מאת:עופר ביידה

מרוץ כפר סבא נערך השנה בפעם ה-18 – השינוי הפעם – מהשנה הוא נערך לזיכרו של רס"ל זיו בלאלי ז"ל שנפל במלחמת לבנון השניה .
זיו היה אחד מ-12 חיילי מילואים אשר נהרגו כאשר קטיושה פגעה בחניון בכפר גלעדי בסמוך אליהם.
מה יותר מתאים מאשר לפתוח את סיכום המרוץ עם אלי בלאלי – אביו של זיו ז"ל – רץ וטריאתלט שיזם את קריאת המרוץ להנצחת בנו.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

רחבת המופעים (וטקס הסיום לאחר המרוץ) כבר מוכנה, אבל גם לכך מוקדם עדיין.

יש מי שמשלבים רכיבה על אופניים לפני ההשתתפות במקצים השונים במרוץ,

ויש מי שמשתמשים באופניים כדי לשמור עלינו.

מי שעוד לא מצא את מספר המשתתף שלו, שפורסם באתר "שוונג" בימים שקדמו למרוץ – מחפש אותו עכשיו על הלוח, כדי לאפשר חלוקה מסודרת של המספרים והצ’יפים.

עוד כ-40 דקות חלפו – כ-20 דקות לפני הזינוק למקצה ל-2 ק"מ וכשעה לפני זה של ה-10 ק"מ – יש זמן לצפות בלהקות הריקוד השונות,

הופעות אלו הפכו כבר לחלק מסורתי במרוץ כפר סבא.

הכיתוב על החולצה שלובשים הילדים מתייחס לקאנטרי כפר סבא – התמונה הקבוצתית כוללת ילדים מקבוצות רבות בנוסף לקבוצת הטריאתלון החדשה בכפר סבא – מכבי ת"א, פרדסיה ועוד.
יוזמה יפה, שהביאה ילדים רבים לשלב אימונים נוספים (כמו אופניים), עם השתתפות במקצים השונים במרוץ כפר סבא – בהזדהות עם משתתף פעיל כמוהם בתחרויות הטריאתלון – אלי בלאלי.

משתתפי המקצה ל-2 ק"מ כבר ערוכים על קו הזינוק,

משני צידי הכביש.

אבל לפני כן, יזנקו גם במקצה זה, משתתפים באופני יד.

וגם שאר המשתתפים הרבים במקצה כבר יצאו לדרך.

עד לזינוק למקצה ה-10 ק"מ, יש עוד זמן לקהל, להנות מעוד הופעות.

להקות היפ הופ,

צריך לתת ייצוג לגילאים (כיתות) שונים,

כמו גם סגנונות שונים.

כ-10 דקות לפני הזינוק המתוכנן ל-10 ק"מ, "משחררים" את הקהל, עם סיום המופעים בשלב זה.

לפני ההגעה לזינוק, אני עוצר לביקור קצר בשירותים – 2 שירותים כימיים ברחבה, לא נראים לי אופציה מהירה מספיק, ואני מעדיף את השירותים בחניון.
אני מתקשה להחליט עם כ-3 דקות לפני הזינוק המיועד, העובדה שמי שנמצא לפני בתור הוא איילה סטאין – אחד מהמועמדים לניצחון – היא מעודדת, או אומרת משהו על כמות תאי השירותים הלא מספקת.
לפחות פה (בניגוד לתחרויות ריצה) אני מסיים את עינייני לפני סטאין, וממשיך לקו הזינוק.
סבטלנה בכמנד – מהמועמדות לניצחון בין הנשים – כבר כאן.
כעת כבר ברור שהזינוק יתאחר במקצת.

הלן בודיניאנסקי – מהמועמדות לנצחון במקצה אופני היד – כבר מוכנה לזינוק,

כמו גם שאר המשתתפים והמשתתפות במקצה זה.

אני מזהה את סטאין במרכז התמונה, אפשר להירגע.

ראש העיר יהודה בן חמו מברך את המשתתפים.

מקצה אופני היד יוצא לדרך,

ועכשיו תורם של הרצים והרצות להתייצב על קו הזינוק.

כמות המזנקים מקשה עלי לצלם את רגע הזינוק, אבל לבסוף יש תמונה.

התמונה קצת מתבהרת, וגם רץ ותיק כמו יהודה ג’בלי יכול לחייך.

הקילומטר הראשון מסתיים לאחר כ-4:27 דקות (משום, מה אני לא מצליח להפנים, שבכושרי הנוכחי – זה כנראה מהר מדי בשבילי…)

וגם הקילומטר השני חולף בקצב דומה – אין פלא שקצב של 8:53 דקות ל-2 ק"מ, מאפשר לי לראות עוד רצים ורצות רבים מאחורי – חבל שזה כנראה רק זמני…

לאחר כמה ניסיונות, גם נתן ליפשס זוכה לתמונה – לפחות הפעם, לא אורב לי מאחור אף מחסום (כמו במרוץ עין גדי האחרון).

הקילומטר השלישי כבר הרבה יותר איטי – כ-5:30 דקות – מה שמאפשר לי לפגוש את הפייסר (מכתיב הקצב) ל-50 דקות (עם הנחה של 10 שניות).

והנה הם מהצד השני.

יו"ר איגוד הטריאתלון חגי פגירסקי, הגיע גם הוא לתמוך ולהזדהות עם משפחת בלאלי.
חגי מציע לי לרוץ קדימה כדי לצלם את רוני בירם.

משום מה אני נענה לאתגר – מעביר הילוך – ובחלוף 26 שניות, מצליח להשלים את המשימה.

מצד שני לא בטוח שכפות הרגלים שלי אהבו את הספרינט, והן קצת מתחילות לכאוב…
בסיומו של הקילומטר המוזר הזה (הרביעי) השעון נעצר על 5 דקות.
משום מה גם התצוגה של השעון (להלן הגארמין) מחילטה להיעצר, או במילים אחרות להתחרבש (יש מילה כזאת בעברית?).
עוד לחיצה על הכפתורים והתצוגה חוזרת (בינתיים) לחיים,
השעון של ולטר טויטש בן ה-79 יראה בסיום 49:49 דקות – כל הכבוד!

עוד רצים ורצות ממשיכים לעבור אותי, כמו עדי דוידוביץ למשל.

בנקודת המים אליה הגענו, הילדים מחלקים בקבוקי מים (מסודרים גם על השולחן הראשון), השולחן השני מלא בכוסות מים – באחת הפעמים פיספסתי את הבקבוק ולכן הושטתי יד לשולחן השני כדי לקחת כוס מים.

חנן יוסף וזוהר פרס רצו ועדיין רצים לטבריה – המרתון הגדול האיכותי והיחיד בישראל…

בסיומו של הקילומטר החמישי והלחיצה על כפתור זמני הביניים בגארמין התצוגה מחליטה להיעלם סופית.
בדיעבד, לאחר שחיברתי את השעון בבית שוב לטעינה (למרות שהוא היה אמור להיות טעון במרוץ), הוא חוזר לחיים.
הנתונים מראים שהקצב שלי לקילומטר החמישי היה 5:25 דקות, וסה"כ 24:50 דקות לחצי הראשון של המרוץ (24:53 לפי זמן הביניים בתוצאות הרשמיות, לפי שטיח הבקרה).
האם זה יגרום לי לאבד ענין במרוץ – נחכה ונראה.

לפחות אפשר להמשיך לצלם, למשל את אביב מצא – שמצלם גם בטיולים בטבע – מקווה שהטיול ביערות הכרמל לאחר המרוץ, היה מוצלח!

לא תמיד אני זוכר את מי צילמתי, אבל ענת קרמר מזכירה לי תוך כדי חיוך, שצילמתי אותה כבר בלא מעט תחרויות.

מאחר ואני כבר לא יודע מה את קצב הריצה שלי, הצילום הופך להיות בעל תפקיד יותר עיקרי – גם כאשר אני מצלם את לימור לוי,

ואז היא מציעה, וגם מצלמת אותי…

אני שומע קול מוכר – הנה צביקה יהלום.

אורני פטרושקה ונמרוד גור – מרכזים כוחות – בכדי לצבור אנרגיה יעילה, שתיקח אותם אל הסיום.

עד שהאופנוע עם המצלמה יגיעו, עומר אלדדי ומאיה יפעת מקבלים את הפוקוס,

אם כבר פוקוס, אז הנה אלי בלאלי שהמרוץ נערך כפי שהוזכר בתחילת הסיכום, לזכר בנו זיו ז"ל.

האופנוע והמצלמה נכנסים לתמונה,

וגם הם מצלמים את אלי עם משה דבוש – חבר של זיו ז"ל.

אורנה דרימן מרצי רמת השרון, נהנית מהשמש.

שלום למשה פרנס.
הוא כבר הציע לי בעבר (וגם עשה זאת) לקחת את המצלמה שלי ולצלם אותי, וגם הפעם הוא חוזר על ההצעה.

שתי תמונות שלי באותה התחרות??? נו טוב…

גולן אוליאל (מהרצים הטובים בארץ) רץ הפעם עם תומר סעדה, כשערד מאיר גם איתם בתמונה.

לפתע גולן פותח בריצה מהירה – הפעם האחרונה שרצתי איתו – הייתה לפני כמה שנים, בריצת אימון בפארק הירקון, ולמרחק שכנראה לא עלה על קילומטר,
אני מתחיל לרוץ במקביל אליו (אולי בהשפעת כ-20 השניות בהן רצתי במקביל לסטאין כדי לצלם אותו בסיום אליפות ישראל במרוצי שדה לפני כשבוע…), עד שאני מבין שהוא בסך הכל רץ לנקודת המים הקרובה,

שבחלוף זמן לא רב, גם אני מגיע אליה…

אני פוגש (לא בפעם הראשונה היום) את אמיר אנגרט, שלא מחמיץ בשנים האחרונות את המרוץ הביתי.

גיל צור מסמן שכל אחד מנצח היום, איילת נוי תסיים במקום הרביעי בין הנערות.

מעין יוחי בדרך למקום השלישי, גילי צור מצטרף גם כאן ויוסי לוי משלים את השורה הראשונה בתמונה.

שמעון וגיל זיסין מקבלים גם הם במה ב"שוונג".

אני חוזר אל אמיר אנגרט – עוד כקילומטר וחצי לסיום (למרות שהגארמין עדיין בשביתה).

שער הסיום כבר ברקע – הכביש הצר יחסית והצפיפות, לא ממש מתאימים לספרינט פיניש למי שרוצה בכך (לא אני היום).
התמונה שניסיתי לצלם ממש בסיום לא הצליחה, אז נסתפק בזאת לסיכום.

למרות שכמו שכתבתי כבר, התצוגה של הגארמין נעלמה לאחר 5 ק"מ, אני לוחץ על לחצן הסיום כשאני חוצה את שער הסיום
לאחר הטעינה נוספת של השעון וחזרתו לחיים, אני מגלה את הנתונים הבאים:
5 ק"מ אחרונים ב-29:05 דקות (איטי ביותר מ-4 דקות מה-5 ק"מ הראשונים), מרחק כולל 10.090 ק"מ וזמן 53:55
לפי התוצאות הרשמיות זמני היה איטי במעט – 54:01 דקות, מקום 685 מתוך 1006 ו-99 מתוך 130 בקטגוריה שלי.

עניה הירש – טריאתלטית נוספת מהקבוצה הגדולה שהשתתפה היום במרוץ – מסיימת במקום החמישי בין הנערות, גיל הנדלסמן חוצה גם הוא את קו הסיום, מעט אחריה.

נראה שמיטל פלדמן מרוצה גם היא מהריצה שלה והמקום השישי בין הנערות.

אבי שמואל חוצה גם הוא את קו הסיום.

נעבור לאזור הבמה.

הופעה אחרונה לפני טקס הסיום.

ובחלוף עוד כ-10 דקות של התארגנות – הטקס מתחיל.

קהל רב ממלא את הרחבה.

אלי בלאלי נושא דברים לזכר בנו רס"ל זיו בלאלי, אשר לזיכרו נערך המרוץ.

נעבור לחלוקת הגביעים והפרסים למנצחים – איילה סטאין, דרגה טדסה מאתיופיה, וודג’ זבדיה, זהר זמירו ורן אלתרמן – ארבעת הישראלים הראשונים זכו גם בפרסים כספיים.

המנצחות מקבלות את הבמה – סבטלנה בחמנד, נילי אברמסקי, מאור טיורי ויערה זנגי שגם הן זכו בפרסים כספיים.

מנצחי מקצה אופני היד – מיקי קורן, איתן חרמון ושמוליק רם.

מנצחות מקצה אופני היד – הלן בודיניאנסקי, אורה פרלשטיין ונטלי ג’אן.

מנצחי המקצה לנערים עד גיל 19 – עופרי רביב, ניר מנחם, ואבנר בטט.

מנצחי המקצה לגילאי 45-49 (ללא איילה סטאין שהיה המנצח בקטגורית גברים כללי) – ירון כהן, בני זר, וגיל לוטם.

הכרוז רוני יבלונובסקי, נעזר בעומר ברק בקריאת שמות המנצחים והמנצחות בקטגוריות השונות.

המנצחים בקטגוריה מעל גיל 75 – ולטר טויטש, שמעון אבני ואבנר ארד.

מנצחות המקצה לנערות עד גיל 19 (ללא מאור טיורי שסיימה במקום השלישי בקטגורית נשים כללי) – פני בייסרון, מעין יוחי, ואיילת נוי (לא בתמונה).

מנצחות הקטגוריה לנשים לגילאי 41-50 – לוריס מנדלוביץ (עם שיא ישראלי חדש בריצת כביש ל-10 ק"מ מעל גיל 45 – 39:25 דקות), אורנה בלאו ויהודית שפירא.

ניפרד מחלוקת הגביעים עם הקטגוריה לנשים לגילאי 51-60 – רחל שמידט, רחל חזן ושלומית רוזנפלד.

חלק גדול מהקהל נשאר כדי להשתתף בהגרלה,

ובסיומה נפרדנו ממרוץ כפר סבא עד לשנה הבאה.

לסיכום – מרוץ כפר סבא שגדל במספר המשתתפים/מסיימים בשלוש השנים האחרונות, הוא אחד הטובים בארץ.
שתי הבעיות העיקריות (שכיחות בהרבה מרוצים בארץ) שיש להתייחס אליהן לאור הגידול במספר הרצים במרוץ:
1. כמות מספקת של תאי שירותים.
2. ניסיון לארגן זינוק רחב יותר או שימוש בשטיח בקרה בזינוק (היה כזה מאחר וזה היה גם קו הסיום) במטרה לשכנע רצים איטיים יותר לזנק מאחור.

קישורים קשורים
תמונות מרוץ כפר סבא כולל כל התמונות מכתבה זו כאן