אחרי שנים שבהן נעלם מלוח התחרויות המקומי, אחד ממרוצי הכביש המזוהים ביותר עם הענף בישראל חזר בסוף השבוע. הפעם בשם "טור גולן". עבור רוכבים ותיקים, קשה שלא להרגיש נוסטלגיה. במשך שנים המרוץ היה מוכר בשם טור תפוח, והיווה חלק משמעותי מהזהות של רכיבת הכביש התחרותית בישראל. כעת, בפורמט מחודש אך עם DNA מוכר מאוד, חזר סוף סוף המרוץ ללוח השנה. בהפקת תאוצה בשיתוף איגוד האופניים.

לכתבות נוספות בנושא:
ג'ירו ד'איטליה, קטע 8: ניצחון שני לנרבאז, אולאליו שומר על החולצה הוורודה.
כמעט הסתיים באסון: שני צעירים דחפו רוכב בג'ירו, התירוץ שלהם גרם לזעם.
אבל בעולם האופניים: תמיר אשל, מאמן נבחרת ישראל לשעבר, הלך לעולמו.

המסלול והתנאים

המהדורה הנוכחית כללה שני ימי מרוץ, שני קטעים, ושתי הקפות שונות של כ-20 ק"מ כל אחת באזור מרום גולן, כאשר כל קטגוריה משלימה מספר הקפות שונה בהתאם לרמתה. מעבר לצד התחרותי, היה משהו מרגש במיוחד בעצם קיום האירוע דווקא עכשיו. אחרי תקופה לא פשוטה שעברה על הצפון, היה ערך אמיתי בכך שרוכבים, משפחות, צוותים ומלווים הגיעו לאזור, ישנו בצימרים המקומיים ובמלון מרום גולן, אכלו במסעדות וביקרו בעסקים המקומיים. ספורט תחרותי הוא קודם כל ספורט, אבל לפעמים יש לו גם משמעות רחבה יותר. הפעם בהחלט הייתה תחושה של חיזוק אמיתי לאזור דרך אירוע ספורט איכותי.

הזינוק לטור גולן | צילום: נמרוד הנגבי, תאוצה

מבחינת תנאי המרוץ, קשה היה לבקש הרבה יותר. כבישי האזור היו באיכות מצוינת, האספלט טוב, התנועה מבוקרת, והמסלולים עצמם סיפקו בדיוק את מה שמרוץ כביש טוב צריך – עליות קצרות, חדות ומאתגרות, שמחייבות כוח, מיקום, תגובה מהירה ויכולת להתאושש שוב ושוב.

היום הראשון כלל מסלול של 19 ק"מ להקפה, בעוד שהיום השני התנהל על מסלול מעט שונה של 19.9 ק"מ. במיוחד הקטע השני הזכיר מאוד את האופי של מרוצי Circuit אירופאיים, ואפילו במידה מסוימת מסלולים שמזכירים אליפויות עולם (להבדיל) – מסלול טכני, דינמי, כזה שבו כל הקפה משנה מחדש את הדינמיקה של המרוץ. זה לא היה מרוץ של להיכנס לקצב ולשרוד, אלא מרוץ של קבלת החלטות, שמירה על מיקום, קריאת מהלכים, והוצאה מדויקת של כוח ברגעים הנכונים.

מרוץ קטעים הוא מבחן אחר לחלוטין ממרוץ חד-יומי. הוא בוחן לא רק מי הרוכב הכי חזק לרגע נתון. אלא מי יודע להתאושש, לנהל מאמץ, לשמור על יציבות ולבצע לאורך סוף שבוע שלם.

טור גולן | צילום: נמרוד הנגבי, תאוצה

טור גולן – תוצאות המרוץ

בהיעדרה של קטגוריית עלית לנשים, הקטגוריה הגברית הייתה במוקד. מי שניצח ביום הראשון היה עידו גבאי (IGP). הוא הקדים את חבריו לקבוצה אהוד פירסט מילניצקי ויובל בן משה. גם ביום השני קיבלנו סיום של שלושה רוכבי IGP יחד. עמית בייזר היה זה שחצה ראשון את קו הסיום, לפני עידו דגן מהג'וניורס ויובל בן משה. בעקבות זאת, בן משה היה זה שניצח בסיכום שני ימי המרוץ וזכה בטור כולו.

בקטגוריית הג'וניורס קיבלנו קרב צמוד לא פחות. עמית רקח (IGP) סיים ראשון ביום הראשון, כשאחריו יואב לוין (IGP). ביום השני לוין סיים רביעי, 10:45 דקות אחרי עידו דגן (IGP). אך מכיוון שדגן לא התחרה ביום הראשון זה הספיק לו לזכייה בטור כולו. זאת על חודה של שנייה אחת לפני רקח. אצל הנערות היה קצת פחות מתח, מכיוון שרק רוכבת אחת לקחה חלק בשני ימי התחרות. אופיר ברם (IGP) שכמובן גם הוכתרה כמנצחת.

לוין ורקח על קו הסיום | צילום: נמרוד הנגבי, תאוצה

בקדטים ניצח בדירוג הכללי איתמר דוידוב (מכבי DROPS ת"א), 3 שניות לפני ערד לביא (IGP) ועידן ינון (CCC). אצל הקדטיות ניצחה הגר להב (IGP) לפני הילי וולקוביץ'. ברמה 1 לגברים ניצח צחי בויגן (IGP) לפני יואב זמיר (אשכולות) וירון נוף (TACC). מבחינת המועדונים, IGP חתמה סוף שבוע דומיננטי במיוחד עם ניצחונות ברוב הקטגוריות המרכזיות.

נציין גם את קבוצת הפראסייקלינג של הוועד הפראלימפי בישראל בשיתוף ארגון נכי צה"ל שלקחה חלק במרוץ. הקבוצה משלבת פצועי חרבות ברזל לצד ספורטאים מצטיינים שנפצעו, בעלי פוטנציאל להגיע בעתיד לזירה הפראלימפית הבינלאומית. הקבוצה מנוהלת על ידי צפריר חקלאי ומובלת מקצועית על ידי קבוצת הרכיבה IGP.

בקבוצה מספרים שההשתתפות בטור גולן הייתה עבור הרוכבים חלק משמעותי מתהליך השיקום וההתקדמות המקצועית. תוך השתלבות בלב ספורט הרכיבה הישראלי והתמודדות ברמה תחרותית גבוהה. איגוד האופניים בישראל משתף פעולה בצורה מלאה עם הקבוצה ומשלב את הרוכבים בקטגוריות רכיבה רגילות. כחלק מההכנה לתחרויות בינלאומיות ולמטרה להגיע בעתיד למשחקים הפראלימפיים בלוס אנג'לס 2028.

מרגשים על הפודיום בטור גולן | צילום: פרטי

המספרים העצובים

צריך לומר בכנות. מספר המשתתפים ממש לא משקף את הפוטנציאל האמיתי של הענף ושל אירוע כזה. ביום הראשון השתתפו כ-90 רוכבות ורוכבים. ביום השני קצת יותר מ-100. סך הכל כ-110 משתתפים, מהם רק 81 רוכבות ורוכבים הגיעו לקו הסיום בשני ימי המרוץ. מספרים נמוכים במיוחד, אפילו בקנה המידה הישראלי שלנו. צריך לבדוק מדוע לא נרשמו יותר, כדי לנסות להשתפר לשנים הבאות.

ועדיין, עצם החזרה של מרוץ קטעים אמיתי היא חדשות מצוינות לרכיבת הכביש בישראל. ענף הכביש המקומי צמא למרוצים מהסוג הזה. מרוצים על כביש פתוח, עם אופי אמיתי של רכיבת כביש תחרותית. כאלה שבוחנים לא רק רגליים אלא גם טקטיקה, מיקום, קבלת החלטות והתמודדות לאורך יותר מיום אחד.

כולי תקווה שטור גולן הוא לא אירוע חד פעמי אלא תחילתה של מגמה. אם בשנה הבאה נראה כאן פלוטון גדול יותר, יחד עם המשך ההתבססות של גראן פונדו אילת (בו, יש לציין, היו כבר בשנה החולפת כ-500 רוכבים), ייתכן שלרוכבי הכביש בישראל סוף סוף יהיו שוב עוגנים תחרותיים משמעותיים לאורך העונה. כי בסוף, כדי לפתח רוכבי כביש אמיתיים, צריך פשוט מרוצי כביש אמיתיים.

לתוצאות המלאות