הכנה מנטלית לקראת מרתון

פסיכולוג הספורט אבי פירוז מכין את הרצים לקראת המרתון, "מרוץ המרתון מנציח את ריצתו של החייל פיליפידיאס שיצא משדה הקרב סמוך לעיר מרתון בשנת 490 לפני הספירה. פיליפידיאס גמע מרחק של 40,000 מטרים והגיע עד לאתונה ובידו הבשורה על ניצחונם של היוונים על הפרסים, לאחר שהעביר את הידיעה החשובה הוא התמוטט ומת"
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


פסיכולוג הספורט אבי פירוז מכין את הרצים לקראת המרתון, "מרוץ המרתון מנציח את ריצתו של החייל פיליפידיאס שיצא משדה הקרב סמוך לעיר מרתון בשנת 490 לפני הספירה. פיליפידיאס גמע מרחק של 40,000 מטרים והגיע עד לאתונה ובידו הבשורה על ניצחונם של היוונים על הפרסים, לאחר שהעביר את הידיעה החשובה הוא התמוטט ומת"

מאת:אבי פירוז

פיליפידיאס הציב את התקדים והאתגר לריצת המרתון. כאשר נחנכו המשחקים האולימפיים ב 10 לאפריל  1896 ביוון, האגדה של פיליפידיאס הונצחה על ידי קיום תחרות של 40 ק"מ (24.85 מייל) מהגשר בעיר מרתון ועד האצטדיון האולימפי באתונה. היוונים רצו לזכות במדליה אולימפית ראשונה. הם תכננו לעשות זאת דרך ריצת המרתון, וקבעו כי המרוץ ינעל את המשחקים האולימפיים- בכך תהיה גם ההזדמנות האחרונה עבורם לזכות במדליה.

כאמור על הגשר של המרתון התייצבו 25 רצים ואחרי יריית הזינוק המרתון החל. בריצה השתתף גם רץ אמריקאי (ארתור בלייק) ששלושה ימים קודם לכן זכה בריצת ה- 1500 מטר, הוא פרש מריצת המרתון אחרי 14.5 מייל כשהוא עייף ותשוש.  הקהל הציף את האצטדיון הפנתנייקי הישן אך המשופץ והאווירה הייתה מרגשת ומותחת מאוד כך מתאר ההיסטוריון Quercetani.

 

ספירידון, שעבד בחברת הדואר היוונית חצה את הקו ראשון, ואחריו מספר חיילי צבא ותיקים יוונים. הוא סיים את המסלול בזמן של שעתיים, 58 דקות ו- 50 שניות ל- 40 ק"מ, וכך נולד המרתון. אז למה רצים היום 42 ק"מ ועוד 200 מטר, אם תישארו עד סוף הכתבה אכתוב  על כך.

בחרתי לפתוח בהקדמה עם התיאור ההיסטורי הזה כיוון שהוא מרגש בכל פעם מחדש והוא מכניס אותי לאווירה של תחרות ושל רצון לעמוד באתגר. אז איך באמת מסיימים את המרחק הזה תוך שאנו מעבירים לעצמנו ולמקורבינו שהצלחנו – ונשארים בחיים?

להלן מספר עקרונות חשובים:

• היכולת הפיסית – בתיאור הקצר שלעיל אפשר להבין בנקל כי פיליפידיאס, שהיה חייל, נדרש למאמץ ארוך וממושך ועוד אחרי שכנראה נלחם לא מעט, לא היה ערוך ומוכן מבחינה פיסית לעשות מרחק כזה בריצה.  כיום ניתן למצוא תוכניות רבות ומגוונות להכנה למרתון – אך חשוב להתאים את התוכנית  לשלב שאתם נמצאים בו (ניסיון בריצה, גיל, מין, מטרות ועוד), פרט להתאמת התוכנית חשוב להיצמד אליה וכמו שנאמר על תורת ישראל אסור לגרוע ולא להוסיף! מבלי להיכנס לפיסיולוגיה ולתורת האימון אומר בפשטות כי בכדי לעמוד באתגרים קשים – צריך עבוד קשה ולהכין את הגוף להסתגל למאמצים ארוכים ומפרכים. אחד המרצים שלי לפסיכולוגית ספורט אמר פעם כי כל תוכנית מנטאלית מתחילה בהכנה פיסית נכונה ומתאימה.

• וודאות מול חוסר ודאות – באזור נידח ומלא רוחות בתוך מבני בטון אפורים (בקיצור בבה"ד 1) לימדו אותי כי "שדה הקרב הוא ממלכת אי הודאות". מה יקרה במרוץ עצמו? אין לדעת עד שאנו לא עושים , אולם אנו יכולים להקטין את חוסר הוודאות על ידי הכרת המסלול, ריצה עליו, הכרת תנאי מזג האוויר ועוד. נשמע לכם מובן ומוכר ובכן גם הגדולים והמקצוענים ביותר נופלים לא פעם בכך. כך למשל יאן אולריך האלוף האולימפי הפסיד את קטע הנג"ש (time trail) מול הרוכב האגדי  לאנס ארמסטרונג בשנת 2004, כאשר אולירך מחליק ונופל בכיכר. בכך בוודאות הפסיד את האפשרות לזכות במקום הראשון ולהוביל את הטור. לאנס לעומתו שהכיר את מסלול הנג"ש בעל פה, התעקש לעבור שוב על המסלול בגלל שידע שיש גשם ודאג להיזהר לא לעשות שגיאות מיותרות ! אז מי מכם מכיר היכן מצויות העליות הקטנות? היכן הרוח היא גבית או רוח פנים? איפה יעמדו נקודות השתייה והמזון? היכן יש צל והיכן שמש חזקה במסלול הקרב עלינו לטובה במרתון תל אביב?

• אשר יגורתי, בא לי … – דורה הלר היא רוכבת מאוד חזקה ומנוסה,היא כותבת מדברת על ידיעה מה צריך לעשות בכל יום רכיבה ארוך, אך אי הפנמה של עקרונות. יותר מזה היא מדברת על כך שהדברים שהיא ידעה (מתי אוכלים, איזה ציוד חליפי לקחת, להכין את  האופנים כל יום ועוד) אך לא הפנימה – בדיוק בהם היא נתקלה במהלך הרכיבות הארוכות. הדבר נכון כמובן גם למרתון – אם לא נטמיע וניישם את מה שאנו יודעים על ריצת המרתון, כשנהייה על המסלול נפגש בכל אותם תובנות שידענו…

• חזרות גנרליות – מי שמכין עצמו למרתון עושה ריצות ארוכות וממושכות, אוכל תוך כדיי אימון, לפניו ואחריו, ועוד. חשוב מאוד לעשות מספר הכנות גנרליות לקראת המרוץ גם עם הראש וחשוב לנצל את הריצות הארוכות ביותר (ואני מקווה שהם גם על מסלול התחרות) ולהגיד לעצמנו, מחר אני מתחרה… להרגיש את ההתרגשות , להגיע לקו הזינוק, אולי אף ללבוש את הבגדים איתם תשתתפו במרתון. המטרה של החזרה הגנרלית היא לא להתעסק בבגד שתלבשו כי אם להכניס את המוח לתוך מצב התחרות, לגרום לעצמכם להכיר את התחושה של יום התחרות, להרגיש בבטן את תחושת החולשה וההתרגשות, להתמודד עם העייפות והכאב ולמצוא את הדרכים לעקוף אותם. החזרה הגנרלית והמודעות מאפשרות לעצמנו להתכונן טוב יותר נפשית.

• דיבור עצמי – אנו חוזרים לתוכנית האימונים, חשוב לשלב בתוכה את הדיבור העצמי, אותו דיבור שמכניס אותנו לתוך ה- ZONE הריכוז והשיוט לו אנו זקוקים כדי להתמיד בקצב. אך חשוב שנתרגל גם את הדיבור העצמי זה הפועל נגד הרצון הבסיסי של הגוף לעצור, להפסיק ולהשקיט את הכאב. לכל אחד דיבור עצמי משלו, כל אחד רוצה לנצח כוחות אחרים בתוכו ומחוצה לו – עלינו לגייס את הכוחות האלה ולא להתבייש לתת להם מקום להיות מושמעים ומבוטאים בראש. זכרו הדיבור העצמי, העידוד העצמי, החיזוק העצמי, השכנוע העצמי יעזרו לשבור את הקיר וחצות את קו הזינוק.

• מיקוד פנימי וויסוט עצמי – אני רואה מספר נועצים ומטופלים שלי העוסקים בריצות. חלקם מנוסים מאוד וחלקם פחות, אך התופעה בה אני נפגש פעמים רבות היא העובדה שאנשים מתנהגים במרוץ שונה מאיך שהתנהגו באימון. כשאני שואל למה? רובם אומרים שהם נסחפים בקצב, מתחרים באחרים, לא שמים לב לשעון ועוד. ההתמקדות בעצמנו, העבודה על פי המדדים והמטרות שהצבנו לעצמנו יכולים לסייע לנו לדחות רחוק ככל שניתן את ההתמודדות עם הקושי הכאב. התמקדות והסחפות החוצה וניסיון לעמוד בציפיות אחרים (או מה שאנו חושבים שהם ציפיות אחרים) יובילו אותנו לשלם מחיר כואב וחבל. הנציג הישראלי באולימפיאדת אתונה ב 2004 בריצת המרתון מצא עצמו עם החבורה המובילה בעולם עד הק"מ ה- 27 אך שם גם החלה ירידה טבעית שלו בקצב והוא החל לשלם את המחיר. מיותר לציין כי איילה סטאין עשה זמן מרשים ונפלא, אך ייתכן שהוא יכל לסבול פחות ואוליי אף לעשות זמן טוב יותר. 

אין ספק שזה המתח הגדול ביותר של ספורטאי כמה הוא דורש מעצמו יותר ומתחרה באחר וכמה הוא מכיר את כוחותיו ויודע להשתמש בוויסוט עצמי.
ישנם עוד טיפים רבים אך הגישה היישומית בפסיכולוגית הספורט מבקשת להתייחס למרכיבים הסביבתיים וגם החברתיים, הקוגניטביים והרגשיים.

אני חייב לכם תשובה לגבי המרחק שאנו רצים היום לעומת המרחק של פיליפידיאס, אומנם מדובר רק על 2 ק"מ ו- 195 מטר אך כולנו יודעים שבמרחקים האלה כל ס"מ נחשב. אז הנה הסיבה – במשחקים באולימפיים של לונדון בשנת 1908 השתנה המרחק של ריצת המרתון ל- 26.2 מייל וזאת פשוט כיוון שהמרחק בין טירת וינסור Windsor Castle ל- White City Stadium הוא 42 ק"מ. הוסיפו עוד 385 יארדים כדיי שקו הסיום יעבור ממש לפני ארמונו המלכותי של המלך אדוורד ה- 7. אחרי דיונים קדחתניים וסוערים על המרחק שארכו 16 שעה ממש עד המשחקים האולימפיים בשנת 1924 בפריס הוחלט כי זהו יהיה המרחק הרשמי של המרתון. אני מאחל לכול האצנים האיצים הרבה הצלחה, ריכוז והנאה מהשגת המטרה האגדית אותה תבע  פיליפידאס האגדי.

 



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג