שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ריצה מתחילים

מחקר || מנצחים את הקורונה: האם פעילות גופנית משפיעה על המערכת החיסונית שלנו?

מחקר גילה כי לפעילות גופנית כשלעצמה יש יתרונות רבים והיא טובה לא רק לכלי הדם, מערכת השלד והעצבים, אלא גם למערכת החיסון

קישור למחקר המקורי

הימים אינם פשוטים וארגון הבריאות העולמי אף הכריז על מחלת הקורונה כעל מגיפה כלל עולמית. אין ספק שזו אירוע היסטורי עם משמעויות בריאותיות רבות ולאחר מכן חברתיות וכלכליות שחלקן עדיין אינן ברורות. מערכת החיסון שלנו היא מערכת שמגיבה מאוד לשינויים באורח החיים, למשל לחץ (סטרס), תזונה, וגם לפעילות גופנית.

האם פעילות גופנית מכשירה את מערכת החיסון | צילום: Photo by RUN 4 FFWPU from Pexels 

התגובתיות של מערכת החיסון יכולה להיות שונה וזה כתלות בעצימות הפעילות, משך הפעילות, האם זו פעילות גופנית מתונה על בסיס קבוע או שזו פעילות גופנית אינטנסיבית קצרה. מחקרים רבים ושונים נעשו ועדיין נעשים והדעות שנויות במחלוקת: האם פעילות גופנית מכשירה את מערכת החיסון שלנו להילחם במחוללי מחלות (פתוגנים)?

במהלך אימון גופני אירובי בדרגת עצימות בינונית עד עצימה מאוד שנמשך למשך פחות מ-60 דקות, הפעילות האנטי-פתוגנית של תאים מאקרופגים* שנמצאים אצלנו ברקמות השונות, עולה במקביל לכך שחלה עלייה ברמות של *אימונוגלובולינים, חלבונים נוגדי דלקת (*ציטוקינים). חלה עלייה ברמות של תאי דם לבנים של מערכת החיסון כמו נויטרופילים, תאי NK Natural killers cells*, ותאי B צעירים, כל אלו בעלי תפקיד מכריע בהגנה החיסונית.

במאמר הנוכחי אני אתאר כיצד פעילות גופנית אינטנסיבית אך קצרה יחסית, יכולה לתרום ולשפר את תגובת מערכת החיסון. המחקר המתואר בעיתון Brain, Behavior, and Immunity בשנת 2018 על ידי חוקרים מאוניברסיטת יוסטון שבארה"ב – מצ"ב קישור למחקר המקורי.

הפעילות הגופנית ותאי דם לבנים

פעילות גופנית אירובית ידועה ככזו שמעלה את מספרם של תאי הדם הלבנים, עם ספציפיות לאוכלוסיות תאים מסוימות כמו למשל לימפוציטים שנקראים תאי NK.

פעילות גופנית אירובית מעלה את מספרם של תאי הדם הלבנים | צילום: PIXABAY

NK* תאי הרג טבעי הם סוג של לימפוציטים שיש להם תפקיד גם בהגנה על הגוף מפני גידולים סרטניים וגם מפני זיהומים וירליים. מחקרים שונים ומגוונים שנעשו, הראו שפעילות גופנית גורמת לעלייה בפעילותם של תאי ההרג הללו כנגד זיהומים וירליים וכנגד גידולים סרטניים. לתאי ה-NK ישנה פעילות שמכונה "פעילות ציטוטוקסית". הכוונה במושג הזה היא הרג של תאים זרים או תאים פגועים. חוקרים מצאו שפעילות גופנית לא רק שמעלה את מספרם של תאי ההרג, אלא גם מגבירה את היכולת של כל תא בפני עצמו להגן עלינו מפני פולשים וירליים. המנגנון שדרכו פעילות גופנית מעלה את הפעילות האנטי-וירלית של תאי ה-NK לא ברורה לגמרי.

תאי ה-NK מגיבים למטרות שלהם דרך אותות שהם מקבלים מתאים מודבקים בווירוס או מתאים סרטניים. האותות הללו נקלטים בתאי ה-NK דרך מה שמכונה "קולטנים" או רצפטורים. במהלך תהליכי הגדילה של תאי ההרג הטבעי, הם רוכשים ולומדים לבטא קולטנים ייחודיים (שנקראים CD56). הקולטן הזה הוא חיוני על מנת שהתאים הללו יתפקדו כתאי הרג. מחקרים שנעשו הראו שפעילות גופנית אירובית משפיעה לא רק על פעילות ההרג של תאי NK, אלא גם משפיעה על התנועתיות שלהם בגוף לאיברים שונים. הראו שפעילות גופנית מעלה פעילות של אותם תאי הרג טבעי על מנת לזרז תהליכי ריפוי ושיקום.

מטרה עיקרית של המחקר הנוכחי היא לחקור מנגנונים שבאמצעותם פעילות גופנית עצימה גורמת לעליה בפעילות האנטי-זיהומית של תאי ההרג NK. המשתתפים במחקר היו אנשים צעירים ללא מחלות רקע, לא מעשנים ולא צורכים אלכוהול.

הניסוי כלל שני מפגשים במעבדה: מפגש אחד הינו מפגש סקירה והכרות שבו גם נמדדו סף חומצת חלב למשתתפים. במפגש השני המשתתפים רכבו במשך כ-30 דקות. כאשר כל אחד רכב בעצימות גבוהה בהתאם לסף שנמדד עבורו. במפגש השני אספו דם מהמשתתפים במחקר בנקודות זמן שונות: לפני, אחרי (מיד) וכשעה לאחר סיום הפעילות הגופנית.

המשתתפים במחקר רכבו בעצימות גבוהה | צילום: pixabay

בודדו מהדם את תאי ה-NK בשלוש נקודות הבדיקה השונות: לפני, מיד אחרי ומשעה אחרי סיום הפעילות הגופנית, ושמו אותם להדגרה בנוכחות תאי גידול. בשלב נוסף, לקחו את תאי ה-NK מהדם, שבודדו מלפני, מיד אחרי ומשעה אחרי סיום הפעילות הגופנית ושמו אותם להדגרה ביחד עם תאי גידול בנוכחות סרום שנלקח מהם מלפני הפעילות הגופנית.

דבר נוסף שנעשה הוא לבדוק את הפעילות החיסונית של תאי ה-NK מכל נבדק כנגד תאי גידול לימפומה ומילומה. לקחו את תאי ה-NK מנבדקים לאחר פעילות גופנית והדגירו אותם במעבדה בנוכחות תאי גידול ובנוכחות הסרום שלהם משלושה מצבים: מלפני, מיד אחרי ומשעה אחרי סיום הפעילות הגופנית.

הממצאים עיקריים של המחקר

פעילותם הציטוטוקסית (ציטוטוקסיות הינה השריית מוות תאי) של תאי ה-NK כנגד תאי גידול או תאים מודבקים בווירוס, עלתה כתוצאה מפעילות גופנית עצימה וקצרה יחסית. מצאו שפעילות גופנית מביאה ליותר שינוע של תאי NK לדם הפריפרי. אוכלוסיית תאי NK הכפילה את עצמה לאחר פעילות גופנית, בהשוואה ללפני הפעילות. בנוסף לכך שהיו יותר תאי NK, הם גם היו יותר פעילים ויותר אנטי תאים זרים, כמו תאי גידול או תאים מודבקים בווירוס.

כדי להבין מהם השינויים שקורים בסרום כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית, לקחו תאי NK מהמשתתפים לפני שהם רכבו והדגירו עם תאי המטרה (גידול או מודבקים בווירוס) בנוכחות סרום שהוא נלקח מלפני, ממיד אחרי ומשעה אחרי סיום הפעילות הגופנית. מצאו שלא היתה הגברה של פעילות ההרג של תאי הגידול על ידי תאי ה NK. כמו כן, נמצא שתאי NK לאחר פעילות גופנית הם בעלי פעילות אנטי זיהומית יותר גבוהה, וסרום שנלקח מהמשתתפים כשעה מסיום הפעילות הגופנית מעלה את היכולת של תאי NK להרוג "פולשים".

המסקנות מהניסוי הן שפעילות גופנית כדוגמת זו שנעשתה במחקר גרמה לשינויים בתאי ההרג הטבעי NK וכן לשינויים בסרום (כלומר שינויים ברמות של *ציטוקינים וגורמי גדילה) כשעה מתום הפעילות הגופנית והתוצאה היא עלייה ניכרת ומשמעותית בפעילות הציטוטוקסית שלהם. נמצא שבסרום שנלקח שעה מתום הפעילות הגופנית, רמות הקורטיזול* היו נמוכות ורמות האינטרפרון* גמא, היו גבוהות בהשוואה לרמות שלהם בסרום שנלקח מהמשתתפים לפני-ומיד אחרי הפעילות הפיזית. היה קשר משמעותי סטטיסטי בין רמות הקורטיזול לבין מידת ההרג התאי שבוצע על ידי תאי NK.

כלומר, ייתכן והשילוב של רמות קורטיזול נמוכות בסרום ביחד עם רמות גבוהות של אינטרפרון גמא בעקבות פעילות גופנית, מעודדים את תאי ה-NK להרוג תאים נגועים. בסיכומו של דבר חשוב ורצוי גם בימים אלו להתאמן ולשמור על מידה של פעילות גופנית. פעילות גופנית כשלעצמה יש לה יתרונות רבים וחשוב מאוד לשמור על אורח חיים פעיל ואנרגטי. זה בריא וטוב לא רק לכלי הדם, מערכת השלד והעצבים, אלא גם למערכת החיסון.

מושגים

NK תאי Natural killers: תא הרג טבעי הוא תא ששיך למערכת החיסון, תא מסוג לימפוציט ותפקידו העיקרי הוא נדידה למקום של זיהום או גידול וחיסול של תאי גוף אשר נדבקו בווירוס או שעברו תהליך התמרה סרטני וכעת מערכת החיסון צריכה לפעול נגדו. מדובר בסוג של תאי דם לבנים לימפוציטים והם חלק ממערכת החיסון המולדת (בניגוד ללימפוציטים מסוג B ו-T שהם שייכים למערכת החיסון הנרכשת). המשמעות של כך היא שתאי NK תוקפים ללא הבחנה כל פתוגן שחודר לגוף. מוצאם של הלימפוציטים כולם הוא בתאי אב צעירים במח העצם פעילות גופנית מעלה תאים צעירים בדם.

מאקרופגים: תא "בלען" ששייך למערכת החיסון, עוסק בבליעה וסילוק של חלקיקים זעירים וגורמי מחלות מנוזלי הגוף. בעלי תפקיד חשוב בהגנה מפני חיידקים ותאים סרטניים וכן תפקיד בריפוי פצעים והחלמה. יש לנו מקרופגים ברקמות חיבור, לימפה, במח העצם, בריאות, בטחול ובכבד. מקרופגים משתייכים למערכת החיסון המולדת, כלומר, הם בולעים פתוגנים ללא הבחנה ותגובתם אינה מותאמת בצורה כלשהי לפתוגן אותו הם בולעים.

ציטוקינים: הם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף. הציטוקינים מופרשים בעיקר על ידי תאי מערכת החיסון (על ידי הלימפוציטים, אך גם על ידי תאים אחרים). הפעילות הציטוקינית היא לרוב מקומית, אך במקרים מסוימים יש השפעה על הגוף כולו. הם פועלים בריכוזים נמוכים יחסית, על ידי קישור לקולטנים.

קורטיזול: הורמון סטרואידי המופרש בגופנו מבלוטת יותרת הכליה. הקורטיזול נקרא גם הורמון הדחק והשפעותיו בגוף הן רבות. הוא משפיע על מטאבוליזם, על ניצול של גלוקוז להפקת אנרגיה ומשפיעה על תהליכי ניצול של שומנים. רמות של קורטיזול בגוף משתנות באופן נורמלי עם מחזוריות האור והחושך כאשר רמותיו גבוהות במיוחד בבוקר עם ההתעוררות מהשינה. כמו כן רמותיו עולות בעקבות מצבי דחק וסטרס.

אינטרפרון גמא: הוא חלבון המופרש מתאי מערכת החיסון בעקבות חדירה של פתוגן כמו חיידק, וירוס או פרזיט או בתגובה להתמרה סרטנית. האינטרפרון הוא סוג של ציטוקין.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • שביל השרון: 60 ק"מ של ריצה בנופים משכרים

    מחפשים מסלול ירוק וציורי עם תוואי שטח משתנה ובמסדרון אקולוגי מרתק? המסלול החדש הזה שמתחיל בנחל אלכסנדר ומסתיים…

    קרא עוד
  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות