רוצים תמונות מדהימות בפייסבוק מהמרוץ הקרוב שלכם? קראו את הכתבה הבאה והתמקדו בעיקר בסעיף חמש. נכנסים לתמונה
מאת:קובי תמשס
בשנים האחרונות אירועי הספורט התרבותיים תופסים תאוצה, תרתי משמע. החל במרוצים, תחרויות אופניים, דרך מרוצים עירוניים קטנים ועד לאירועים משולבים שבהם אלפי משתתפים. יחד עם התפתחותה של תרבות הספורט, הפך למקובל צילום ותיעוד האירוע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים חלוקה של עשרות אלפי תמונות לכל אלפי המשתתפים באירוע, כך שתמונות אישיות הן כבר מזמן לא נחלתם של המובילים והמספונסרים.
ככה היינו רוצים לצאת בתמונות מהמרוץ צילום: Thinkstock
עוד כתבות בנושא
כך אנחנו מוצאים את פרופילי הפייסבוק שלנו עם יותר ויותר תמונות שבהן אנחנו מצולמים באמצע האקשן; ולמרות זאת, לא תמיד התוצאה היא מה שציפינו לקבל. הנה כמה סיבות לתמונות גרועות, שטיפול נקודתי בהן ישפר באופן מרשים את התמונות שלנו מאירועי הספורט:
1. הסתערות על הצלם
רצתם, התעסקתם בענייניכם, ופתאום קלטתם בזווית העין נצנוץ של עדשה, אתם לא חושבים פעמיים שוברים מיד ימינה או שמאלה ופותחים בספרינט לעבר הצלם תוך שאגת קריאות מלחמה אינדיאניות? הרשו לנו להגיד לכם שקודם כל, חוץ מזה שהצלם פשוט לא יצליח לצלם אתכם זו פשוט התנהגות אגואיסטית וברברית.
למה הכוונה? בואו נתחיל את הפסקה מחדש: רצתם, התעסקתם בענייניכם, ופתאום קלטתם בזווית העין נצנוץ של עדשה. לפני שבכלל הבנתם מה קורה פרש הרץ שמשמאלכם את הידיים לצדדים, שאג מכל הגרון קריאות מלחמה ויקינגיות, וחתך אתכם בכזאת פראות שרק בנס הצלחתם להימנע מלהתנגש בו; אבל הלך הקצב, הלכה הנשימה והלך השיא האישי. אולי תתנחמו בזה שאתם לא המפסידים היחידים מהתנהגות הזאת: גם הרץ שמאחוריכם, שבדיוק באותו הרגע היה במרכז הפוקוס של הצלם, הפסיד תמונה. הוא, לפחות, לא יודע את זה, אבל הצלם באמת לא מצליח להבין למה לקמיקזה שחתך אתכם מגיעות שתי תמונות כשלרץ שמאחוריכם לא מגיעה אפילו אחת.
פשוט תנו לצלמים שלנו לעשות מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. סביר להניח שהצלם הספיק לצלם אתכם עוד לפני שבכלל הבחנתם בו. אנחנו אפילו מוכנים להסתכן ולהמר שהתמונה שצולמה ללא ידיעתכם תהיה יפה ומעניינת; אבל גם אם לא אל תדאגו, הספונסרים של המרוצים דואגים להשקיע עשרות אלפי שקלים בצוותי צילום מיומנים שכוללים כמה וכמה צלמים, רק כדי שאף משתתף לא ימצא את עצמו בלי תמונה.
ספורטאים אמיתיים מתרכזים בספורט
2. התנהגות לא הולמת
ואם כבר בהתנהגות לא הולמת עסקינן, היא לא מצטלמת טוב באופן כללי. אם זו השלכת פסולת על המסלול מחוץ לאיזור ההאכלה, רכיבה על הכלניות שלצד השביל לשם עקיפה, התעלמות ממשתתף אחר ששוכב פצוע בצד המסלול או ניהול ויכוח קולני עם מישהו שחתך אתכם בטעות הצלם שלנו בחר בנקודה יפהפייה, השמש בדיוק במקום הנכון, אתם גם לובשים את החולצה החדשה שקיבלתם מהספונסר, אבל אחרי שתראו את התמונה הזאת אתם לא תרצו שאף אחד אחר יראה אותה.
