התפיסה הציבורית והתקשורתית לגבי תופעת "צוואר הסמארטפון" סובלת מפישוט יתר ומפחד מיותר.
אין חולק על כך שמבחינה ביומכנית, כיפוף הראש מטה, מעלה את העומס הפיזיקלי על עמוד השדרה הצווארי ועל השרירים והרקמות העוטפים אותו.

עם זאת, נכון להיום, אין שום הוכחה מדעית מצטברת ומוצקה לכך שהתנוחה הזו כשלעצמה מהווה גורם ישיר ויחידי להופעתם של כאבי צוואר כרוניים.

שורה של גורמים משפיעים

כאבי צוואר, כמו פתולוגיות רבות אחרות במערכת השלד והשריר, הם תופעה מולטי-פקטוריאלית – כלומר, תופעה רבת-גורמים. מדובר במנגנון המושפע מזהותם ומאופיים של משתנים רבים: רמת הפעילות הגופנית והניידות של האדם, איכות השינה שלו, מצבו הנפשי והרגשי, רמות המתח והחרדה, משך הזמן שבו הוא שוהה בתנוחות סטטיות ללא תנועה, יכולת הרקמה לספוג ולשאת עומסים, ומארג שלם ומשולב של אלמנטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

כדי להבין עד כמה הנרטיב הרווח מנותק ממה שקורה במעבדות ובקליניקות, מומלץ לסקור את ממצאיהם של כמה מהמחקרים הבולטים שנערכו בשנים האחרונות בנושא.

כאבי צוואר מושפעים מרמת הפעילות הגופנית, איכות השינה, מצב נפשי ועוד. צילום אילוסטרציה

מה הקשר?

• Damasceno et al.. (2018): במחקר חתך מקיף שבחן 150 בוגרים צעירים בגילאי 18–21, דגמו החוקרים את זווית הצוואר ובחנו את השפעתה על תסמינים קליניים. ממצאי המחקר הראו כי לא נראתה כל זיקה או קשר סטטיסטי בין מנח "צוואר סמארטפון" לבין נוכחות, עוצמה או תדירות של כאבי צוואר. החוקרים למעשה הוכיחו שמנח הצוואר אינו מהווה מדד בלתי תלוי או גורם שמנבא הופעת תסמינים.

• Mingels et al. (2021): במחקר רחב היקף נוסף שבו השתתפו למעלה מ-200 סטודנטים לרפואה, נבחנה האינטראקציה שבין שימוש בסמארטפון, זווית כיפוף הצוואר ועוצמת הכאב ברמה היומיומית. המסקנה הייתה נחרצת: לא נמצא קשר מובהק בין מדדי כיפוף הצוואר בעת השימוש במכשיר לבין עוצמת הכאב שאותה חוו המשתתפים.

• Minghelli et al. (2023): סקירה שיטתית ומעמיקה אשר החילה את הקריטריונים המדעיים והאפידמיולוגיים הנוקשים של ברדפורד היל (Bradford Hill criteria) לבחינת קשר סיבתי. החוקרים קבעו באופן חד-משמעי כי הראיות המדעיות הקיימות בספרות כיום אינן מספקות ואינן מספיקות כדי להגדיר קשר סיבתי של סיבה ותוצאה בין תופעת "צוואר סמארטפון" לבין התפתחות של כאבי צוואר.

ואולי יש קשר?

עם זאת, אין פירוש הדבר שהתנוחה או משך השימוש חסרי חשיבות לחלוטין. ישנן נקודות הדורשות תשומת לב מקצועית:

• Al-Hadidi et al. (2023): מחקר זה הראה כי סטודנטים שהשתמשו בסמארטפון פרק זמן מצטבר של למעלה מ-4 שעות ביום נטו לדווח בשכיחות גבוהה יותר על כאבי צוואר. אולם, החוקרים הדגישו כי ממצא זה מייצג מתאם (קשר סטטיסטי-נסיבתי) ולא קשר סיבתי.

עצם העובדה ששימוש מופרז נקשר לכאב אינה מוכיחה שזווית הכיפוף של הצוואר היא המקור הישיר לכך, אלא עשויה להצביע על גורמים נלווים כמו חוסר תנועה כללי, ישיבה ממושכת ויושבנות.

• El-Borgy et al. (2024): מחקר זה מצא כי שימוש מופרז בנייד נקשר לירידה בולטת בסבולת השרירים הפושטים של הצוואר (השרירים האחוריים) ולנטיה מוגברת למנח של ראש הנוטה לפנים. אדפטציות שינוי אלו עשויות אומנם להשפיע על היכולת של עמוד השדרה והשרירים לספוג ולנהל עומסים לאורך זמן, אך הן עדיין אינן מהוות ראיה לכך ששינויים מבניים או יציבתיים אלו הם אלו שמחוללים באופן ישיר ובלעדי את תחושת הכאב.

צילום: Shutterstock

מחשבים זווית מחדש

• אין דבר כזה "יציבה מושלמת" אחת ויחידה: עמוד השדרה הצווארי שלנו הוא מנגנון מופלא שתוכנן אבולוציונית לנוע במגוון רחב של כיוונים, מישורים וזוויות – כולל מנח של כיפוף לפנים. פעולות אנושיות יומיומיות ובסיסיות כמו קריאת ספר, כתיבה, תפירה, ציור או הצצה במסך הנייד דורשות כולן מנחי צוואר כמעט זהים.

• ניהול עומסים קודם ליציבה סטטית: כל תנוחה – אפילו זו שנחשבת על הנייר ל"תקנית", "זקופה" או "אידיאלית" – עלולה להפוך למציקה, מעייפת ולא נוחה אם נשהה בה ללא תנועה לאורך פרק זמן ממושך מדי.

• עמוד השדרה שלכם חזק, סתגלן ועמיד: האזהרות הדרמטיות והנפוצות המודעות לכך שמבט מטה אל המסך יגרום בהכרח ל"נזק בלתי הפיך", ייצור דבשת או יאיץ שחיקת חוליות, אינן נתמכות על ידי המדע ומתעלמות מיכולת הסתגלות הרקמה.

• משתני אורח חיים מנצחים את זווית הראש: מדדים כמו רמת הכושר הגופני, חוזק השרירים, איכות השינה, ניהול מתחים ובריאות כללית נחשבים לפי המחקר לבעלי השפעה מכרעת בהרבה על כאבי צוואר מאשר הזווית הספציפית שבה אתם מחזיקים את הנייד.

רמת הכושר הגופני, חוזק השרירים ואיכות השינה חשובים יותר מזווית הסמארטפון | צילום: Shutterstock

בלי לחץ

זווית הכיפוף של הצוואר בעת השימוש בסמארטפון, או הנוכחות של מנח ראש הנוטה לפנים, אינן תופעות שיש לקטלג אוטומטית כגורם הראשי לכאב, ואינן אמורות להוות את היעד הטיפולי היחיד או הבלעדי במרפאה.

במקום להלחיץ מטופלים ואנשים עם אמירות מבהילות ומפחידות בנוסח "אל תסתכלו למטה אל הטלפון כי אתם הורסים לעצמכם את הצוואר", הגישה הנכונה, המעודכנת והמקדמת יותר צריכה להסביר כי עמוד השדרה הצווארי הוא מבנה חזק, גמיש ודינמי.

המטרה אינה מרדף סיזיפי ועיוור אחר יציבה "מושלמת" או זקופה מדי, אלא הימנעות מקיפאון ומשהייה ממושכת מדי בכל תנוחה אחת. יש לעודד גיוון תנועתי שוטף, לשמור על אורח חיים פעיל, לחזק את השרירים ואת סבולת הרקמות, להקפיד על היגיינת שינה טובה ולבנות בהדרגה את סבולת הגוף לעומסי החיים.

נדיר שכאבי צוואר נובעים מסיבה אחת בודדת, ולכן האבחון והטיפול חייבים להיות מותאמים אישית בראייה ביו-פסיכו-סוציאלית רחבה – ולא להסתכם בהאשמת "צוואר הסמארטפון".

נימה אישית

כשאיש מקצוע בתחום הבריאות והתנועה נפגש מדי יום עם מטופלים המתמודדים עם כאבים, אחד הדברים הכואבים ביותר לראות הוא את תחושת הפחד והאשמה שהציבור סוחב איתו. המדיה והרשתות החברתיות הצליחו לייצר נרטיב שמפחיד אנשים מהגוף של עצמם, וגורם להם להאמין שהצוואר שלהם חלש, שביר ופגיע מכל תנועה לא "נכונה".

המטרה שלי בכתיבת הדברים האלו היא להחזיר לכם את האמון בגוף שלכם. הצוואר שלכם הוא מבנה מופלא, חזק ומסתגל.

אל תפחדו להשתמש בו, אל תפחדו להסתכל למטה, ובעיקר – אל תיתנו למושגים מנופחים לייצר אצלכם חרדות מיותרות. נועו יותר, התחזקו, גוונו את התנוחות שלכם, והכי חשוב – סמכו על הגוף שלכם.

הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.