הוולטה אספניה ה-80 יוצא לדרך בשבת, וכמו בכל שנה, מרוץ הסיכוי האחרון מבטיח לנו קרבות מרתקים בהרי ספרד. המרוץ יוזנק השנה בטורינו, ויסתיים כעבור 3,151 קילומטר במדריד. בדרך מצפים לרוכבים הרבה מאוד הרים, הרבה קטעים הרריים שאינם מוגדרים ככאלה, וסך הכל 53,000 מטר של טיפוס. המרוץ השנה גם יכלול שניים מסימני ההיכר שלו: נג"ש קבוצתי והאנגלירו, הטיפוס הקשה ביותר בספרד, ואולי בכל אירופה.
המסלול
המאבק על החולצה האדומה עשוי להתחיל כבר ביום השני, שמוגדר כשטוח אבל מסתיים עם טיפוס מקטגוריה 2. גם הקטע הבא מסתיים בפסגה, אבל קלה יותר. קטע 5 יהיה נג"ש קבוצתי של 24 ק"מ, לפני שמתפנים להרים האמיתיים.
קטע 6 מסתיים בטיפוס לפאל אנדורה (קטגוריה 1) וקטע 7 בלה מאגיה (גם קט' 1). קטע 9 הוא קטע נוסף שלא מוגדר הררי, אבל מסתיים בטיפוס נוסף מקטגוריה 1, הפעם ואלדזקאריי. קטע 10 מוגדר שוב כקטע שטוח עם סיום הררי, הלארה בלגואה מקטגוריה 1. קטע 11 נראה כמו יום בארדנים, עם שורה ארוכה של טיפוסים מקטגוריה 2 ו-3, רק בבילבאו.
קטע 13 יהיה אחד מימי השיא של המרוץ, כאשר הוא מסתיים באנגלירו המיתולוגי, הפסגה הראשונה מחוץ לקטגוריה, 12.4 ק"מ עם שיפוע ממוצע של כמעט 10%, כשלפניו שני טיפוסים מקטגוריה 1. יום למחרת שוב סיום בפסגה קשה. ההפסקה מההרים תתרחש בקטע 18, עם נג"ש שטוח של 27 ק"מ בוויאדוליד, קטע 20 יהיה יום קשה מאוד בהרים, כולל 5 פסגות, האחרונה ביניהן מחוץ לקטגוריה (אם המסלול לא ישתנה בלחץ ארגוני איכות סביבה), כששם תהיה ההזדמנות האחרונה לשינוי בדירוג הכללי, יום לפני הטיול הסופי במדריד.
המועמדים
כל שנה מגיע לוולטה בליל של רוכבים – אלה שלא הגשימו את השאיפות שלהם במהלך השנה, אלה שכיוונו מראש למרוץ הספרדי ואלה שפציעות, מחלות ואילוצים הובילו אותם לוולטה. התוצאה היא שורה ארוכה של שמות גדולים ששמים עין על החולצה האדומה. וגם – קרב הרבה יותר פתוח על הנייר בהיעדרו של טאדיי פוגצ'אר.
יונאס וינגגור (Visma | Lease a Bike)
לפני שנתיים, לאחר הזכיה השנייה שלו בטור דה פראנס, הדני סיים שני בוולטה אחרי חברו לקבוצה ספ קוס. בשנה שעברה ויתר לרגל הולדת בנו השני. השנה, אחרי ששוב הפסיד לפוגצ'אר בטור, וינגגור מגיע אול אין. על הנייר, מדובר במרוץ כלבבו. הרים, הרים ועוד הרים. גם הקבוצה סביבו חזקה מאוד: מתיאו ג'ורגנסן ינסה להתברג בצמרת אחרי שהיה חולה בטור, ספ קוס שוב אמור להיות דומסטיק על בהרים, יחד עם ווילקו קלדרמן, בן טולט ודילן ואן ברלה. ויקטור קמפרנטס שוב אמור להיות הג'וקר, ולהיות מקדימה בעמדת המתנה.
קוס, וינגגור ופוגצ'אר בטור דה פראנס 2023 | צילום: Shougissime, Wikimedia
על הנייר, הדני הוא המועמד המוביל לניצחון. על הכביש ישנם כמה סימני שאלה, ובראשם כמה הוא התאושש מטור קשה מאוד. השני, ואולי החשוב ביותר, הוא האם הוא עדין דרגה מעל הרוכבים של UAE בהרים.
ז'ואאו אלמיידה וחואן איוסו (UAE Team Emirates – XRG )
הפורטוגלי נחשב בעיני רבים לרוכב ה-GC השלישי בטיבו בעולם. השנה הוא ניצח בטור הבאסקים ובטור של שוויץ, והצליח להדביק את וינגגור כשהדני ניסה לברוח לו בפריז-ניס. הוא אולי השען הטוב ביותר מכל המועמדים המובילים, והראה פעם אחר פעם את הנחישות שלו בהרים. אבל, הוא נפצע בטור ולא ברור כמה החלים. ולמרות הכל, חובת ההוכחה עליו, האם הוא באמת יכול להתמודד עם וינגגור בהרים.
איוסו היה מועמד מוביל בג'ירו, איך זה נגמר בסוף כולם זוכרים – פציעה, עקיצה, פרישה. הוא תמיד היה חזק בגרנד טור הביתי, אבל לא ברור מה כושרו, ומי מהם יהיה מוביל הקבוצה. עם רוכבים כמו ג'יי ויין מארק סולר, שלא תמיד נשמעים להוראות, צריך לראות האם הקבוצה תוכל להתמקד במאבק על החולצה האדומה ולא במאבקים הפנימיים.
חואן איוסו | צילום: Johann Conus, Wikimedia
ג'אי הינדלי וג'וליו פליצארי (Red Bull – BORA – hansgrohe)
האוסטרלי הוא אחד מחמישה אלופי גרנד טור שיגיעו לקו הזינוק בטורינו, אבל האם הוא יהיה מוביל הקבוצה? הינדלי נראה מצוין בתחילת הג'ירו בתור דומסטיק העל של פרימוז' רוגליץ', אבל אז נפצע. מי שתפס את מקומו היה פליצארי, שסיים שישי באיטליה למרות שרכב חלק ניכר מהמרוץ בתור דומסטיק. האיטלקי נראה טוב יותר מהאוסטרלי בוולטה של בורגוס בתחילת החודש, אבל הוא רק בן 21, וגרנד טור זה משחק אחר לגמרי.
בן אוקונור (Jayco AlUla)
האוסטרלי נהנה בוולטה אשתקד מהגרנד טור המוצלח ביותר שלו. הוא ניצח בקטע, לבש את החולצה האדומה 13 קטעים וסיים לבסוף במקום השני. בטור השנה הוא פחות הרשים, אבל הראה את היכולות שלו בניצחון גדול בקול דה לה לוז. ספק אם המתחרים יאפשרו לו השנה להצטרף לקבוצת בריחה כמו בשנה שעברה, והמסלול נראה קצת קשה מדי. אבל, אי אפשר לפסול רוכב שסיים על הפודיום.
בן אוקונור מטפס | צילום: Wladyslaw Sojka, Wikimedia
פליקס גאל (Decathlon AG2R La Mondiale Team)
האוסטרי מגיע לאחר שסיים חמישי בטור והיה ללא ספק אחד הרוכבים המרשימים ביותר בהרים. אם נשאר לו כח ברגליים, הוא יכול להיות גורם משמעותי בתחרות. עם קצת מזל וכושר לקוי של רוכבים אחרים, פודיום הוא לא מילה גסה.
ג'וליו צ'יקונה (Lidl – Trek)
האיטלקי מעולם לא סיים בעשיריה הראשונה של גרנד טור, אבל נראה בכושר פנטסטי בחודש האחרון, כולל ניצחון בסאן סבסטיאן ומקום חמישי בבורגוס. כשהוא בריא, צ'יקונה הוא מטפס נהדר, אבל עד עכשיו זה לא התחבר למשך 21 יום. אולי הפעם. יחד אתו בקבוצה רוכב תיאו גייגן-הארט, שמאז המעבר ללידל סובל מפציעות ומזל רע, ולא נראה בכושר שמאיים על הפודיום. אבל הוא אחד הרוכבים המוכשרים בדבוקה, ועשוי להפתיע.
מיקל לנדה (Soudal Quick-Step)
לנדיסימו חזר לרכוב בתחילת החודש לראשונה מאז התאונה המחרידה שלו בג'ירו. קשה לדעת אם הוא מגיע מוכן לשלושה שבועות של רכיבה, אבל מדובר ברוכב מנוסה, אקשן, שנלחם כל הזמן. ללא רמקו אוונפול בקבוצה, העתיד שלו קצת פחות ברור, והוא ינסה להראות שלא איבד את היכולת בהרים.
מיקל לנדה | צילום: Shutterstock
אנטוניו טיברי (Bahrain – Victorious)
האיטלקי בן ה-24 קיווה להרשים בג'ירו, אבל חלה והתדרדר בדירוג. הוא רוכב מוכשר, שייפגע מכך שיש רק קטע נג"ש אישי אחד במרוץ. שנה שעברה סיים חמישי בג'ירו והראה שהוא מסוגל לאיים על הצמרת בגרנד טור. לאחרונה גם סיים שני בטור של פולין ונראה בכושר טוב. על הנייר הוא בהחלט מסוגל להתברג בצמרת. אבל כמו תמיד, ההוכחה היא על הכביש. כמו בג'ירו, דמיאנו קארוסו הוותיק יהיה שם לצדו. קארוסו לא מצליח לשחזר את ההצלחות שלו בג'ירו בגרנד טורים האחרים, אבל אי אפשר להתעלם ממנו.
