הדומיננטיות של טאדיי פוגצ'אר בדבוקת האופניים העולמית – שהגיעה לשיאה בקיץ האחרון עם זכייה חמישית בטור דה פראנס – נראית לעיתים על-אנושית. כעת, סרט דוקומנטרי חדש בשם "Anatomy of a G.O.A.T" (האנטומיה של הגדול מכולם), שעלה בסוף השבוע שעבר ב-HBO Max וביורוספורט, מנסה לפצח את המדע שמאחורי הרוכב הטוב בעולם ומציג לראשונה את הנתונים הפיזיולוגיים הפנימיים שלו.

לכתבות נוספות בנושא:

• חגיגת האופניים של המדינה: כל מה שצריך לדעת לקראת סובב כנרת ה-46
• פרק חדש: איתמר איינהורן חתם בקבוצה איטלקית
• מהפכה בבטיחות הרוכבים: Garmin ו-Waze ישתפו מיקום בזמן אמת בכביש

בעוד שאת מספרי הוואטים המפלצתיים של הסלובני עולם האופניים כבר מכיר, הסרט חושף שהיתרון האמיתי של פוגצ'אר על פני יריביו טמון במקום אחר לגמרי: יכולת ההתאוששות הפנומנלית שלו.

המנוע היעיל בעולם: דופק מנוחה 38 ו-HRV בשמיים

הנתונים בסרט סופקו על ידי חברת צמידי הניטור WHOOP (שמשמשת גם כנותנת חסות של פוגצ'אר), ומצביעים על מערכת לב-ריאה חריגה אפילו ביחס לרוכבי וורלד-טור בכירים:

• דופק מנוחה: הממוצע של פוגצ'אר עומד על 38 פעימות לדקה בלבד. לשם השוואה, הממוצע לגבר בן 27 באוכלוסייה הכללית הוא 59, ואפילו אצל חבריו לקבוצת UAE (שנמצאים בכושר שיא בעצמם) הממוצע עומד על 42. מדובר בנתון זהה לזה שחשף מוקדם יותר השנה יריבו הגדול בקלאסיקות, מתייה ואן דר פול (שבשיאו אף ירד ל-34). אם כי רחוק מ-28 הפעימות המיתולוגיות שיוחסו בעבר לאגדה אחרת של הטור, מיגל אינדוראין.

פוגצ'אר | צילום: Sprint Cycling

• שונות קצב לב (HRV): המדד שמשקף את איזון מערכת העצבים ואת מוכנות הגוף לעומס עומד אצל פוגצ'אר על ממוצע של 100 (לעומת 40-65 אצל אנשים פעילים וכ-80 אצל חבריו לקבוצה). עם זאת, בתחום הזה ואן דר פול עדיין מחזיק ביתרון עם ערך מוצהר של 200.

"ככל שהמרווח בין הפעימות משתנה יותר, כך הגוף מוכן יותר לספוג עומס", הסבירה בסרט קריסטן הולמס, מנהלת הביצועים העולמית של WHOOP. "המשמעות היא שטאדיי צריך לעבוד פחות קשה כדי לייצר את אותה תפוקה".

578 שעות אימון – ושינה עמוקה באמצע הטור דה פראנס

הסרט חושף גם את נפח העבודה העצום שהוביל לזכייה החמישית בפריז. בין 1 בינואר ל-21 ביוני צבר פוגצ'אר 578 שעות אימון על האופניים ובחדר הכושר, על פני כ-200 אימונים. כלומר, 9 עד 10 אימונים בשבוע, ממוצע של מעל 3 שעות ביום.

אלא שהסוד הגדול מתרחש בלילה. בעוד שבמהלך הטור דה פראנס רוכבים רבים מתהפכים במיטה מרוב כאבים ואדרנלין לאחר קטעי ההרים, פוגצ'אר פשוט ישן טוב יותר מכולם. על פי הנתונים, במהלך הטור האחרון העומס היומי שלו (Strain, בסולם של עד 21) עמד על ממוצע מטורף של 19.9 (וחצה את רף ה-20.5 בימי שיא, כאשר הדופק שלו הגיע עד 198 בקטע ה-10). למרות זאת, במקום ששינתו תיפגע, הוא ישן 8 שעות ו-12 דקות בממוצע בלילה. שעה שלמה יותר מאשר לפני תחילת המרוץ.

מדד עקביות השינה שלו (היציבות בשעות הירדמות וההתעוררות) עמד במהלך הטור על 84%, בעוד שאף אחד מחבריו לקבוצה לא חצה את רף ה-80% (רובם נעו בין 70% ל-80%).

פוגצ'אר וקבוצת UAE בטור דה פראנס | צילום: Sprint Cycling

"אני לא טיפוס שישן המון שעות בדרך כלל", הצטנע פוגצ'אר בסרט, "אבל אם אוכלים נקי וטוב בארוחת הערב, יש לזה את ההשפעה הכי גדולה על השינה. מעבר לזה, צריך פשוט להישאר רגוע ומאורגן לבוקר שלמחרת. אני בעיקר חושב שיש לי מזל שאני חזק כל כך".

"כשאחרים נחנקו, פוגצ'אר עוד טייל": העדות של המאמן לשעבר

מי שפחות מאמין שמדובר ב"מזל" הוא איניגו סן מילאן, מאמנו לשעבר של פוגצ'אר ב-UAE. המאמן מספר בסרט על הבדיקות הראשונות שערך לסלובני ב-2018. "כבר אז טווחי האימון שלו היו בלתי נתפסים. עשינו בדיקות מטבוליות שבוחנות בין 1,000 ל-2,000 פרמטרים. במדדי ההתאוששות ונוגדי החמצון טאדיי היה בפער עצום לפני כולם".

סן מילאן הזכיר גם את בדיקות חומצת החלב של פוגצ'אר. בעוד שרוכבי עילית אחרים הגיעו לרמה של 5 מילימול לליטר בעומס נתון (סימן למאמץ אנאירובי קשה), פוגצ'אר עמד באותה נקודה בדיוק על 1.5 מילימול לליטר. קצב של רכיבת חימום קלה. ואכן, כפי שכבר נחשף בטעות בהעלאת נתונים של פוגצ'אר לסטרבה מוקדם יותר השנה, "אזור 2" (Zone 2 – קצב אירובי קל) של הסלובני מגיע עד 323 וואט. בעוד שסף חומצת החלב (FTP) שלו מוערך בכ-415 עד 420 וואט.

הכוכבית שחשוב לזכור

לצד ההתפעלות מהמספרים, בעולם האופניים מזכירים כי יש להתייחס לנתונים בזהירות המתבקשת. הסרט מופק בשיתוף פעולה הדוק עם חברת WHOOP, שמשמשת כאמור כספונסרית הרשמית של פוגצ'אר ומשתמשת בדוקומנטרי כפלטפורמת קידום מרכזית. הנתונים לא עברו אימות חיצוני בלתי תלוי, ונתוני ההספק המדויקים מהטיפוסים ההיסטוריים שלו – כמו שיא המסלול שניתץ הקיץ באלפ ד'ואז – נותרו לעת עתה שמורים בכספת.

ועדיין, גם ללא חותמת אקדמית חיצונית, התמונה ברורה. פוגצ'אר מנצח לא רק בגלל שהוא מטפס מהר יותר מכולם, אלא בעיקר משום שבבוקר שלמחרת הוא קם רענן כאילו לא קרה דבר.