לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מאת:מולי אפשטיין

&nbsp

בצעד דרמטי וחסר תקדים הורה לאחרונה הוועד האולימפי הבינ"ל לבדוק מחדש את 5,000 דגימות השתן שנלקחו מן הספורטאים במהלך המשחקים האולימפים בבייג'ין. הסיבה להחלטה הדרמטית הזו היא גילויו של חומר חדש שמשפר את כושר נשיאת החמצן בדם





מריון ג'ונס בימי הזוהר (סידני 2000) לפני תפיסתה בשימוש ב-EPO

הוועד האולימפי הבינ"ל הודיע שכל הדגימות תעבורנה אנאליזה מחודשת במעבדה בלוזאן במטרה לאתר שרידים של חומר בשם CERA – גרסה מתקדמת של ההורמון אריתרופואטין (EPO) שמשמש לשיפור ביצועי סבולת. ההחלטה של הוועד האולימפי הבינלאומי באה לאחר שבצרפת נתגלו לאחרונה שני מקרים של CERA. המקרים התגלו בבדיקה חוזרת של דגימות השתן שנלקחו במהלך הטור דה פראנס האחרון.

נשיא הוועד האולימפי הבינ"ל, ז'ק רוג, הסביר את הצעד הדרמטי, "המסר שלנו מאוד ברור. הוועד האולימפי לא יחמיץ שום הזדמנות לבצע בדיקות רטרואקטיביות. אנו מקווים שהפעולה הזו תהווה גורם מרתיע מה שיגרום לספורטאים לחשוב פעמיים לפני שהם מרמים".

הודעת הוועד האולימפי הבינ"ל באה 48 שעות לאחר שבצרפת הושלמה הבדיקה החוזרת של דגימות השתן שנלקחו במהלך הטור דה פראנס. טכנולוגיה חדשה שפותחה בצרפת, חשפה שני מקרים חיוביים – הגרמני סטפן שומאכר, מנצח בשני קטעים בטור השנה, והאיטלקי ליאונרדו פיאפולי.

דגימות השתן המקוריות העלו אמנם חשד לנוכחות של חומר אסור, אולם לא היו חד משמעיות. הטכנולוגיה החדשה הצליחה לזהות בוודאות שמדובר בדור חדש של ההורמון EPO. לוועד האולימפי יש מדיניות לפיה ניתן לבצע אנאליזה חוזרת של דגימות שתן עד 8 שנים לאחור, אולם זו הפעם הראשונה שהוא מבצע זאת באופן מעשי. בעבר השתמש הוועד האולימפי הבינלאומי בדגימות השתן החוזרות לצרכי מחקר אולם לא עשה בתוצאות שימוש משמעתי. הפעם האחרונה בה נעשתה בדיקה חוזרת של דגימות שתן לאחר אירוע בינלאומי גדול הייתה באליפות העולם בא"ק בפריס 2003. אז הייתה זו פרשיית BALCO ששימשה כקטליזטור לביצוע חוזר של כל דגימות השתן שנאספו באליפות. בעקבות אותה פרשייה בוצעה בדיקה חוזרת גם לכל דגימות השתן שנאספו באליפות ארה"ב ששימשה כמבחנים לקראת אליפות העולם. לאחר ביצוע האנאליזה החוזרת התגלו כמה מקרים של הורמון חדש שהעולם טרם ידע על קיומו – THG.

בניגוד לשנים עברו הוועד האולימפי הבינלאומי מפגין כיום חזית נוקשה ביותר כנגד המשתמשים בחומרים האסורים. כמות הדגימות שנלקחה במשחקים האולימפיים בבייג'ין, כמו גם ההחלטה הנוכחית, מהווים מסר חזק מאוד עבור הספורטאים. על מנת להמחיש את השינוי במדיניות אשתמש בציטוט מתוך ספרו של ד"ר אוריאל זימרי, "(כמעט) כולם מסוממים".

סיאול 1988 – בן ג'ונסון לא לבד

במהלך המשחקים בסיאול נתפסו 11 ספורטאים על שימוש בחומרים אסורים. המקרה המפורסם ביותר היה כמובן בן ג'ונסון, שזכה במדליית הזהב תוך שהוא קובע שיא עולם מדהים של 9.79 שניות! אך האם בן ג'ונסון היה האשם היחיד באותם משחקים או שהוא שימש כשעיר לעזאזל? וכך כותב ד"ר זימרי בספרו, "נשאלת השאלה האם 11 הספורטאים שהורשעו בגלוי הם אכן הספורטאים היחידים שבגופם נמצאו עקבות של שימוש באמצעי סימום, ובצער רב עלי להשיב על שאלה זו בשלילה מוחלטת. עושה אני כן לא משום טענתו של המאמן של בן ג'ונסון, צ'ארלי פרנסיס, שבן נבחר כשעיר לעזאזל בלבד.

מהן העדויות המצדיקות טענה זו? ניקח למשל את עדותו של מנהל מעבדת הסימום בסיאול, ד"ר פארק יונג-סיי, אשר גרס בריאיון עם עיתונאי מהניו-יורק טיימס, שלפחות 20 ספורטאים נוספים נמצאו מסוממים בעת הבדיקות בסיאול, אבל הוועד האולימפי הבינלאומי בחר, משום מה, להשתיק את הפרשה ולעבור עליה לסדר היום… אבל טיעונו של הרופא הקוריאני הוא כאין וכאפס לעומת טיעונו של שדר הטלוויזיה הגרמני, ברנד הלר. הלר טען, בעת הופעתו בפני ועדת החקירה הממלכתית של קנדה בראשותו של השופט דובין שנה אחרי המשחקים, שהביוכימאי הראשי של הוועד האולימפי הבינלאומי, הגרמני מנפרד דוניקה, אמר לו בריאיון (שלא נועד לפרסום) ש80%- מהגברים שנבדקו בסיאול, היו בעלי פרופיל הורמונלי (אנדוקריני) אשר הצביע על שימוש בחומרים מסממים בעבר. הלר טען להגנתו שמסר את הדברים לפרסום, אם כי אלה נמסרו לו שלא לפרסום, משום שלא היה מסוגל לשמור בסוד עבירה המונית כזו על החוק.

הוועד האולימפי הבינלאומי חשש לאשר את השימוש בבדיקה זו בעת משחקי סיאול, וזאת מתוך טיעון שטרם הוכחה מהימנותה של בדיקה זו. כפי שהוסבר במהרה הייתה זו טענת שווא, כי במקרהו של ג'ונסון השתמשו בבדיקה זו – לדברי מאמנו, צ'ארלי פרנסיס – כבעדות מסייעת להוכחת אשמת הסימום. האמת הייתה אפוא שהוועד האולימפי הבינלאומי חשש, וכפי הנראה בצדק, שבאמצעות הבדיקה החדשה יתגלה שימוש המוני באמצעי סימום, דבר שהיה עלול להנחית מכת מוות למשחקים האולימפיים.

יו"ר הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הבינלאומי, הנסיך הבלגי, אלכסנדר דה-מרוד, טען בריאיון שהעניק לניו יורק טיימס, כי למעלה מ-50 ספורטאים נמצאו משתמשים באמצעי סימום בעת משחקי סיאול. אם אכן כך הוא הדבר, נשאלת השאלה מדוע נפסלו 11 ספורטאים בלבד? לנסיך לא היה מענה לשאלה הטורדנית הזו.

מהו החומר החדש שנמצא?

הוועד האולימפי מחפש כעת גרסה מתקדמת של ההורמון EPO. ה-EPO אשר הופיע בשלהי שנות ה80- של המאה הקודמת עבר מאז כמה שדרוגים. הגרסה הנוכחית אותה ניתן לגלול באמצעות הטכנולוגיה החדשה נקראת CERA
– Continuous Erythropoiesis Receptor Activator. גרסה זו היא דור שלישי של EPO.

ה-EPO הוא הורמון שמעודד את קצב הייצור של תאי הדם האדומים ומסייע בכך לשאת יותר חמצן בדם. שימוש בהורמון הזה יכול לשפר באופן דרמטי את ביצועי הסבולת של ספורטאים בענפים שונים. אולם לא רק ספורטאי סבולת עשויים ליהנות מהשימוש בהורמון הזה. גם ספורטאים בענפי הכוח והמהירות עשויים למצוא בו עניין משום שהשימוש בהורמון הזה יכול לסייע בתהליכי ההתאוששות בזמן תקופות אימונים קשות. אגב, מי שנתפסה על שימוש בהורמון זה, היא האצנית המצטיינת, מריון ג'ונס.

הורמון ה-EPO הוא הורמון שמופרש על ידי תאים מיוחדים בכליה בתגובה לירידה בכמות החמצן שמגיעה לרקמות. ההורמון מגרה ייצור תאי דם אדומים במוח העצם. ההורמון מיוצר באופן מסחרי ומשמש בעיקר לטיפול באנמיה קשה. קצב המכירות של ההורמון עולה משנה לשנה ובשנת 2010 יעמוד מחזור המכירות שלו על 18 מיליארד פרנקים שוויצריים (על פי הערכת יצרנית התרופות השוויצרית Roche).

התכונות של ה-EPO החדש, בהשוואה לזה הקודם, מתבטאות באפקטיביות גבוהה יותר, בזמן מחצית חיים ארוך יותר ומכאן גם בצורך בהזרקה כל 4-3 שבועות בלבד ולא כל מספר ימים כפי שהיה קודם לכן.

להלן ההבדלים בזמן מחצית החיים בין ה-CERA לבין הדורות הקודמים של ה-EPO. זמן מחצית החיים הוא הזמן שלוקח לתרופה להתפנות מן הגוף עד שרמתה בדם יורדת לחצי. ידיעת זמן מחצית החיים של התרופה עוזרת בקביעת תדירות נטילתה.




טקסט

עד כה נתפסו במשחקים האולימפיים של בייג'ין 6 ספורטאים. לגבי 3 נוספים, עדיין מתנהל דיון בעניינם. אם הבדיקה החדשה תחשוף אכן משתמשים נוספים, עלולה הסטטיסטיקה הזו להשתנות. לאור ממצאי הטור קשה לי להאמין שיתגלה מספר רב של מקרים, אם בכלל. גם אם התמונה לא תשתנה באופן דרמטי, וכנראה שלא, יש כאן מסר לספורטאים. המסר הוא שטבעת החנק הולכת ומתהדקת ומי שנמצא נקי היום אינו יכול להיות שקט שיימצא נקי גם מחר.





מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין
במכון וינגייט. טל': 3063*

&nbsp



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג