הזינוק לאולימפיאדה: מה הטריאתלטים המקצוענים צריכים לעשות כדי להגיע למשחקים האולימפיים

טריאתלטים מקצוענים מחשבים במהלך השנתיים שלפני המשחקים האולימפיים את הניקוד האולימפי שלהם ונעים במרץ על פני הגלובוס להשיג אותו. יוסי רובננקו מנתח ומפענח כיצד הם עושים זאת
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אין להתעלם מהעובדה שהטריאתלון למרות היותו ענף ספורט שסוחף עשרות אלפי ספורטאיות וספורטאים ברחבי העולם להתחרות בתחרויות טריאתלון מסוגים שונים, החל מתחרויות הילדים, מקצי הנוער, מקצי הבוגרים על סוגיהם: ספרינט, אולימפי, חצי איש ברזל, איש ברזל ואולטרות למיניהם הוא ענף אולימפי שמעטים, יודעי ח"ן בלבד, מבינים בו, מכירים את המתחרות והמתחרים בקו הזינוק האולימפי, לא כל שכן מודעים או יודעים על הדרך הארוכה מאד שעוברים ועוברות הספורטאים והספורטאיות כדי לעמוד על קו הזינוק בטריאתלון האולימפי.

הדרך הארוכה מאד שעוברים הספורטאים על מנת לעמוד על קו הזינוק בטריאתלון האולימפי | צילום: יוסי רובננקו

גוון יורגנסן

המקרה של הטריאתלטית האמריקאית, האלופה האולימפית בריו 2016 הוא לחלוטין מקרה יוצא דופן שאין בו כדי להעיד על הכלל, בדיוק להפך. גוון יורגנסן, כבר היתה בת 25, רואת חשבון מצוינת בפירמה מכובדת ובינלאומית אי שם במידווסט של אמריקה בעיר מילווקי, כשיום אחד קיבלה טלפון מוזר מאיגוד הטריאתלון האמריקאי. מישהו שם, באיגוד, עבר על רשימות של אתלטים בוגרי מכללות וגילה אחת, אלמונית למדיי שהיתה גם שחיינית מצוינת אבל לחלוטין לא מהטופ או אחת שיכולה להגיע למדליה בשחייה וגם רצה מצוינת ב-Track and field (זכתה במרוצי 3000 ו-5000 בליגת המכללות). על אופניים ידעה יורגנסן שזהו אמצעי תחבורה מקובל ונפוץ שיש לו, למיטב ידיעתה, שני גלגלים.

האלופה האולימפית העתידית קיבלה הצעה להתנסות בטריאתלון. 6 שנים לאחר מכן, היא כבר עמדה על הפודיום במשחקים האולימפיים של ריו 2016 במקום הראשון, לאחר שקבעה שיאים בלתי נשכחים בדרך לשם. כמו שהופיעה מ"שום מקום" כך גם נעלמה לה, גוון, לעולם המרתון, שם עדיין לא הצליחה להראות ולו שביב מעוצמותיה בעולם הטריאתלון שם הטילה את חיתתה על כל מתחרותיה.

גוון יורגנסן לאחר הניצחון בשטוקהולם 2013 | צילום: Frankie Fouganthin

רון דרמון

הדרך של רון דרמון שלנו, הטריאתלט הישראלי הראשון שקבע היסטוריה והתחרה בטריאתלון האולימפי במשחקים האולימפיים של ריו, היא דרך שמאפיינת באופן מובהק, הרבה יותר, את דרכם של הטריאתלטים מכל העולם, אל קו הזינוק האולימפי. רון החל את דרכו בחוג טריאתלון להבים שבנגב הצפוני ובדרך של שנים רבות ומייגעות הגיע לקו הזינוק בריו ואף זכה להישג כביר כאשר סיים במקום ה-26.

אז איך מגיעים לקו הזינוק האולימפי? נתחיל מהסוף. על קו הזינוק במשחקים האולימפיים, מאז שנת 2000 עת נהפך הספורט לענף אולימפי, עומדים 55 ספורטאים במקצה הגברים ו-55 נשים במקצה הנשים למרחק ה"סטנדרטי" שהוא השם הרשמי לטריאתלון אולימפי שמורכב מ-1500 מטר של שחייה, 40 ק"מ של רכיבת אופניים (Drafting legal) ולסיום, 10 ק"מ של ריצה. איך נקבעים הספורטאיות והספורטאים שעומדים על קו הזינוק, על כך ננסה להסביר בכתבה זו.

הטריאתלט הראשון שהתחרה במשחקים האולימפיים | צילום: באדיבות רון דרמון

רון דרמון טריאתלט ישראלי

מי המדינות המשתתפות בתחרות?

את החוקים המורכבים להשתתפות בתחרות קבעו קברניטי איגוד הטריאתלון העולמי, ה-ITU שמקום מושבו בלוזאן שבשוויץ. לאחר האולימפיאדה האחרונה השתנו חוקי הכניסה לתחרות במיוחד לאור העובדה כי מ-2020 תתקיים תחרות השליחים בטריאתלון, ה-Mixed Relay. שתי נשים ושני גברים שמתחרים כקבוצה בתחרות בין 8 הקבוצות שהגיעו למשחקים האולימפיים.

דוגמה כואבת במיוחד למורכבות של הדירוג האולימפי הוא המקרה של הטריאתלטית הבריטית המעולה, ג'ודי סטימפסון (מקום 11 כיום בדירוג העולמי נכון לחודש מארס) שהיתה ממוקמת גבוה ביותר במאי 2016 בדירוג העולמי. לרוע מזלה, שלוש ספורטאיות מעולות ממנה, בנות ארצה, הגיעו לפניה בדירוג העולמי (ויקי הולנד, נונ סטנפורד והלן ג'נקינס) וכך, סטימפסון נאלצה לצפות בתחרות מהבית למרות היותה אחת מ-15 הטריאתלטיות הטובות בעולם, ללא צל של ספק. עסק אכזרי למדי.

אז איך ממלאים את השורה בקו הזינוק?

1. 2 מקומות למדינה המארחת את המשחקים האולימפיים.

2. 5 מקומות (אחד לכל יבשת) "ניו פלג" (New Flag) השמורים לספורטאי המדורג הגבוה ביותר מבין הספורטאים שלמדינתם אין ייצוג ברשימה האולימפית הנוכחית ובתנאי שאותו ספורטאי מדורג בין 140 הספורטאים המובילים ב-ITU Ranking. ישראל, למשל, באולימפיאדת ריו, היתה זכאית לכאורה לקבל כרטיס ניו פלג במסגרת היותה שייכת לאירופה, אך רון דרמון קבע את הקריטריון הרגיל להופעה באולימפיאדה ומכאן שמדינה אחרת זכתה בכרטיס זה.

3. 16 מקומות, 2 לכל מדינה ל-8 המדינות המדורגות ראשונות בטבלת השליחים האולימפית, ליגת התחרויות העולמית המתקיימת במקביל לתחרויות האישיות הבינלאומיות, בשנתיים שלפני האולימפיאדה.

4. 6 מקומות עבור 3 מדינות שיגיעו ראשונות בתחרות ההכנה (הסימולציה) לאולימפיאדה בניכוי 8 המדינות המדורגות ראשונות.

5. 26 מקומות לפי הדירוג האולימפי בניכוי ספורטאים שקבעו את הקריטריון כבר דרך השליחים. עד 8 מדינות יכולות לשלוח 3 ספורטאים בתנאי שהספורטאי השלישי מדורג בין ה 30 הראשונים בדירוג האולימפי, שאר המדינות זכאיות לשלוח עד 2 ספורטאים.

6. הדירוג האולימפי נקבע בהתאם ל Olympic Qualification ranking, טבלת דירוג שמתחילה לפעול בדיוק שנתיים ושלשה חודשים לפני האולימפיאדה (חודש מאי) ומסתיימת שלשה חודשים לפני תרועת הבאזר לזינוק (חודש מאי בשנה האולימפית). במשך השנתיים האלו, נודדים הספורטאיות והספורטאים ברחבי הגלובוס מתחרות לתחרות ומנסים לזכות בניקוד אולימפי יקר ערך.

7. 2 מקומות אחרונים, Wild cards, מקומות השמורים להחלטת הוועדה המארגנת אשר מעניקה אותם לפי שיקול דעתה ( בריו קיבלה ירדן כרטיס שכזה)

במידה ולא מולאה משבצת הניו פלג או משבצת הכרטיס החופשי יכנס ספורטאי נוסף לפי הרשימה האולימפית.

תקציר התחרות האולימפית לנשים של ריו 2016

איך צוברים ניקוד כדי להיכלל בטבלה האולימפית?

כאן, העסק מתחיל להסתבך ובאמת מדובר כאן בעניין ליודעי תורת הנסתר. ננסה להסביר, יש המון סוגים של תחרויות טריאתלון בעולם: מקומיות, ארציות, בינלאומיות, יבשתיות במרחקים שונים, במתכונות שונות. אז איך ספורטאי שהתחיל להתאמן בגיל 9 מגיע לאולימפיאדה? התשובה היא: לאט לאט ותוך מעבר משלב לשלב .

ניקוד אולימפי צוברים רק משלשה סוגי תחרויות בלבד: סבב הגביע העולמי, ITU Cup, סבב תחרויות שנתי שמתקיים בערים שונות בעולם. בסבב זה הספורטאיות והספורטאים צוברים ניקוד בהתאם לכללים ולקריטריונים שנקבעו ע"י האיגוד העולמי. הסוג השני של התחרויות שבו צוברים ניקוד הוא סבב "סדרת הטריאתלון העולמי" ,WTS. סדרה של 8 תחרויות שנערכות בערים דיי קבועות ( אבו דאבי, יוקוהמה, לידס, גולד קואסט, המבורג, אדמונטון, מונטריאול).

התחרות האחרונה בסדרה היא ה-Grand Final. חגיגת גמר ענקית של ספורטאים מקבוצות הגיל השונות. רצף תחרויות מהנוער, בוגרים ועד הטובים ביותר. סבב ה WTS הוא הסבב היוקרתי ביותר שבו אפשרות צבירת הניקוד היא הגבוהה ביותר. העניין הוא, שיכולת הכניסה לקו הזינוק של תחרויות אלו היא אתגר בפני עצמו. לא כל ספורטאי שחפץ בכך, יכול להירשם לתחרות זו ומכאן מגיע ההסבר על התהליך ההדרגתי. הסוג השלישי הוא אליפויות יבשתיות (עילית בלבד למרחק סטנדרטי).

הספורטאים, צומחים מלמטה. לאורך השנים אנו נראה ספורטאים שתחילת דרכם היא בסבבים היבשתיים ( סבב גביע אירופה, סבב גביע אמריקה וכו') ב Juniors, סבבי הנוער. נערות ונערים בגילאי 16-19 מתחרים במקצי הספרינט וצוברים ניקוד יבשתי ועולמי בדיוק כמו הבוגרים. ניקוד זה חסר משמעות מבחינת היכולת להיכלל ברשימה האולימפית אך הוא מכין את הטריאתלטים להתמודדות האמתית בשנים שיבואו לאחר שלב זה.

גמר אליפות העולם נוע קאוזמל מקסיקו 2016

לאחר שלב הנעורים, הספורטאים יתחילו להתחרות בתחרויות היבשתיות לבוגרים ETU CUP Elite באירופה, CamTri באמריקה וכו'. בסבבים היבשתיים הטריאתלטים צוברים "ניקוד עולמי" ITU world Ranking. דירוג זה גם הוא אינו קובע או מאפשר להשתתף באולימפיאדה אך הוא מדרג ומאפשר לספורטאים שרוצים להתמודד על הרשימה האולימפית להירשם לתחרויות הסבב העולמי וסבב ה WTS, כלומר, אם ישנה, לדוגמא, הקצאה ל- 60 מזנקים בתחרות מסוימת בסבב ה WTS, רק אלו שנמצאים ב 60 המקומות העליונים בטבלת הדירוג של ה ITU יזכו לקדימות ברישום לתחרויות אלו.

איך נקבע הניקוד בתחרויות השונות ?

העיקרון בקבלת ניקוד בכל התחרויות, זהה. המקום הראשון זוכה בכל הקצאת הניקוד פר תחרות, המקום השני 7.5% פחות, המקום השלישי עוד 7.5% פחות מהמקום השני וכך הלאה. כדי לזכות בכלל בניקוד, המתחרה האחרון שזוכה בניקוד יגיע בתזמון מרבי של עד 5% מהזמן שקבע המנצח בתחרות לגברים ועד 8% מהזמן שקבעה המנצחת בתחרות.

לכל סוג תחרות יש ניקוד שונה ולהלן דירוג האיכות בין התחרות והניקוד בהתאם בסדר יורד:

  • גמר ה-WTS ניקוד מרבי
  • WTS
  • ITU CUP
  • Continental Championships תחרויות גמר של סבבים יבשתיים
  • Continental Cups- תחרויות סבב יבשתיות כדוגמת ETU Cup וכו'
  • ניקוד על אליפויות ארציות כמו גמר אליפות ישראל לבוגרים ונוער

בכל תחרות מהתחרויות הנ"ל הקצאת הניקוד היא אחידה לכל סוג תחרות כאשר תחרות למרחק האולימפי מקבלת את מלוא הקצאה הניקוד ואילו תחרות ספרינט מקבלת רק 80% מהקצאת הניקוד פר תחרות.

בנוסף, בתחרותיות היבשתיות ניתן "פקטור לאיכות המתמודדים". מכיוון שרמת הספורטאים שונה מאד בין יבשות, הרי אין זה סביר שתחרויות ביבשת אפריקה, למשל שבה רמת הטריאתלון היא מאד נמוכה יקבלו ניקוד זהה לתחרויות שנערכות ביבשת אירופה שבה הרמה היא הגבוהה ביותר ולכן, מדי שנה מתבצע תהליך שיערוך של איכות המתחרים בכל יבשת ובהתאם, תחרויות ביבשת החזקה ביותר מבחינת המתחרים מקבלת את הפקטור הגבוה ביותר לעומת היבשת בעלת איכות המתחרים הנמוכה ביותר שם יקבלו את הפקטור הנמוך ביותר.

למעוניינים להעמיק, כאן ניתן להבין יותר לעומק את הניקוד והחוקים המדוייקים לניקוד בעולם הטריאתלון.

אסטרטגיה ותכנון – איך מגיעים למטרה

במהלך השנתיים האולימפיות, מתקיים, כאמור "קמפיין" של כל הטריאתלטיות והטריאתלטים ששואפים לעמוד על הקו היוקרתי מכולם, קו הזינוק האולימפי. במהלך הקמפיין נדרשים הספורטאים לתכנן בקפידה לאלו תחרויות הם נרשמים, מהם הסיכויים שלהם לצבור ניקוד בכל תחרות בהתאם לכמות ואיכות המתחרים מולם יתמודדו. הטריאתלטים נדרשים להיות גמישים ולפעול בסביבה עם הרבה משתנים ועם יכולת גמישות מרבית כדי לעמוד במטרה. דוגמה נפלאה לכך היא ההתנהלות של רון דרמון במהלך השנים 2015 ו-2016 עת היה ממוקד כולו במטרה להגיע לריו. לרוע מזלו של רון, במהלך הקמפיין בתחרות שהתקיימה בניו זילנד, ארעה לרון תאונה בעת הרכיבה שגרמה להשבתתו מפעילות ספורטיבית עקב שבר בעצם הבריח. הוא החלים במהירות והפעיל אסטרטגיה אגרסיבית ומאד מחושבת באילו תחרויות כדאי לו להתחרות כדי לצבור ניקוד אולימפי יקר. כך דרמון הצליח לעמוד במשימה הקשה הזו, לעמוד על קו הזינוק בריו ולהביא הרבה כבוד לעצמו, לטריאתלון הישראלי וגם, ואולי הכי חשוב, לסמן את הדרך לדור הבא של הטריאתלטים הישראליים ששואפים לעמוד על קו הזינוק האולימפי וגם להביא הישגים.

צילום עמוד הבית: יוסי רובננקו


0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה לא נגמר עד שזה לא נגמר", יוגי ברה, המנג'ר האגדי של הניו יורק ינקיס



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
29:02
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
30:20
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
30:09
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
30:31
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
44:51
"ישראמן שלי": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
"ישראמן שלי": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
02:12
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
01:21
תחזיקו חזק כי זה הולך להעיף אתכם!!! משחה דולפין 🦈אשדוד 2022 🏊‍♂️🏊‍♀️
תחזיקו חזק כי זה הולך להעיף אתכם!!! משחה דולפין 🦈אשדוד 2022 🏊‍♂️🏊‍♀️
02:20
הפודקאסט של שוונג עם ההרבליסט אסף קורן
הפודקאסט של שוונג עם ההרבליסט אסף קורן
41:22
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 2
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 2
18:59
<\/iframe>"' data-height='450' data-video_index='11'>
הפודקאסט של שוונג מפרק ומסכם את הג'ירו ד'איטליה
הפודקאסט של שוונג מפרק ומסכם את הג'ירו ד'איטליה
49:44
3 דיאטות טרנדיות לספורטאים שכדאי לכם להכיר
3 דיאטות טרנדיות לספורטאים שכדאי לכם להכיר
57:31
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי – פרק 1
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי – פרק 1
28:02
הפודקאסט של שוונג על פציעות הריצה הכי נפוצות
הפודקאסט של שוונג על פציעות הריצה הכי נפוצות
39:48
מה הם העקרונות התזונתיים החשובים לבניית מסת שריר?
מה הם העקרונות התזונתיים החשובים לבניית מסת שריר?
01:41

רישום לניוזלטר

רוצים לקבל את הניוזלטר של שוונג עם הכתבות הכי מעניינות ישירות למייל?
מלאו בחלון את כתובת המייל ואנחנו נדאג לכל השאר…

שימו לב:
במילוי השדה עם כתובת הדוא"ל שלכם, אתם מסכימים לקבל דיוור מחברת שוונג אירועי ספורט.​ תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת ממאגר המידע באמצעות כפתור "הסרה" המצורף לכל הדיוורים שלנו.