונשאו לו הספדים. פדרציית האתלטיקה האמריקאית הכריזה על תאריך מותו כ"יום פיטר נורמן".

אותו רגע אולימפי באוקטובר 1968 היה שיא מזוקק של מחאה אנושית אנטי-גזענית ואנטי ממסדית בעולם שצעיריו החלו להתעורר. מחאה ספוגה באומץ לב אישי נדיר של שלושה אצנים מצטיינים. מחאה שנשענה על מצוינות ספורטיבית וסולידריות אנושית בסיסית בין מתחרים, בני צבעים שונים.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות