נבחרת ישראל בטריאתלון חזרה הלילה (בין שני לשלישי) מאליפות העולם בפונטבדרה שבספרד עם תחושות קשות במיוחד. לצד כמה הישגים מקצועיים, בעיקר של דור העתיד, המשלחת הישראלית – שכללה שישה ספורטאים ובראשם הטריאתלט האולימפי שחר שגיב – נאלצה להתמודד עם גל עוינות חסר תקדים, ניסיונות מחיקה והחרמה מצד המארגנים המקומיים.
ליאור כהן, המנהל המקצועי של איגוד הטריאתלון, התראיין בחדשות הספורט וגולל את מסכת ההתעמרות שעברה הנבחרת, החל מטקס הפתיחה ועד לקו הזינוק.
"בכל מקום שניתן היה להסיר את דגל ישראל – הוא הוסר"
"כל הספורט הישראלי עובר תקופה לא פשוטה, אבל בספרד זה הגיע לשיא", מספר כהן בגילוי לב. "היו רגעים שבהם אפילו דובר על כך שלא נתחרה בכלל. נאלצנו לערב את הדרגים הגבוהים ביותר. הוועד האולימפי הישראלי נלחם בשבילנו, וגם איגוד הטריאתלון העולמי התערב".
לדברי כהן, הניסיון למחוק כל סממן ישראלי היה שיטתי ובוטה: "בכל מקום שניתן היה להסיר את הדגל הישראלי – הוא הוסר. בכל מקום שניתן היה להשמיט את המילה ישראל – היא הושמטה. בתחרות השליחים המעורבת, במקום להכריז 'ישראל', קראו לנו לזינוק כ'קבוצה מספר 20'. בשטח ההחלפה, כשהמארגנים כתבו בטעות את המילה 'ישראל', השופטת הגיעה במיוחד והדביקה איזולירבנד על השם, כדי שחס וחלילה לא יראו אותו".
הפגיעה לא הסתכמה בסמלים, אלא גלשה לפגיעה מקצועית של ממש בספורטאי הבכיר של הנבחרת: "שחר שגיב נאלץ להתחרות בחליפה נייטרלית שהוא לא מורגל אליה. מעבר להשפעה המנטלית הכבדה, בענף סיבולת של תחרות שנמשכת כמעט שעתיים, לשים ציוד שמעולם לא התנסית בו זו פגיעה מקצועית ישירה".
הסתה בטקס הפתיחה: "ראש העיר הצית את האווירה"
לטענת כהן, מי שהוביל את הקו העוין הייתה הוועדה המארגנת המקומית, שזכתה לרוח גבית מההנהגה הפוליטית המקומית: "נאסר עלינו להשתתף בטקס הפתיחה של אליפות העולם. בזמן שכל המשלחות צעדו בגאווה עם הדגלים שלהן, אנחנו נשארנו בחוץ. בטקס עצמו, ראש העיר ניצל את הבמה כדי להצית את האווירה, דיבר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני והודה למשלחת הפלסטינית, תוך אמירות קשות ומקוממות נגד ישראל".
מנגד, כהן מציין לטובה את עמידת ראשי הענף הבינלאומי לצד הנבחרת: "יושב ראש איגוד הטריאתלון העולמי, שהוא בעצמו ספרדי, נתן לנו גיבוי מוחלט. אלמלא הסיוע שלו, יש סיכוי ממשי שלא היינו מזנקים לתחרות. הבעיה היא שברגע שוועדה מקומית טוענת 'אנחנו לא ערבים לביטחון הספורטאים', ומפמפמת את זה ברשתות החברתיות למיליוני עוקבים – קל מאוד לייצר לחץ ולסמן אותנו כמטרה".
מדובר בדפוס מדאיג שחוזר על עצמו; רק שבועות ספורים קודם לכן בוטלה השתתפות ארבעה ספורטאים ישראלים באירלנד באמתלה דומה, לאחר שראש הוועדה המארגנת המקומית טען כי אינו יכול לערוב לביטחונם וכי הגעתם "תגרום נזק לתחרות". ונראה, כי זה לא עומד להיפסק בקרוב.
נקודת האור: הנוער מתעלה על הלחץ
למרות האווירה העוינת והתנאים הבלתי אפשריים, נרשמו בתוצאות האליפות גם נקודות אור ספורטיביות מרשימות, בייחוד בגזרת הצעירים. עמית בן אדיבה סיימה במקום ה-14 בעולם לנוער ושי מיטל סיימה במקום ה-16. שני הישגים נאים לדור הבא של הטריאתלון הנשי. לירן פלצמן הגיע למקום ה-25 ונבחרת השליחים המעורבת (עד גיל 23) סיימה במקום ה-13.
באשר לשחר שגיב, שסיים במקום ה-31, כהן מבהיר: "שחר חוזר מפציעה טורדנית. רק לאחרונה הוא סיים חמישי בגביע העולם באורוגוואי והוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות ביותר. כעת הוא יוצא לרצף תחרויות במזרח – בדרום קוריאה ובסין – ואין לי ספק שהוא יביא את הניקוד האולימפי וההישגים הנדרשים".
שינוי מסלול: מחיר כלכלי ומנטלי כבד
המציאות המורכבת באירופה מאלצת את איגוד הטריאתלון לחשב מסלול מחדש ולחפש זירות תחרות ידידותיות יותר: "הספורטאים שנפגעו מהביטולים באירופה יוצאים כעת לתחרויות בדרום אמריקה, שחר שגיב ואחרים יוצאים לסבב במזרח. מקומות שבהם נוח ובטוח לנו יותר להתחרות", מסכם כהן. "זה דורש מאיתנו השקעה כספית עצומה ומסעות מפרכים של שעות טיסה מתישות. נמשיך להילחם כדי שהספורטאים שלנו יוכלו לעמוד על קו הזינוק ולהתחרות בגאווה תחת דגל ישראל".

















