שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ליאור זך-מאור, מאמן חזק בראש קל ברגליים

"ביחד עם הישראמן, אפיק ישראל הוא אחד משני אירועי הסבולת ההארד קור הטובים בישראל"

ליאור זך-מאור יעמוד גם השנה על קו הזינוק ב"אפיק ישראל" שיתקיים השבוע ונזכר בתחרות שהשתתף בה בשנה שעברה ובייחוד ברגעים הקשים ובשותפות שלו עם הבן זוג לתחרות

המהדורה הראשונה של אפיק ישראל התקיימה בסתיו 2013. באותה שנה הייתי נחוש במטרה להשתתף באליפות העולם באיש הברזל וידעתי שזה לא ישתלב בתכניות שלי. חזרתי מהאליפות ביום שישי אחר הצהריים ובשבת קפצתי לראות את האירוע ולהגיד שלום לכל החברים שהשתתפו בו. לקח לי 5 דקות להחליט סופית שאין מצב שאני לא עומד על קו הזינוק של האפיק בשנת 2014. כמה שבועות מאוחר יותר הצעתי לגלי רונן בצעד שהוא ספק יהיר, ספק יומרני, שנירשם לתחרות כזוג (התחרות היא תחרות זוגות-חייבים לרכוב ביחד). שנינו גרים באזור עמק יזרעאל, שנינו בני 40 פלוס ושנינו אוהבים כמובן לרכוב בשטח ולהתחרות. המזג הרגוע של גלי מצד אחד והרצון שלו להתחרות ברצינות מצד שני, מאוד התאימו לי וחשבתי שהזיווג הזה יכול לעבוד מצויין.

אפיק ישראל

"המזג הרגוע של גלי רונן והרצון שלו להתחרות ברצינות, מאוד התאימו לי" | צילום: באדיבות ליאור זך-מאור

"כך שברתי את המרפק בנפילה"

לשנינו היה ברור מהרגע הראשון שהרעיון הוא להתכונן ברצינות ולהתחרות הכי טוב שאנחנו יכולים כדי לסיים במיקום גבוה בקטגוריית המאסטרס באירוע. אחרי שנרשמנו כזוג, מסכת ההימורים בעמק ובעיקר בחנות טרק משמר העמק אותה גלי מנהל, צברה תאוצה ושמות ומיקומים עפו באוויר על בסיס יומי סביב הקפה. הרבה אנשים שלא הכרתי לפני כן ניגשו אליי ואמרו לי: "אה, זה אתה שהולך להיות בן זוג של גלי באפיק השנה, וואללה, כל הכבוד, בהצלחה, אתה אמיץ". קצת מחמיא והרבה מלחיץ. זה נשמע כאילו אולי לקחת על עצמי משימה שהיא קצת גדולה עליי.

עוד כתבות בנושא
לכל הטורים של ליאור זך-מאור בשוונג
לקראת ישראמן 2016 || כיצד מתכוננים למסלול הרכיבה בישראמן?
מסלולי רכיבת הכביש היפים בארץ ~ מערד למצדה

נכנסתי לספורט סבולת בסוף שנות ה-90 בעיקר דרך אופני הרים ורכיבה בשטח. אבל מאז עברו הרבה אימוני שחייה, ריצה, ותחרויות טריאתלון והשטח הפך פחות מרכזי בחיים שלי. גלי רוכב משמעותית טוב ממני בעיקר בכל מה שקשור לטכניקה בסינגלים וירידות. לפחות לשבת הרבה שעות על האופניים ולסבול אני עדיין יודע. כדי להוסיף חטא על פשע הצלחתי לשבור את מרפק ימין בנפילה בשטח בחודש יוני כשנותרו עוד פחות מארבעה חודשים לזינוק. ניתוח, שבועיים השבתה, שבועיים טריינר, וחזרה הדרגתית לרכיבות כביש בחוץ ואז גם שטח. באוגוסט עוד הספקתי לעשות חצי איש ברזל בגרמניה כדי לנסות להשיג סלוט לאליפות העולם בחצי 2015.

אפיק ישראל

"סיימנו את היום במקום הראשון בקטגוריית המאסטרס" | צילום: באדיבות ליאור זך-מאור

גלי ואני רכבנו לא מעט ביחד והדינמיקה במרבית האימונים היתה דומה. הוא "מנהל אותנו" ואני מספר 2. יש לו יותר ניסיון, הוא מכיר את כל הדרכים בצפון, והוא רוכב טוב ממני. בפועל רכבנו חלק מהאימון במקביל וחלק בטור כאשר הוא מוביל בקטעים הטכניים ואני בקטעים הפשוטים והזורמים על הדרכים הלבנות. קטעים שמזכירים קצת רכיבת נג"ש בתחרות איש ברזל. כמה שניסיתי להשתפר ולסגור פערים, עדיין הייתי גורם מעכב בדרכים הטכניות ובסינגלים. גלי הפגין סבלנות ואני ניסית לפצות על זה בהובלה טובה בקטעים שבהם יכולתי לקחת את המושכות.

ביום התחרות הראשון נאלצתי להתמודד עם התרחיש שחששתי מפניו. אחרי כמה דקות של זינוק מתגלגל התחיל הכאוס שבו גלגלים מתערבבים באבק והרבה מוטיבציה והסיכוי לצאת ללא פגע הוא לא גדול. כדי להישאר בחלק הקדמי של הבלגן ולהימנע מתאונות עד כמה שניתן, נאלצנו לרכוב בעצימות מטורפת מבחינתי. מתכון מושלם לדעיכה והתפרקות בשעה שעתיים האחרונות של הרכיבה. אמנם אחרי 15-20 דקות רוכבי העילית הצעירים ניתקו מגע והורדנו קצת רגל מהגז, אבל עדיין המשכנו לפחות עוד חצי שעה בזון 4 גבוה מבחינתי. בדיוק הפוך מאיך שאני נוטה להתחיל תחרויות בדרך כלל.

בטוח שיהיה קשה

את מרבית היום העברנו די לבד שנינו. גלי ואני. רכבנו קצת עם ליאור זהבי ורז יעקובסון שהתחרו כזוג ובילו איתנו במרבית האימונים המשותפים. וגם עם צמד הנשים הארופאיות המקצועניות שניצחו את התחרות. סיימנו את היום במקום הראשון בקטגוריית המאסטרס ופנינו להתאושש כמה שיותר וכמה שיותר מהר. נוזלים, מלחים, חלבונים, פחמימות, מקלחת, עיסוי, קומפרשן. הכל. כל מה שיכול לעזור להחזיר את הגוף למצב סביר לקראת הסטייג' הבא למחרת. במקביל, המכונאים של טרק ישראל דאגו להחזיר את האופניים למצב תקין. הם עבדו לא פחות קשה מאיתנו. גם האופניים וגם המכונאים.

אפיק ישראל

אין לי מושג מה יקרה בתחרות, אבל בטוח שיהיה קשה | צילום: באדיבות ליאור זך-מאור

הדינמיקה בשני הימים הבאים היתה די דומה. למעט קטע אחד "עוצר נשימה" שבו הצלחתי במיומנות מרשימה לקרוע את השרשרת באופניים שלי וגלי הצליח במיומנות אפילו יותר מרשימה לתקן אותה בתוך 2 דקות. סיימתי את התחרות מפורק היטב אבל גם מאוד מסופק. הארגון היה ברמה גבוהה ונהנתי מאוד מהאירוע כולו. הכל בסטנדרטים סופר גבוהים. למעשה, לדעתי ביחד עם הישראמן, אפיק ישראל הוא אחד משני אירועי הסבולת ה"הארד קור" הטובים בישראל. הייתי מסופק כי הרגשתי גם שבשורה התחתונה רכבנו לא רע בכלל. הדינמיקה בינינו היתה מעולה וזרמנו טוב. לשנינו היה ברור שאם לא יקרה משהו יוצא דופן נרכוב כזוג גם במהדורת 2015 של האפיק. וזה אכן מה שעומד לקרות בשמיני לאוקטובר כשהמדורה השלישית של אפיק ישראל תוזנק. גם השנה שילבתי חצי איש ברזל באירופה בהכנות שלי. אבל לפחות לא שברתי שום דבר.

השמועות מדברות על כך שהרמה של הזוגות במאסטרס עלתה ביחס לשנה שעברה ולא מעט חבר'ה מגיעים השנה יומרניים יותר, כשהמטרה שלהם ברורה – לנצח בקטגוריה. כולל כמה זוגות מחו"ל שאין לנו הרבה מידע לגבי היכולת שלהם. אין לי מושג מה יקרה בתחרות, אבל בטוח שיהיה קשה, יהיה מעניין, ויהיה כיף כמו תמיד. עדכונים נוספים תוך כדי ואחרי התחרות.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות