מאת:עופר ביידה
מרוץ זכרון יעקב הוא לא מרוץ קל, ולמרות ששנה שעברה רצתי רק את המקצה הקצר ל-5 ק"מ, הרי שזכרון הכרת המסלול עם צוות "שוונג" לפני כשנתיים (לפני יציאתי "להכרת" מסלול מרתון ונציה) עדיין חקוק בראשי, למרות זאת אני מחליט לרוץ את המקצה הארוך עם המצלמה הגדולה…
אחרי שבאדיבות תוכנת ה-Navigtor בפלאפון שלי (למה עיריות/מועצות מקומיות ששותפות בארגון מרוצים לא יכולות להשקיע קצת יותר בשילוט נראה לעין כמו בתחרויות טריאתלון למשל…) אני מגיע לחניה ולאזור הכינוס, רוב הרצים כבר מוכנים.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
אזור הזינוק מאורגן והרצים והרצות מקשיבים לתדרוך
אחרי שהפעלתי שני שעוני GPS הפעם, יש זמן גם לתעד את הזינוק…
כבר בתחילת הריצה, האבנים בשטח מבהירים שכמו שניתן היה לראות מתמונות המרוץ בשנה שעברה או מתיעוד המסלול לפני שנתיים שהזכרתי בתחילת סיכום זה (המסלול שונה במקצת) – זה לא מסלול לשבירת שיאים, ואולי כדאי שאתרכז בלהסתכל על האדמה ולא על המצלמה…
יגאל שרם שאוהב מרוצי שדה (ע"ע הקפת התבור) חוזר על המחשבה שלי לגבי מבט לאן רצים…
יובל שב גם חוזר למסלול.
הזכרתי שהפעלתי בזינוק 2 שעוני ריצה, בנוסף לגארמין 301 הישן ו"הטוב" שלי, קיבלתי לניסיון באדיבות ניר ברק מ"שוונג" את ה-GH-615 של גלובאל סאט, מאחר ואין לו אפשרות לשמור laps (זמני ביניים) כמו לגארמין, אני זוכר ללחוץ על כפתור ה-lap בגארמין ולא לעצור בטעות את הגלובל סאט… שניהם מראים מרחק ראשון (ק"מ) דומה
אחת העליות הראשונות מני רבות במרוץ זה
וכך זה נראה מלמעלה
אפשר לרוץ קצת יותר בנחת, ואם מסתכלים לאחור גם להנות קצת מהנוף שמצפה לנו בהמשך
הסימונים והמכוונים היו מצויינים, לפחות בתור מי שרץ במקצה הארוך ל-9.5 ק"מ, לא נראה לי שהיה מקום לטעויות
אני מגיע לסימון הק"מ השני בודק מרחק בגלובל סאט, מאושר פונה לראות את הגארמין ושם לב שהספרות בתצוגה נראות מוזר, ואז אני מבין שמרוב שדאגתי ללחוץ על ה-lap בגארמין, לחצתי בטעות על ה-stop וכך הלך לו לאיבוד ק"מ – בלית ברירה אני מפעיל אותו מחדש…
בשלב הזה כנראה שלרב הרצים יש עוד כוח להרים ידיים ולחייך למצלמה…
מגיעים לסוף הק"מ השלישי, הגלובל סאט מאשר מרחק הגארמין מאשר שהק"מ האחרון היה בסדר ואת הק"מ הראשון והשלישי ביחד רצתי ב-10:56 דקות.
נקודת השתייה הראשונה ממוקמת אולי בסדר, אבל מחלקי המים היו צריכים להתקדם לעבר הרצים, וכך הרצים לא היו נאלצים לעצור כדי שיוכלו להינות מהמים
מעבר מעל אחד משערי ה"מנע בקר", שכוסו בלוחות כדי לאפשר לרצים לחצות לאזורים, שעדרים לא אמורים לטייל בהם בשמורה…
הירידה הבאה מזכירה לי שצריך להיזהר, מתי שהוא אחד הרצים מציע לי לבקש מ"שוונג" תוספת סיכון…
סוף הק"מ הרביעי עוד לפנינו, אבל אני כבר רץ יחסית לאט (6:13 יקח לי לרוץ אותו), אני שואל את עצמי מה אני עושה פה, לאור כנס ICON למדע בדיוני שמתחיל היום זה הופך ל:
What do you want?
Who are you?
Why are you here?
הטרקטורון המתקרב מחזיר אותי למציאות, כי הוא בדרך כלל מבשר על בוא הרצים המובילים, עכשיו ברור למה אני פה…
ואכן בחלוף כחצי דקה, והמפגש הקבוע שלי מתחילת העונה עם ירון כהן מתקרב – לפי החץ והילד המכוון, אני צריך דווקא לפנות ימינה
אבל מספיק ל"חטוף" עוד תמונה אחרונה של ירון לפני שנפרדות דרכינו
והנה רצים שכנראה יותר קרובים "לליגה" שלי…
אנחנו רצים קדימה, חלק מהרצים כבר חוזרים (גם פה היה ילד מכוון)
זהירות רק לא ליפול
ארוכה הדרך לישועה…
לפחות אפשר להינות מהנוף
כאשר הדרך הופכת יותר מישורית
נקודת הסיבוב והמים כבר קרובות, הרצים שחזרו יכולים להתרענן,
וגם לשתות
כך צריכה להתנהל נקודת מים!
חבל שאין זמן להינות מהנוף, כי הנה מגיע
הסיבוב – מהזווית הזאת נראה שגם בירידה לא קל לרוץ פה
פרידה אחרונה מהנוף
והנה גם הק"מ ה-5 מאחורינו (גם אותו עשיתי בערך ב-6 דקות, ארוך ב-50 מ’ לפי הגארמין)
מזמן לא נתקלנו בעלייה…
עכשיו גם אנחנו פונים לשביל בו הבטנו בערגה לפני 5 דקות, עת פנו אליו הרצים היותר מהירים…
הק"מ ה-6 מגיע לסיומו (גם אותו עשיתי בערך ב-6 דקות, קצר ב-30 מ’ לפי הגארמין)
העייפות והחום גורמים לכך שגם בשביל רחב ומישורי כבר אין כוח לרוץ, אומנם 3 נקודות שתייה (2 שעברנו ועוד אחת שצפוייה בההמשך) אמורות להספיק למרוץ, אבל אולי במסלול כזה קשה ובמזג אוויר חם יחסית צריך היה להוסיף עוד נקודות שתייה
חזרנו אל נקודת ה"מנע בקר"
ואחריה מגיעה נקודת השתייה הבאה
לא הרבה אחריה מגיעה גם העלייה הבאה, שבא אני מחליט שמה שלא קורה לי בד"כ במרוצים למרחק זה (כ-10 ק"מ) יקרה הפעם ואני עובר להליכה (למעט פעם אחת, בסוף העונה במרוץ אשקלון, לא זכור לי שנשברתי במרוץ שקצר מחצי מרתון)
לצערי אני מגלה לאחר זמן קצר שגם המצלמה כנראה התעייפה, האם התקלה שהתגלתה בה במרוץ ראשון לציון (לאחר ביקור בנקודת מים) היא הסיבה, או שמא תקלה דומה לזו שקרתה לאחר מרוץ פארק המים ברעות?
בכל מקרה, כנראה שמרוץ זכרון הנוכחי לא יהיה כזה שארצה לזכור… רץ נוסף שאני פוגש לקראת הק"מ האחרון (שסובל ממתיחה בשריר) מסכים להערכה שלי שזה לא מרוץ לאנשים לא מאומנים בכלל, ובעליות בפרט!
אני חוצה את קו הסיום לאחר כ-1:04:05 שעות, 9.440 ק"מ לפי הגלובל סאט (לא רע למרוץ שהוצהר כ-9.5 ק"מ) ו-8.560 לפי הגארמין חסר הק"מ השני בו השעון לא פעל, בגלל הטעות שלי…
אני שמח לקבל בקבוק מים, למרות שהודות לעובדה שהלכתי, הייתי פחות צמא ממה שיכול הייתי להיות, אם הייתי מתעקש להמשיך לרוץ את כל המסלול.
הבנתי שהיו כאלה שנתקלו בבעייה של חוסר בקבוקי מים בסיום, לא ברור מה הסיבה לכך, אוכל רק לחזור על הצעתי (מהסיכום שלי ממרוץ לילה לבן) לתת במרוצים קשים/חמים בקבוק מים גדול יותר מחצי ליטר, אולי תמורת סימון מספר החזה של הרץ, כמובן שגם לנו הרצים כדאי אולי ללמוד לקח ולהצטייד בבקבוק מים מהבית (לפחות אלו שמגיעים עם רכב) אותו יוכלו לקחת בסוף המרוץ
הגיע הזמן לעבור לטקס הסיום.
בעבר – ב-2004 למשל – מקום הכינוס של המרוץ היה במתנ"ס וכך נערך גם הטקס באולם, הרי שאם העברת מקום הכינוס לשמורת רמת הנדיב, הועבר הטקס לשטח פתוח וגם התנהל בצורה הרבה יותר מהירה, מתוך רצון לשחרר את הרצים לביתם ביום שישי חול המועד סוכות, לי אישית נראית האפשרות הראשונה (אולם) יותר מכובדת.
בכל מקרה הגביעים כבר מוכנים
הדר פרי – טריאתלטית שהשתתפה כבר בכמה מרוצים בתחילת העונה הנוכחית, מתחילה להתרגל לפודיום – מקום שני כללי במקצה ל-5 ק"מ בין הנשים וראשון בקבוצת הגיל, עינב ישראל במקום השני
ג’סיקה ספקטור שסיימה במקום הראשון הכללי במקצה ל-5 ק"מ בין הנשים עולה על הפודיום עם קבוצת הגיל שלה יחד עם אלכסנדרה מננקוב וקיד נמירובסקי
הקהל נשאר לכבד את הטקס
צביקה פישמן (עם דור העתיד), יעקב הלל ושמעון בן יעקב בין הוותיקים שעלו על הפודיום במקצה הארוך ל-9.5 ק"מ
נחתום את הטקס עם עוד מנצחי קטגוריית וותיקים שגם ניצחו בין רצי המקצה הארוך – ירון כהן ואיציק לוי
לסיכום, מרוץ זכרון – זינוק בעלייה מתמשך, רק שפה לוקח לא מעט זמן עד שמגיעים לחנייה לאחר קו הסיום…
קישורים קשורים
תמונות מרוץ זכרון יעקב כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
