איך אנחנו נראים

לקראת סוף השבוע כדאי לקרוא איך רואה אותנו אחד מאיתנו, רוכבי האופניים, שהיה כאן, יצא וחזר לביקור או במילים שלו דברים שרוכבים משם לא רוכבים מכאן
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


לקראת סוף השבוע כדאי לקרוא איך רואה אותנו אחד מאיתנו, רוכבי האופניים, שהיה כאן, יצא וחזר לביקור או במילים שלו דברים שרוכבים משם לא רוכבים מכאן

מאת:שי שמחי


הטריאתלון והאופניים בישראל עברו כברת דרך מאז שהחלתי את דרכי בתחום. בפרט בחמש השנים האחרונות בהן לא הייתי בארץ. לאחרונה, לאחר מספר רכיבות כביש בישראל, קונן בי הצורך לכתוב שורות אלו לחלק מציבור רוכבי האופניים בישראל. השנים בארה"ב והרכיבה בעולם בו תרבות הרכיבה (והנהיגה) שונה מהתרבות הישראלית אפשרו לי להתבונן מבחוץ על תרבות הרכיבה הישראלית, בעיקר בימים אלו כשאני בישראל.

אני עוקב, במידה מסוימת, אחר המתרחש בזירות הטריאתלון והאופניים בישראל, לצד שמחה רבה על התפתחות הענפים אני עצוב לשמוע על תאונות רבות, בהן מעורבים רוכבי אופניים, הגובות חיים ומותירות פצועים. מכתב זה מטרתו לשתף אתכם, רוכבי האופניים (אך גם את הנהגים) במחשבותיי ולהעלות לפניכם דרכים לשיפור המצב ולהביא לשינוי תרבותי אצל רוכבי הכביש בישראל כדי לצמצם ככל הניתן את מעורבותם בתאונות דרכים.

רוכבי אופניים תופסים את כל הכביש
תופסים הכביש ב"גלגלים של תקווה"– למצולמים אין קשר לכתבה


בארה"ב, באזורים בהם קיימת תנועה ערה של רוכבי אופניים,
קיים שילוט שמורה
לנהגים לחלוק את הכביש עם הרוכבים. שילוט זה מיועד לרוכבים ולנהגים כאחד.  לדעתי
כיום, בישראל, נהגים ורוכבי אופניים לא חולקים את הכביש. עבור כל אחד מהצדדים הצד
השני הוא מטרד. במפגש לא נעים בין רכב לאופניים ידו של הרכב (או גלגלו) תמיד תצא
על העליונה. לכן, נשאלות מספר שאלות שעליהן ארצה לענות.


שאלה ראשונה – איזה שינוי
מחשבתי דרוש בקרב חלר מרוכבי האופניים בישראל כדי לשפר המצב הקיים?

שאלה שנייה – 
איך משפרים את המוניטין של רוכבי האופניים בעיני ציבור הנהגים כדי שיבינו שרוכבי אופניים אינם מטרד?

שאלה שלישית- מה אנחנו, רוכבי האופניים, יכולים לעשות אחרת
כדי לשנות את המצב ולהיות בטוחים יותר?


יש סיכוי שחלק יאהבו לא את התשובה לשאלה
הראשונה
אבל יש משפט שאני מאמין שעדיין משתמשים בו בישראל: בכביש, אל תהיה צודק,
תהיה חכם. אז זה נכון שאופניים פגיעים יותר וקטנים יותר וזה נכון שעל הנהגים לשים
לב אלינו רוכבי האופניים אבל אנחנו צריכים להיות חכמים ולא להגיע לנקודות חיכוך עם
מי שגדול וחזק מאיתנו.


בשבת האחרונה רכבתי באזור המשולש. האזור השתנה ללא הכר
וכבישים משניים הפכו ראשיים. התנועה גדלה והאזור מסוכן יותר לרוכבי אופניים למרות
השילוט בכבישים. במהלך הרכיבה הצטרפתי למספר קבוצות של רוכבים בודדים וגם לדבוקות
גדולות. האבחנה הבסיסית שלי היא שרוכבי האופניים לא ממש חוששים מהמכוניות ומרגישים
שהכביש שייך להם. רבים מהם ביצעו רכיבה במרכז הכביש, כשיש שוליים, רכיבה בדבוקה של
זוגות במרכז כביש חד מסלולי כשמכוניות מחכות מאחור כדי לעקוף, מעבר באור אדום ועוד.


מרוץ אופניים טור ערד
מרוץ אופניים טור ערד/קרטריום- למצולמים אין קשר לכתבה
צילום:אייל דולין


המסקנה קשה לרוכבים הישראלים – הכביש שייך למכוניות. כל ההתנהגויות שציינתי הן בעייתיות והן חלק מנקודות החיכוך בין רכבים/נהגים לרוכבים. עדיין, יש באפשרותם של רוכבי הכביש לרכב תוך הקטנת הסיכון לרוכבים ולנהגים ללא ויתור על היעדים הספורטיביים. כאן מגיעה התשובה לשאלה השנייה. הדברים אותם אנחנו הרוכבים יכולים לעשות כדי לשנות את המצב.

כמה דוגמאות לפעולות שלמדתי ומשפרות מאוד את היחסים בין הרוכבים והנהגים על הכביש.
בכניסה לצומת– כל רוכב מדווח לרוכב שאחריו אם הצומת פנויה. מילה אחת כמו 'פנוי' אומרת לרוכב הבא שבטוח להכנס לצומת. 'רכב מימין' אומר שיש רכב מימין וכן הלאה.

אם יש רכב בצומת– עוצרים, מחכים וכשהצומת פנויה ממשיכים.

כשרוכבים, בצמדים או בשלשות- ומגיע רכב מאחור, על הרוכב/ים שמאחור לצעוק 'רכב מאחור' כדי להודיע שיש לעבור לרכיבה בטור בודד לימין הדרך. הרוכבים מעבירים את המידע בדבוקה עד למוביל. הדבר מראה לנהגים שאנחנו מתחשבים, מאפשר להם לעקוף בבטחה ולנו לא להידרס.

בכבישים מפותלים- בהם שדה הראיה לפנים מוגבל, חשוב להודיע גם על 'רכב מלפנים' כך שהרוכבים הבאים ידעו להיצמד לימין ולהימנע מקרבה מיותרת לרכבים מתקרבים.

אלו הן מספר דוגמאות פשוטות לאיך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו תוך שאנחנו מראים לציבור הנהגים שאנחנו מתחשבים, דואגים לביטחונם ולביטחוננו ולא מתנהגים כבעלי הבית של הכביש. זה באמת עובד!
לסיכום, מספר שינויים – חלקם תפיסתיים וחלקם התנהגותיים, אבל כולם קלים מאוד ליישום יכולים להגדיל בהרבה את ביטחונכם בזמן רכיבת כביש, לשפר את יחסי הגומלין בין רוכבים ונהגים ולשפר בצורה ניכרת את המוניטין של רוכבי הכביש בישראל.



לתגובות:
[email protected]
RIDE SAFE

שי שמחי
בן 35, מתגורר בסן חוזה שבקליפורניה, נשוי פלוס שני + 2 (3 ן- 11 חודשים)
רוכב כביש משנת 1990 ומתחרה בטריאתלונים וריצות למרחקים ארוכים (עד חצי מרתון) משנת 1991.
מאמן טריאתלון מוסמך מטעם מרכז האימונים האולימפי בקולורדו ספרינגס

קישורים: אופניים ריצה טריאתלון




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג