הוא כבר צלח 56 מעלות בדיונות הלוהטות של נמיביה, שבר שיאים על מסלולי האולטרה בישראל והפך את הריצה לכלי ריפוי מפוסט-טראומה ולהנצחת חבריו שנפלו. מחר (שישי), לוחם הימ"מ דודו דאנו בן ה-46 יוצא אולי לאתגר הקיצוני ביותר בקריירה שלו. "המדבר האחרון" – מרוץ אולטרה-מרתון מפרך של 250 קילומטרים על הקרח של אנטרקטיקה.
היעד: "המדבר הלבן" בקצה העולם
מרוץ The Last Desert נחשב ליהלום שבכתר של סדרת מרוצי האולטרה היוקרתית 4 Deserts מבית RacingThePlanet. בניגוד לדימוי החם והצחיח של המילה "מדבר", אנטרקטיקה היא למעשה המדבר הגדול, הקר, היבש ובעל הרוחות העזות ביותר על פני כדור הארץ. בהתאם למעמדו, לא כל אחד יכול להירשם לתחרות. ההשתתפות שמורה אך ורק לרצים שכבר הוכיחו את עצמם וסיימו בהצלחה לפחות שניים ממרוצי המדבר האחרים של הסדרה. כמו נמיביה, אטקמה או גובי. מספר המשתתפים מוגבל לכ-40 רצים ורצות בלבד מכל העולם.
לכתבות נוספות בנושא:
- "הרגשתי שאני יכול להמשיך בלי סוף": עידו דסה בראיון
- ילד הפלא של עולם האולטרה: אסף איילון בפודקאסט של שוונג
- בדרך לאנטרקטיקה עוצרים במצפה רמון: המסע המרגש של דודו דאנו
המסע של דאנו מתחיל בהתכנסות באושואיה שבקצה הדרומי של ארגנטינה. משם ייצאו מחר המתחרים להפלגה של יומיים בספינת מחקר דרך מעבר דרייק הסוער עד לחצי האי האנטרקטי. התחרות עצמה נפתחת ביום ראשון ונפרסת על פני שישה מקטעים לאורך כעשרה ימים, בין 13 ל-23 בנובמבר 2026, ובמרחק כולל של עד 250 קילומטרים. במקום דיונות חול, דאנו יפגוש קרחונים, שלג עמוק, חופי אפר וולקני שחור כמו באי דספשן, מדרונות תלולים ומושבות פינגווינים. בכל מקטע מוקצב לרצים חלון זמן מוגדר – כמו 12 שעות במקטע הפתיחה – שבו עליהם לצבור כמה שיותר קילומטרים בהקפות מסומנות. כל זה תוך התמודדות עם קור מקפיא, רוחות עזות וציוד חירום שהם נושאים על גבם.
View this post on Instagram
דודו דאנו: "השנאה הכי גדולה שלי היא קור"
אז מה מביא רץ ישראלי, שמורגל בחום הכבד של מדבריות העולם, לבחור דווקא ביבשת הקפואה? בריאיון שהעניק ל"שוונג" לאחר מרוץ מדבר במצפה רמון, השיב דאנו בחיוך אופייני: "קודם כל, לא כל אחד הולך לשם. אני בגישה שמשהו שכולם עשו – אתה גם יכול לעשות. משהו שלא עשו – תעשה אתה. השנאה הכי גדולה שלי היא קור. אני הולך להילחם במה שלא טוב לי".
כדי להכין את הגוף והראש לתנאים הקיצוניים שמחכים לו בקצה העולם, דאנו לא הסתפק באימונים שגרתיים. הוא גמע מאות ק"מ, ואפילו הציב הליכון בתוך חדר קירור ענק בו גמע קילומטרים בתנאים המדמים עד כמה שאפשר את תנאי המרוץ. הכל כדי להגיע מוכן לרגע האמת.
רזומה של קצה גבול היכולת
ההמראה לאנטרקטיקה מגיעה אחרי שורה ארוכה של הישגים מרשימים בזירה הבינלאומית והמקומית. את כרטיס הכניסה היוקרתי ליבשת הדרומית הוא הרוויח בזכות הופעותיו בסדרת המדבריות, ובמיוחד ב-2022 כשסיים במקום השלישי הכללי במרוץ החולות בנמיביה. מרחק של 250 קילומטרים בתנאי מדבר קיצוניים ובחום שהגיע ל-56 מעלות.
דודו דאנו במרוץ מדבר | צילום: נועם אופק, שוונג
בשנתיים האחרונות ביסס דאנו את מעמדו כאחד מרצי הסיבולת הבולטים בישראל. בין היתר בזירת מרוצי ה"בקיארד אולטרה" – פורמט אכזרי שבו הרצים מזנקים להקפה של 6.7 קילומטרים מדי שעה עגולה עד שנותר על המסלול רץ אחרון. בספטמבר 2025 הוא הוכתר לאלוף ישראל במרוץ ההולילנד בקיארד אולטרה. זאת לאחר שהשלים 40 הקפות (267 קילומטרים) והשווה את השיא הישראלי דאז.
באפריל 2026 זינק שוב לבקיארד ושמר על תוארו בפעם השנייה ברציפות. אז שרד 39 שעות בתנאי מזג אוויר קשים במיוחד. כחלק מההכנה הישירה לאנטרקטיקה בחודש אוקטובר האחרון, הוא סיים במקום השני במקצה הישראלי במסגרת אליפות העולם לנבחרות בבקיארד אולטרה בעמק חפר. המנצח היה עידו דסה – תחרות שבה השניים שברו יחד את השיא הישראלי הקודם. עידו דסה העמיד אותו בסוף המרוץ על 48 שעות.
רץ למען הנופלים – ולמען החיים
הסיפור של דודו דאנו חורג הרבה מעבר לשעון העצר. דאנו שירת במשך 20 שנה כלוחם בימ"מ. שירות אינטנסיבי שהותיר בו צלקות פיזיות ונפשיות עמוקות ופוסט-טראומה. גם היום הוא ממשיך לבצע שירות מילואים משמעותי וממושך. לאחר שחרורו גילה את ריצות האולטרה-מרתון – תחום שהפך עבורו לעוגן, לכלי ריפוי ולפלטפורמה מרכזית להעלאת מודעות להתמודדות עם פוסט-טראומה, לליווי לוחמים פצועים ולאימון בני נוער לקראת גיוס.
עידו דסה ודודו דאנו בבקיארד אולטרה | צילום: תומר פדר
מעבר ליכולות הפיזיות הפנומנליות, יש כוח מניע אחד שמלווה אותו בכל צעד. אל כל קו זינוק – במצפה רמון, בבקיארד, בנמיביה וכעת גם באנטרקטיקה – הוא מתייצב כשאיתו דגל ישראל מיוחד שעליו מוטבעים שמות חבריו לנשק שנפלו בקרב. "אני רץ למען אחיי גיבורי התהילה," סיפר דאנו בריאיון לשוונג: "החבר'ה שלי שנהרגו הגנו על המולדת הזו בדמם. הם איתי בכל מקום. אני לא אעצור – למענם, לזכרם, ואני אמשיך בתנועה. אבל אני רץ גם למען החיים, לא רק למען המתים. הדגל הזה יונף באנטרקטיקה עם כל הכוח. בשמחה ובאהבה".
