טל סנונית: "אני אוהב לנצח, אבל שוחה רק מאהבה"

בגיל 51 הפך טל סנונית, לשעבר שחקן הכדורמים הטוב בארץ, לשחיין דומיננטי במשחי המים הפתוחים בישראל. כל זה אחרי שלא התקרב למים במשך 8 שנים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

בגיל 51 הפך טל סנונית, לשעבר שחקן הכדורמים הטוב בארץ, לשחיין דומיננטי במשחי המים הפתוחים בישראל. כל זה אחרי שלא התקרב למים במשך 8 שנים

מאת:דני בורשבסקי

ספורטאים מקצוענים שחוזרים להתחרות בשלב מסויים ב"חיים האזרחיים" שלהם הם לא נדירים במחוזותינו. לא חסרות דוגמאות כמעט בכל הענפים. נילי אברמסקי נצפתה לאחרונה במקצה הריצה ל-61 קילומטרים בסובב עמק, במרוצי כביש ל-10 קילומטרים רואים לא מעט ג'ודאים ושייטים אולימפיים לשעבר, אפילו עודד קטש החליף את הכדורסל במקל ושולחן והשתתף באליפות ישראל בביליארד. המשותף כמעט לכולם הוא שכל אחד מהספורטאים האלה כבר עשה את שלו ברמות הגבוהות ביותר, כך שספורטאי העבר האלה לא נוהגים להתחרות בעקביות – קחו כדוגמה את אלון מנדל שהוא "פורש טרי" משחיה אולימפית, השתתף וניצח במשחה "פורט2פורט" האחרון, אבל הבהיר שהוא לא מעוניין להתחרות יותר מדי בשחייה במים פתוחים.


טל סנונית. לא שחה במשך שמונה שנים וחזר לככב על הפודיום
עוד כתבות בנושא:

"לא יכולתי להתקרב למים"
המקרה של טל סנונית קצת שונה. בגיל 51, קצת יותר מ-15 שנים אחרי הפרישה שלו מכדורמים מקצועני (שיחק 3 שנים באיטליה) ואחרי שלא שחה במשך שמונה שנים – הוא הפך לאחד משחייני המים הפתוחים הדומיננטיים במשחים המתקיימים בארץ. הוא מתחרה כמעט בכולם, ובשלוש השנים האחרונות השיג פודיום בקטגוריית הגיל בכל משחה בו השתתף, כשברוב המשחים המקום שלו על הפודיום נשמר גם בדירוג הכללי לגברים. ביום שישי האחרון הוא ניצח במקצה הארוך לחמישה קילומטרים במשחה התנינים במעגן מיכאל, וביום שישי הקרוב הוא ישתתף בפעם השלישית במשחה פוסידון, כשבפעמיים הקודמות הוא סיים במקום השלישי הכללי במרחק הארוך (3,800 מטר). עבור סנונית, סוכן ביטוח ואיש משפחה ממושב חניאל, השחייה היא כמובן תחביב, אבל קשה למצוא הרבה ספורטאים ברמה שלו שמתייחסים בכל כך הרבה רצינות ואהבה לאירועים יותר עממיים המיועדים לקהל הרחב. לקראת סיום עונת המים הפתוחים שלו במשחה פוסידון בהרצליה, תפסנו את סנונית לשיחה על שחייה, כדורמים, והחשיבות של הספורט בכלל.

מה גרם לך לחזור ולהתחרות, ועוד בשחייה במים פתוחים? 
"אחרי 25 שנים שבהם הייתי כל יום במים, פעמיים ביום, לא יכולתי להתקרב אליהם למשך שמונה שנים. לאורך כל התקופה הזאת שמרתי על כושר בריצות ובאופניים, עד שבגיל 43 חזרתי לשחות בקבוצת המאסטרס של גרשון שפע. התאהבתי במים מחדש, ואת המים הפתוחים גיליתי לפני שלוש שנים, ואפשר להגיד שגיליתי עולם ומלואו. הים תמיד היה החיים שלי, אבל נדלקתי והתאהבתי מחדש במיוחד במשחים הארוכים. אני עושה את זה לגמרי מאהבה, אני לא מהמשוגעים שמתאמנים כל היום. אני מתאמן 4-5 פעמים בשבוע וכל פעם בין שלושת רבעי שעה לשעה. אני לא עובד על נפחים מטורפים".

מה הקשר שלך לשחייה תחרותית? 
"התחלתי לשחות אצל גרשון שפע בגיל 10 וחצי. הייתי ילד קטן ושמנמן והכי גרוע בכתה. לאט לאט גדלתי והתארכתי ובסביבות גיל 12 עשיתי קפיצה גדולה. בגיל 14 כבר הייתי אחד משחייני הנוער הכי טובים בארץ ובבוגרים, אבל הייתה לי בעיה. תמיד הייתי השני או השלישי הכי טוב וזה הוציא אותי מדעתי. יום אחד גרשון נתן לי פרס וזה היה ללכת לאימון כדורמים. כך התחלתי שם בגיל 14 וחצי ולא הפסקתי. זה נגמר ב-18 אליפויות רצופות בארץ".


"מי שבא להתחרות חייב ללמוד את המסלול תוך כדי שחייה"

איך זה לשחות עם אותו מאמן יותר מ-40 שנה? 
"כיום אני מגיע לאימונים בקבוצה רק בימי שישי ובשאר הפעמים שוחה לבד שגם זה טוב לי. גרשון הוא דמות מאוד מיוחדת, ואין ספק שהוא האבא והאמא של שחיית המאסטרס בארץ ושל השחייה בכלל. זו קבוצה מאוד הומוגנית, יש בה מצד אחד שחיינים אולימפיים ומצד שני כאלה שהתחילו בגיל מבוגר. יש גם הרבה תחרותיות". 

"קינאתי בחבר'ה ששחו מקפריסין"
יש לך שאיפות יותר נועזות ממשחי המים הפתוחים, כמו למשל צליחת הלה מאנש? 
"לא ממש, אתגרים כאלה מדליקים אותי ומכניסים אדרנלין, אבל אני לא רוצה להיכנס לדברים כאלה כמו גם לאליפויות עולם או אירופה למאסטרס. יש לי חיים עמוסים מדי. מה שכן, הסיפור של משחה השליחים מקפריסין לישראל בהחלט היה מאתגר ובהחלט קינאתי בחבר'ה. הייתי מתוכנן להשתתף בזה אבל הייתה לי פציעה". 

ביום שישי תתחרה בפעם השלישית במשחה פוסידון, מה אתה יכול לספר על האירוע הזה? 
"זה משחה מדהים. זו תהיה הפעם השלישית שלי שם והרעיון של השחייה מהיאכטות וההקפות הוא גדול. זה גם משחה איכותי מאוד". 

מה הטיפים שלך למי שישחה שם בפעם הראשונה? 
"יש הבדל מהותי בין מי שבא לשחות למי שבא להתחרות. מי שבא לשחות צריך ליהנות ולהתחיל לאט כדי לשמור כוחות לסוף. מי שבא להתחרות צריך להבין שיש פקטור של ניווט שצריך ללמוד, וזה קריטי בים. צריך ללמוד את המסלול תוך כדי ששוחים אותו ולהבין את הזוויות בין המצופים. זה משחה של המון טקטיקה ואסטרטגיה. חשוב מאוד לבוא בהרפיה, לא מכווצים אחרי עומס של אימונים. והכי חשוב זה כמובן החוזק המנטלי. חשוב לדעת לא רק איך להתאמץ, אלא גם איך לא לסבול. אני יודע איך להפוך את הסבל להנאה וזה כל כך חשוב במים הפתוחים. יש שחיינים שיקרעו אותי בבריכה, אבל אני אנצח אותם בים בגלל הפרמטרים שציינתי".
 
יש לך עניין בענפים אחרים כמו טריאתלון למשל? 
"אני רץ לא טוב וגומר לעצמי את הגב ככה, וחוץ מזה אין לי עניין בנפח כי יש לי הרבה עבודה וכמובן משפחה שזה הכי חשוב. אני נהנה מהמשחים במים פתוחים, ובכלל מהאירועים של שוונג. אני חושב שמגיע להם פרס ישראל על האירועים שהם מארגנים כי זה כבר הרבה מעבר לספורט, זה ממש תרבות שמקנים ומשרישים כאן. זה דבר מדהים, וזה כיף לראות עוד ועוד אנשים עושים את זה". 

> ההרשמה למשחה פוסידון תיסגר מחר ב-12.00 מהרו להירשם – כאן

29.10.2013


דני בורשבסקי 
חולה ספורט וכותב על זה

 

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג