מרתון סקיד רו: אומרים שזה אחד מסרטי הריצה הטובים אי פעם

להתאמן למרתון כדי להתקדם בחיים זה נשמע מוכר, אבל זה הרבה יותר חזק כשמדובר בקבוצת הריצה שקמה במקלט ההומלסים הגדול ביותר בלוס אנג'לס
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
שכונת הומלסים בלוס אנג'לס
שכונת הומלסים בלוס אנג'לס

כנראה שכל סרט דוקומנטרי שעוסק בריצה למרחקים ארוכים יעניין את מי שעוסק בתחום, אבל החכמה האמיתית היא לתעד את הריצה בצורה שתגיע לכל אדם שרוצה ליהנות מסיפור טוב, גם אם מעולם לא עניין אותו לשמוע על אנשים שמתאמנים למרתון. זה מה שעשה הזוג גבי ומרק הייז, יוצרי הסרט הדוקומנטרי "מרתון סקיד רו" (SKID ROW MARATHON) שעד היום גרף פרסים בפסטיבלים שונים והחל מחודש מאי הקרוב יהיה זמין לצפייה גם ברשת.

עוד כתבות בנושא 
5 ספרי הריצה שאברום בורג אוהב במיוחד
מדוע ההדרגתיות בריצה כל כך חשובה?
איך תתמודדו עם משברים בריצה שלכם?

הדמות המרכזית בסרט היא של קרייג מיצ'ל, שופט פדרלי מקליפורניה שהוא גם רץ חובב. בסצנה הראשונה בסרט הוא גוזר את דינו של נאשם ליותר מ-70 שנים בכלא, וזה בסך הכל אחד מאותם ימים שבהם הוא משרת את החברה כפי שהוא מאמין שצריך לעשות. השקפת העולם שלו משתנה כשאסיר משוחרר שמיצ'ל עצמו שפט, מבקש ממנו להתלוות אליו אל המקום שאליו מגיעים תושבי לוס אנג'לס שאיבדו הכל. למקום הזה קוראים MIDNIGHT MISSION וזה למעשה מקלט ההומלסים הגדול ביותר בארצות הברית, שם הכינוי לאזור כזה הוא SKID ROW.

קבוצת ריצה להומלסים

באותו אזור מחריד בלוס אנג'לס 4,500 הומלסים, ובביקור הזה מיצ'ל מרגיש שלא מספיק לו להיות רק זה שדופק עם הפטיש על השולחן כדי לחרוץ את גורלם של אלו שטעו, הוא רוצה לאחוז גם בצד השני של החבל ולנסות למנוע מאנשים להגיע לבית המשפט שלו. הרעיון שלו הוא להקים קבוצת ריצה עם שאיפות גדולות, קבוצה שהחברים בה יתאמנו בסופו של דבר למרתון. לא כדי להשוויץ, אלא כי הוא מאמין שהמשמעת והדבקות במטרה שמשיגים תוך כדי האימונים למרתון תעזור לאותם אנשים למצוא את הדרך הנכונה בחייהם. השופט מיצ'ל ניצל את מעמדו ואת קשריו כדי לגייס תרומות. הוא הקים את קבוצת הריצה והבטיח צ'ופר לכל מי שיצליח להישאר נקי, להגיע בכל בוקר לאימון ובסופו של דב גם לבצע תכנית אימונים למרתון. הפרס היה השתתפות במרתון בינלאומי בחו"ל.

אז היו גם מבקרי קולנוע שלא לגמרי זרמו עם הרעיון הזה. מישהו ב"לוס אנג'לס טיימס" כתב שלהציג רעיון שבו אימונים למרתון יכולים לפתור בעיות כל כך חמורות הוא לא כזה מציאותי, מה גם שלא כל אחד יכול להחליט שהוא רוצה לרוץ מרתון ולהצליח. מצד שני, יש כל כך הרבה מרתוניסטים בעולם שבעברם לא חלמו שיעשו דבר כזה, רובם גם ניצלו את ההצלחה שלהם בריצה כדי להתקדם בתחומים אחרים בחיים.

אז נכון שב"סקיד רו" של לוס אנג'לס יש מספר עצום של הומלסים שלא רואים שום תקווה באופק ונכון שקבוצת הריצה המיוחדת הזאת היא אפילו לא מחט בערימה של שחת, אבל אחד המסרים של הסרט הוא שהרבה יוזמות ורעיונות מהסוג הזה התחילו בקטן. וחוץ מזה הסרט הוא אמריקאי, כך שאפשר לתאר שהוא מתחיל רע ומסתיים בצעקות של "יש" ובדמעות של אושר והתרגשות.

וכמיטב המסורת האמריקאית, יוצרי הסרט בחרו להתמקד במספר מצומצם של דמויות, שונות מאוד אחת מהשנייה, ולזכותם יאמר שהם ידעו להעריך מי יוכל להגיע מהתחתית של התחתית אל האולימפוס. יש שם גיטריסט של להקת רוק כבד שנשאר בלי בית וכסף בגלל אלכוהול וסמים, רוצח שאת רוב חייו העביר מאחורי הסורגים ומנסה להתרגל אל החיים כאדם חופשי, סטודנט אפריקאי שהגיע ללמוד בניו יורק והתמכר לסמים, אם חד הורית שנזרקה לרחוב וסוחרת בסמים וצייר מוכשר שרגיל לחיות ברחוב.

קרוב לוודאי שמי שיצפה בסרט הזה יבין שהוא נוצר על ידי רצים. גבי הייז צילמה חלקים נרחבים ממנו תוך כדי ריצה, ובאחד משני המרתונים בהם השתתפו הרצים ברומא, היא אפילו השלימה סוג של אולטרה מרתון תוך כדי שהיא נעה הלוך וחזור בין הדמויות.

אבל זה היה החלק הקל מבחינתם, החלק הקשה היה למצוא את האנשים המתאימים ולשכנע אותם להיחשף דווקא כשהם הגיעו למצב הכי קשה בחייהם כפי שמספרת גבי הייז: "כיוצרת דוקומנטרית אני זקוקה מהאנשים לרצון גדול ולפתיחות, אבל במצבם כל אחד מהם התחבא מאחורי קיר כל כך גדול. והיו אנשים שפשוט הופיעו ומיד נעלמו. אתה חושב שמצאת סיפור טוב, אתה משקיע בו המון זמן ופתאום לא רואים אותו יותר".

המקום הכי נמוך בלוס אנג'לס | צילום: Russ Allison Loar

רפאל קבררה, האסיר המשוחרר שישב על רצח והפך לאחת הדמויות המרכזיות בסרט הוסיף: "זה מאוד מלחיץ כי אתה כל הזמן חושב איך אתה נראה, איך אתה מתנהג ומדבר. פתאום מיששה מתעניין בחיים שלי ובאיך שאני מרגיש. אנחנו אנשי השוליים".

"אדם אחד יכול לעשות הבדל"

וגם הגיבור המרכזי, השופט מיצ'ל, לא נראה הכי נינוח בריצה שלו כפי שאפשר לזהות תוך כדי צפייה. יש לו פגיעה בעמוד השדרה והוא סובל מכאבים, הרופאים אסרו עליו לרוץ אבל הוא לא הקשיב להם. כל אחד וההתמודדות שלו, כמו כל דבר בחיים, כמו בריצה – ואומרים שבסרט הזה מציגים זאת בצורה מאוד חזקה, מרגשת ומעוררת השראה.

הבמאי מייקל מור (זוכה האוסקר על הסרט הדוקומנטרי "באולינג לקולומביין") צפה ב"מרתון סקיד רו" ומיד הוציא לרשת קליפ הם המלצה חמה שבה הוא אומר בין השאר: "יש קלישאה שאומרת שאדם אחד יכול לעשות הבדל, אבל זה לגמרי מה שקורה בסרט הזה. ומה שיפה זה שלא רק השופט מיצ'ל עושה את ההבדל. כל אחד מהרצים השפיע בעצמו על המון אנשים אחרים. יש כל כך הרבה מקלטים להומלסים, אבל לבנות עוד מקלטים זה רק פתרון זמני. מישהו צריך גם להשפיע עליהם".

אז מאחר ואין יותר מדי סרטים דוקומנטריים בנושא הריצה, ולאור העובדה ש"מרתון סקיד רו" גרף כל כך הרבה פרסים, אפשר להגדיר אתו כבר עכשיו כאחד מסרטי הריצה הטובים שנעשו אי פעם.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג