צאו מהמזגן, יש גם יתרונות לריצה בחום

להפסיק לרוץ בחוץ בימים החמים זה פתרון קל, אבל לא בטוח שהוא הנכון. אחרי הכל, בקיץ צריך רק לשנות גישה ואולי אפילו להתחזק מהאימונים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אומרים שמשנה לשנה זה נהיה קשה יותר, ומה שבטוח זה שהפך את הריצה לדרך חיים מתחבר פחות לקיץ, וזה בלשון המעטה. ברוב המקומות בארץ, זה ממש לא משנה אם נצא לרוץ ב-4 לפנות בוקר או אחרי שקיעת השמש – רוב הסיכויים שנרגיש את האוויר העומד והחם שגורם לנו להזיע עוד לפני שהתחממנו. יש כאלה שאומרים שזה זמן טוב לנוח מהריצה, לקחת סוג של פגרה ופה ושם ללכת לחדר כושר כדי לרוץ על הליכון עם מזגן מצד אחד ומאוורר ענק מצד שני.

תמיד אפשר להסתכל על הצד החיובי שבריצה בחום | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
צפו: האביזרים שאתם צריכים באימונים במיוחד בקיץ 
האם גם אתם זקוקים לפגרת קיץ מספורט? 
איך רצים בימים הרותחים?

ובכל זאת, אומרים שחשוב להיות אופטימיים, בחיים בכלל ובעיקר בספורט. לחשוב יותר על היתרונות שיש בכל דבר ופחות על החסרונות. מסתבר שאפשר לעשות את זה גם עם כל מה שקשור לריצה בחום, אפילו בחום הישראלי של יולי-אוגוסט. כמובן שאין כאן שום המלצה לצאת ולרוץ בעומס חום שעלול לסכן את הבריאות ואפילו את החיים, פשוט כמה דברים שאפשר לציין כדי שאולי נחשוב אחרת על פעילות גופנית בחודשי הקיץ.

אימונים בחום משפרים ביצועים

חשוב לציין שלא מדובר כאן בהמלצה, אלא בנתונים שעל פיהם יש מאמנים שימליצו למתאמנים מקצוענים שלהם לבצע אימונים בחום לפרק זמן קצר בדרך לתחרות מטרה. בעשור הנוכחי נערכו שני מחקרים גדולים בנושא, הראשון ב-2010 באוניברסיטת אורגון והשני ב-2012 בניו זילנד. המסקנה של שני המחקרים היתה שאימונים אירוביים בתנאי חום משפרים ביצועים, יתכן שלא פחות מאימונים בתנאי גובה. בעוד שאצל רוב הספורטאים המקצוענים מקובל להתאמן ולסבול בתנאי גובה שבהם החמצן דליל יותר כדי לגרום לגוף לייצר יותר כדוריות דם אדומות, מעטים הם כאלה שבוחרים להתאמן בחום.

לפי המחקרים, אימונים בתנאי חום גורמים להרחבת נפח הפלזמה שזה הנוזל שמהווה 55 אחוז מנפח הדם והוא מכיל בעיקר מים, חלבונים ומלחים. זה גורם לתפוקת לב גדולה יותר ולצריכת חמצן מרבית טובה יותר. במחקר שנערך ב-2010 על ידי פרופסור סנטיאדו לורנזו באוניברסיטת אורגון. הוא ערך מבחן ביצועי סבולת ל-24 רוכבי אופניים ולאחר מכן חילק אותם לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת התאמנה במשך 10 ימים בתנאי מזג אוויר אידאלים לספורטאים והקבוצה השנייה התאמנה באותו פרק זמן בטומפרטורות של 37 מעלות. תכנית האימונים היתה זהה לשתי הקבוצות וכללה 90 דקות של אימון מדי יום. בסופה של התקופה נערך מבחן נוסף והתגלה שבעוד שלא נרשמו שינויים בין הרוכבים שהתאמנו בתנאים הנוחים, אלה שהתאמנו בתנאי חום שיפרו את הביצועים שלהם ב-6 אחוזים ונהנו מצריכת חמצן מרבית גבוהה יותר וגם מדופק סח"ח (סף חומצת חלב) גבוה יותר.



חשוב לציין במקרה הזה שאימונים בתנאי חום, ואת זה מדגישים גם המדענים שחקרו את זה, חייבים להתבצע בפיקוח של מאמנים כי בסופו של דבר תנאים קיצוניים הם תמיד תנאים מסוכנים עבור ספורטאים.

יותר שעות אור 

בקיץ יש לנו מגוון רחב יותר מבחינת השעות שבהן אפשר לרוץ באור יום. בחורף רוב האנשים מתפנים מעיסוקיהם החל מ-17:00 כשכבר חשוך, בעוד שבקיץ אפשר לצאת לריצה גם ב-19:00 וליהנות מהאור – אפילו להרוויח מנה יומית של ויטמין D מקרני השמש.

ואם קשה מדי להחזיק שעה של ריצה במזג אוויר לח ודביק, וזה בסדר גמור, אפשר בהחלט לשקול לחלק את הריצה היומית לשניים. לדוגמה, ריצה של חצי שעה בין 6 ל-6 וחצי בבוקר, ועוד ריצה של חצי שעה ב-19:30. זה עושה את העבודה, וזה בהחלט מספק.

לא צריך להוכיח כלום לאף אחד 

אולי בעונות אחרות חלק מהרצים על השבילים נראים תחרותיים יותר, אבל בקיץ כולם חולקים מטרה משותפת אחת והיא לשרוד את החום. כל אחד מתעסק בעיקר בעצמו, פוזל פחות לאחרים, ולמען האמת החום הזה גורם לנו גם לא לחשוב האם אנחנו נראים בקצב איטי או מהיר? למי אכפת בכלל?

בקיץ, קצב הריצה הופך למשני | צילום: pixabay

מגיעים לאירופה ו"מתפוצצים"

היחידים שאכפת להם מהזמנים שלהם בקיץ הם אותם רצים שמתכוננים למרתונים שמתקיימים בתחילת הסתיו באירופה, ובמרכזם מרתון ברלין. אנשים האלה מוצאים את עצמם מתחילים ריצות ארוכות בשעות כמו 3:30-4:00 לפנות בוקר וזה בהחלט לא נשמע כמו יתרון גדול. מה שכן, אחרי 3-4 חודשים של אימונים בשיא החום, הם מגיעים למרכז אירופה בספטמבר-אוקטובר ונחשפים בדרך כלל לטמפרטורות שגורמות להם להבין שהם הרבה יותר טובים ממה שהם הרגישו בריצה המסכמת בארץ. זו כנראה גם ההוכחה לכך שאימונים בחום לא משפרים את הביצועים בתנאי חום בלבד, אלא באופן כללי.

ההרגשה שאחרי  

כשאנחנו מסיימים ריצה במזג אוויר חורפי יש כמובן את ה"היי" הרגיל שכולם נהנים ממנו ומכורים אליו, אבל לא הרבה יותר מזה. בקיץ כל אימון הוא סיוט, וזה אומר שאחרי כל אחרי תחושת ה"היי" היא יותר גדולה. אין כמו ההרגשה של אחרי אימון ביום חם כשאנחנו מטפטפים זיעה ומרגישים שהגוף עדיין עובד חזק מהטראומה שעשינו לו. אחרי התאוששות קצרה, מקלחת טובה ויציאה למזגן קר בבית – זה יופי של אפטר אפקט.





אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • איתיה הגיב:

    שלום,
    הבוקר סימתי ריצה והגעתי הביתה לקראת שמונה. 3 מטר מביתי, בעודי נוטף כולי , עקץ אותי דבור שחיפש בשר רטוב. מסקנה, כולם צריכים מים…

  • שלום קחלון הגיב:

    אפשר בבקשה הפנייה למחקרים האלה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"הגענו להיות בטופ האירופי, זה מרגש. אם הכל מתחבר, שיא אירופי זה דבר בהחלט רלוונטי עבורי, למה לא", מארו טפרי מכוון גבוה רגע אחרי שבירת השיא הישראלי במרתון




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג