אחד לשמונה עשרה אלף חלק ב

דומה כי קהילת הספורט האקטיבי עוברת שינוי בימים האחרונים. איבדנו חבר שלא הכרנו. איבדנו תמימות שלא באמת הייתה. לפתע כשמעטה "התמימות" הוסר נולד לו דיון פתוח, מרתק ומעניין. אורגניזם חי ונושם, תוצר הזעזוע העמוק
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


דומה כי קהילת הספורט האקטיבי עוברת שינוי בימים האחרונים. איבדנו חבר שלא הכרנו. איבדנו תמימות שלא באמת הייתה. לפתע כשמעטה "התמימות" הוסר נולד לו דיון פתוח, מרתק ומעניין. אורגניזם חי ונושם, תוצר הזעזוע העמוק

מאת:אילן גולדמן


כתבה ראשונה- אחד לשמונה עשר אלף חלק א

מותו,בטרם עת  של דוד שלמוביץ , זכתה בכותרות, הכתה גלים
והרעישה הפורומים. לפתע רבים נרתעים ומהוססים, מוקירים ומבינים, זוכרים
ונזכרים ובעיקר מקווים (כי לנו זה לא יקרה). ישנה תחושה באוויר. תחושה
כברגע של שינוי. תחושה כי אנו נמצאים בנקודת זמן מכוננת, מלווה בהכרה
ושינוי תודעתי, אשר תקווה כי יולידו מודעות ואחריות עצמית גדולה יותר
מצידנו. אך זאת רק מחוגי הזמן יגידו
.

האמת העצובה

מוות וריצה אינם זרים במרוצים. התופעה אומנם נדירה בארצנו, אך רק לפני כשלושה שבועות נפטר גיל ולך במהלך תחרות דואתלון במודיעין. בעולם הגדול כבר דובר אודותיה רבות. בשנת 1996,  חוקרים אמריקאיים מאוניברסיטת סאן דייגו, כבר החלו לכמת את הרצים המאבדים חייהם ביחס לכמות מסיימים. במהלך 5 שנים תמימות (1996-2000) החוקרים הלכו ובדקו 62 מרוצים גדולים ממרחקי 10 ק"מ ועד מרחק חצי המרתון. 

התוצאות היו כדלקמן:
1,636,720 סיימו המירוצים. מתוכם חמישה נפטרו. על פי חישובים קרים: 3.1 נפשות מתות על כל מיליון מסיימים. אם מסקרן אתכם גילם של הנפטרים: הרי שהוא נע בין 38-84 שנים. רובם קיפחו חייהם במקצה ל-10 ק"מ ומכשלי לב כאלו או אחרים. כאן גם רצוי כי ניתן דעתנו לגורם הסיכון הנוסף.


על כל מיליון רצי מרתון 3.1 ימצאו את מותם במהלכו
צילום: 
Chris j wood


ומה לגבי המרתון?

צמד חוקרים חרוצים: דונלד רדלמאייר וארי גרינוולד השקיעו 30 שנה מחייהם ובדקו 26 מרתונים קבועים משנת 1975 ועד 2004. סה"כ 750 מרתונים עם 3,292,268 משתתפים.

במהלך 30 שנים אירעו 26 מקרי מוות.
רובם בכלל מסיבוכים הקשורים בלב ולא ממכות חום. בחישוב מהיר-  0.8% מקרים של מוות על כל 100,000 משתתפים. הגיל הממוצע של הנפטרים היה 41. 5 מיתות היו בקרב אנשים אשר סיימו מרתון בעבר. כאשר מיקום המוות היה במרחק ממוצע של 1.6 ק"מ מקו הסיום.

מה ניתן ללמוד מכך: מרבית אלו אשר איבדו חיים היו בלתי מיומנים ולא רצו את המרחק לפני וגם אלו שכן, נלחמו חזק מידי כדי להגיע כמה שיותר קרוב אל קו הסיום.

יתר על כן, מחקרים אשר נערכו בקנדה סיפרו סיפור נוסף: "ריצת מרתון עלולה לגרום לנזק לבבי בטווח הקצר". החוקרים הקנדים אספו, למען המחקר, 129 רצים אשר אינם רצי עילית ובדקו את דמם של אלו טרם ריצת חצי מרתון ומרתון.

טרם הריצה; הסממנים המצביעים על "פציעת לב" היו נורמאלים לחלוטין. אך בדיקות אשר נעשו מיד לאחרי הריצה וכשעה לאחר מכן, הדגימו סממנים לפגיעות לב בעיקר בקרב רצי המרתון. רצי חצי המרתון היו במצב טוב יותר. 

דוינדר.ס ג'אסאל  החוקר הראשי אף הוסיף ואמר:
"תוצאות הבדיקות של הרצים תאמו לתוצאות של אנשים אשר הגיעו למיון אחרי התקפי לב קלים".

ומה בטריאתלון

אצל טריאתלטים הסכנה היא אף יותר גדולה. מחקר אשר הוצג בקולג' האמריקאי למדעי הקרדיולוגיה באורלנדו פלורידה קבע כי תחרויות טריאתלון מסוכנות יותר ממרתון. הסיכון:  1.5 לכל 100,000 איש.

אך ישנם דברים מסוכנים יותר בחיים מטריאתלון או מרתון.
סכרת למשל. מחלה אשר גובה 23 איש על כל 100,000. או אולי הנהיגה אשר בה הסיכון הוא 1 ל-6,700.

יהיה בסדר?

נכון האחוזים אינם מרשימים כלל וכלל ואין בהם כדי להתריע. במרתון דטרויט 2009 הלכו לעולמם "סה"כ" 3 רצים במקצה חצי המרתון בלבד. אך גם כמות הרצים במרוצים אלו עלתה.

המספרים הנמוכים אינם אומרים כי עלינו להיות אדישים ולטפח צמיגינו לפני מרוץ. לחיות בתחושה כי בנו זה לא יפגע אינה בריאה. קיבלנו לכך מספיק הוכחות. חוסר המיומנות מגדיל הסיכון. המרתון דורש כבוד ואימונים.

הגדיל ראש איזה מומחה לב, ד"ר פול תומפסון מקונטיקט,
מרתוניסט בעצמו אשר אמר:
 "אנחנו בטוחים (הקהילה הרפואית) כי אלו העוסקים בפעילות גופנית מפחיתים את הסכנות לבעיות לב לעומת אלא אשר אינם מתאמנים. אך האמת היא כי לגבי רצי מרתון איננו יכולים להגיד זאת בוודאות".


סיכום


תקוותי היא כי הרושם אשר נוצר בשיחות עם חברים וספורטאים, כמו רוח הדברים אשר נכתבו בפורומים השונים, מעידה על שינוי ובגרות של תרבות ספורט הפנאי. גם לגלות חולשה היא גדולה וגם פרישה בכבוד היא כבוד.

אילן גולדמן
אלוף ישראל לשעבר באופני כביש בעל תואר במזרחונות ומייסד Road Rush sports המציע בין השאר שירותי ייעוץ לרכישת אופניים.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג