איך נכנסת לראשונה לספורט?
"לפני כעשר שנים התחלתי בהליכה מהירה. לאחר ניסיונות רבים להוריד במשקל שלא צלחו, או יותר נכון לומר – ירדתי 20 עליתי 30… בפעם האחרונה החל שינוי מרענן. לפני כשנתיים הצטרפתי למועדון קשר עין ישראל (מועדון ריצה המאפשר לאנשים עם לקויות ראייה לרוץ, על ידי שילובם עם רצים רואים המסייעים להם – מ.ש). במסגרתו התחלתי לנהל את קבוצת קשר עין באר שבע. בתחילה לא הצלחתי לרוץ יותר מ-100 מטר רצוף. היה לי משקל גבוה. לאט לאט תוך התמדה ואימונים ותזונה המשקל ירד הסיבולת עלתה והנה אני כאן".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"בתחילה התנגדתי לספורט הזה ורק רכבתי באופני טנדם. אבל אלון מנהל המועדון וטימור אחי, שהוא מאמן הקבוצה, שכנעו אותי לנסות".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
,היום אני אומר בגאווה ריצה, פעם לא סבלתי את הענף".
היכן/עם מי אתה מתאמן?
"אני מתאמן בעיקר בב"ש תחת קבוצת קשר עין. כמו כן בימי שישי אני מתאמן עם חברים שאוהבים לרוץ".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"3 אימונים של ריצה ועוד 3-2 אימוני כוח".
ספר על תחרויות שהשתתפת בהן
"התחרות הראשונה בה השתתפתי הייתה בים המלח לפני כשנתיים, שם רצתי 5 ק"מ. לאחר מכן בירושלים ובמודיעין, גם כן 5 ק"מ. ואז עברתי ל-10 ק"מ בניקוסיה, במרוץ הגבורה באופקים ובוורונה. משם, ל-21 ק"מ בים המלח, בת"א, בירושלים ובאר שבע, בנוסף 15 ק"מ באשקלון. ועכשיו בשבוע שעבר השלמתי לראשונה מרתון מלא בוונציה – 42.2 ק"מ.
שיא אישי מיוחד
"לסיים מרתון מלא כעיוור, כשיש לי מלווים מסורים – זו גאווה. זה השיא הכי מיוחד שלי".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"הידיעה שכל פעילות שאני מבצע תורמת לי לשיפור הבריאות, וגם מהווה דוגמא לבני המשפחה, חברים וסובבים".
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה?
"כן, אני כשנתיים מלווה על ידי שלומי התזונאי האגדי שלי, שבונה לי תפריטים".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"לכל תחום יש את המקום שלו, וכדי שזה יצליח אני משתדל לשלב את הכל מבלי לפגוע האחד באחר. לדוגמה, אם יום נישואין נופל על אימון מזיזים את שעת האימון, אבל לא מבטלים אותו. אם יש אירוע משפחתי – מתכננים אימון שיהיה בשעות המתאימות לאירוע. ובנוסף, אם הקריירה עלולה להפריע – פועלים לבצע אימון לפני או אחרי שעות העבודה".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"לא מוותר על כלום! אולי עוד אוסיף כשיתאפשר לי".
ספרי סיפור בלתי נשכח
"גם הסיפור הזה יגיע ממרתון ונציה האחרון. הרגשתי כמו אח"מ, כאשר היו לי בתחילה ארבעה מלווים ובסוף המרוץ נשארו שלושה מלווים. הקיפו אותי ודאגו לי. ה-2.5 ק"מ האחרונים הרגישו כמו גיבוש לסיירת, מאחר שרצנו ממש בתוך המים כי הייתה גאות. הרגע שחציתי את קו הסיום היה מרגש, ואני כבר ממתין לחזור עליו שוב".
מי המודל לחיקוי שלך? (דמות נערצת)
"טימור אח שלי הוא הדמות הנערצת. הוא מאמן ריצה ואתלטיקה, הוא גם ירד במשקל לפני מספר שנים וגם הפך את הספורט שהיה לו תחביב – למקצוע. אצלי זה נשאר בגדר תחביב ופתרון נהדר כדי לנסות ולמנוע בעיות רפואיות".































