צליחה של 10 קילומטרים במים פתוחים נחשבת לאתגר פיזי ומנטלי קשוח אפילו בסגנון חתירה. אולם לבצע את המרחק כולו, מתחילתו ועד סופו, בסגנון פרפר – הסגנון התובעני, הסיזיפי והמורכב ביותר מבחינה טכנית וגופנית – זה כבר אירוע נדיר ביותר. כזה שנרשם בספרי ההיסטוריה של השחייה בישראל ובעולם.
לכתבות נוספות בנושא:
- שברו את מחסום הפחד: 15 שחיינים צלחו את הכינרת לרוחב
- לעומק של 137 מטרים: שיא עולם חדש ומטורף נשבר בצלילה חופשית
- ביזו את הטקס: תוניסיה סירבה לעמוד על הפודיום לצד ישראל במים פתוחים
את ההישג הבלתי נתפס הזה השלימה ביום ראשון האחרון השחיינית יעל פרידלנד, שחצתה את הכנרת לרוחבה. מסלול של 10 ק"מ שנמתח מעין גב ועד צפון טבריה. המשחה בוצע לפי החוקים המחמירים ביותר של שחיית מרתון במים פתוחים: שחייה ללא ציוד עזר או חליפה, וללא כל נגיעה בסירת הליווי.
View this post on Instagram
את פרידלנד ליוו במקצועיות המשקיף הרשמי אייל שכנר מעמותת שחיית מרתון גליל והמשיט מוטי דיאמנט מעמותת "גל אל גל" שבגינוסר. השעון נעצר בסיום על תוצאה מרשימה של 5 שעות ו-8 דקות.
המטרונום שלא עצר: 22 תנועות בדקה לאורך 10 ק"מ
אחד הנתונים המדהימים ביותר במשחה נחשף על ידי המשקיף אייל שכנר, שליווה את יעל מקרוב לאורך כל חמש השעות: "ספרתי תנועות כל הזמן וחיכיתי שהיא תוריד בכמות התנועות, דבר שהיה מסמן את העייפות שלה", סיפר שכנר בהשתאות. "והיא פשוט לא הורידה. יעל שחתה בקצב אחיד ובלתי נתפס של 22 תנועות בדקה לכל אורך המשחה – קצב אחיד לחלוטין מהזינוק ועד קו הסיום".
השמירה על קצב ומבנה תנועה כה מדויקים בפרפר, בייחוד כשהגוף נשחק משעה לשעה, מעידה על כושר אירובי פנומנלי ומשמעת טכנית נדירה.
יעל פרידלנד בכנרת | צילום: אייל שכנר
מהביטול באוקטובר – לאתגר בפרפר שאף אחד לא ניסה
החיבור של פרידלנד לאגם עמוק ורב-שנים, אך האתגר הנוכחי נולד מתוך תפנית בלתי צפויה: "אני מאוד אוהבת לשחות בכנרת וכבר שחיתי בה פעמיים לאורך, 21 ק"מ", מספרת פרידלנד. "המטרה הבאה שלי הייתה לצלוח אותה לאורך הלוך-חזור – מרחק כפול של 42 ק"מ. המשחה הזה כבר היה מתוכנן ל-20 באוקטובר 2023. אבל אז פרצה המלחמה והכל בוטל. מאז לא היה לי חשק לנסות את זה שוב".
במקום לחזור למסלול המוכר, היא החליטה לחפש גבולות חדשים: "שאלתי את עצמי איך עוד אני יכולה לאתגר את עצמי. ואז עלה הרעיון לשחות בפרפר. במקום משחה של 8 או 10 שעות, זה משהו יותר קצר ומרוכז, הרבה יותר מעניין – ובעיקר כזה שאף אחד לא עשה מעולם".
יעל פרידלנד בכנרת | צילום: אייל שכנר
כשנשאלה אם חששה ממצב המים ומהדיווחים על האמבה, הבהירה שהפחדים שלה היו שונים בתכלית: "ממש לא חששתי מהאמבה, חששתי מדברים אחרים – למשל שייתפס לי שריר ברגל. בשחיית פרפר, אם שריר נתפס אי אפשר פשוט להמשיך ולזרום כמו בחתירה שבה הסגנון חופשי יותר. בפרפר חייבים לשמור על הסגנון והטכניקה בכל תנועה ותנועה".
"באמצע חשבתי להמשיך גם חזור"
במהלך החצייה מעין גב לטבריה, המים סיפקו גם אתגרים, כיאה לשחיית מים פתוחים. "באמצע המסלול היה חלק עם יותר גלי צ'ופ ורוח שבו התקשיתי לתפוס קצב, אבל עברנו את זה. היה גם קטע שבו שחיתי נגד הזרם וגם אותו עברנו. בסך הכל היה מושלם. טמפרטורת המים הייתה חמה יחסית, 27 מעלות, אבל השחייה הייתה חוויה מדהימה. זריחה יפהפייה, ציפורים, פשוט כיף לשחות בכנרת".
יעל פרידלנד בכנרת | צילום: אייל שכנר
התחושה הפיזית המצוינת הובילה אפילו למחשבות מפתיעות במהלך השחייה. "באמצע המשחה השתעשעתי במחשבה שאולי אעשה גם את הדרך חזרה", היא מחייכת. "הרגשתי שיש לי כוח, אבל הבנתי שזה קצת יותר מדי לפעם הראשונה. אולי בפעם הבאה. מה המטרה הבאה שלי? באמת אולי לעשות הלוך-חזור בכנרת בפרפר".
פרידלנד סיכמה: "אני עדיין לא מאמינה שזה קרה. לא מאמינה שעשיתי את זה. עדיין לא מעכלת". היא גם הדגישה את התודה לצוות הליווי: "היה ליווי מקצועי מאוד. אייל המשקיף ומוטי המשיט נתנו לי ביטחון מלא שאני לא לבד ויש מי שדואג ושומר עליי במים".
אורח חיים ספורטיבי: "הדרך שלי לחנך את הבנות"
מעבר להישג ההיסטורי, יעל היא פנים מוכרות מאוד בנוף הספורט העממי והתחרותי בישראל. כזו שלעתים קרובות עולה על פודיומים במרוצים. בשנים האחרונות, היא עושה זאת לצד בנותיה. "יש לי שלוש בנות", היא מספרת. "הגדולה בת 15, קצת יותר עסוקה בלימודים אבל התחרתה בהרבה אירועים. שתי הקטנות, בנות 9 ו-6, באות איתי כמעט בכל שבוע למרוצים ושתיהן גם בשחייה אמנותית בהפועל ירושלים. אנחנו בתחרות כמעט מדי שבוע – בשבילי זו ממש דרך חינוך, והבנות מאוד אוהבות ומתלהבות מזה".
יעל פרידלנד (מימין) על הפודיום במרוץ מדבר | צילום: צלמי שוונג
ואיך הבנות הגיבו לאתגר הפרפר של אמא?
"היו להן הרבה דאגות אם יקרה משהו. הן שוחות ומבינות היטב שפרפר זה ממש לא סגנון פשוט. אבל בסיום הן היו פשוט גאות בי.