3. התייחסות לצלם
הסתכלו על תמונות של בולט, קונטאדור או כל ספורטאי צמרת אחר. איפה אתם רואים אותם מנופפים לצלמים, מוציאים לשון, קופצים באוויר, מרימים גלגל או חותכים את כל הדבוקה כמו השאהיד מסעיף 1? ספורטאים אמיתיים לא עושים את זה. ספורטאים אמיתיים מתרכזים בספורט. אם תתחילו להתייחס לכל צלם שאתם רואים בדרך, התמונות שלכם לא ייראו כמו תמונות של ספורטאים, הן ייראו כמו תמונות של ילדים בטיול שנתי.
חשוב לציין גם שחלק מהפעולות הנ"ל מסכנות אתכם ואת הסובבים אתכם, כמו הורדת המבט מהמסלול או עזיבת כידון האופניים; וחלק, כמו הנפת הידיים באוויר, גם פוגעות לכם בנשימות ובקצב הטבעי וגם גורמת לכם להסתיר לצלם את מי שהוא באמת מצלם עכשיו.
הבעת הסבל לא עוברת טוב בתמונות צילום: Magnus Manske
4. ציוד לא מתאים
אין הרבה דברים שהורסים תמונה ספורטיבית כמו כובע מצחייה של שיפוצי חיים, כתמי הזיעה על חולצת סוף המסלול וכפכפי הקרוקס ה(לא)אפנתיים בצבע אדום דהוי שיש לכם בערך מאז שזאטופק היה האיש המהיר בעולם. על כל אלה נוסיף גם את חוסר האחריות שמשדרת תמונה של רוכב ללא קסדה וכפפות – בקיצור, התאימו את הלבוש לאירוע. וכן, זה כולל גם להשאיר את החולצה עליכם, לא משנה כמה חם.
אגב, גם אוברקיל לא עובר טוב מסך: הגעתם למרוץ 10 ק"מ עם חגורת ציוד של איירונמן? באתם לטיול של נביעות עם אופני DH כבדים וקסדת FF? אל תצפו שהתמונה שלכם תיראה מקצועית כשברקע סבא דוחף עגלה עם תאומים.
5. הזנחה
ובהמשך ישיר לסעיף הקודם: התאימו גם את עצמכם. השקעתם, נרשמתם, השכמתם והצטלמתם, אז לא חבל שהתמונה הזאת תזכיר לכם שאתם צריכים להסתפר, להתגלח, ולהעיף לפח את אוסף החורים שמנסים נואשות להחזיק כמה טלאי בד לכדי חולצה?
גם את הציוד שלכם כדאי לתחזק. אופניים חלודים, נעליים קרועות, משקפיים מלאי שריטות לא נראים טוב במציאות, ובתמונות הם ייראו יותר גרוע.
6. טכניקה לא נכונה
אם אנחנו בתחום הספורט אז נסו להיראות כמו ספורטאים. הצלמים שלנו מקצוענים, אבל הם לא קוסמים. אם אתם גוררים רגליים, אם אתם כפופים, אם אתם יושבים עקום על האופניים אף אחד לא יצליח לגרום לכם להיראות אחרת בתמונה.
7. הבעת סבל
בואו נסכים על דבר אחד: אף אחד לא מכריח אתכם לקום מוקדם בבוקר ולשלם עשרות עד מאות שקלים רק כדי להשתתף באירוע ספורט שאתם לא אוהבים. אם אתם כאן, אתם כאן כדי ליהנות. חיוך טבעי, מבט נחוש, פרצוף מרוכז או אפילו הבעת המאמץ שנדרש מכם יצטלמו הרבה יותר טוב מאשר הבעת סתם כאב עם קורטוב של תהיות קיומיות.
עם השמש הישראלית, שמיטת הראש בסבל גוררת עוד תופעה מאכזבת: יש תמונה אבל לא רואים בה את הפנים שלכם, שמסתתרים בצל. לא חבל? חסכו מעצמכם תמונות מביכות: שלטו בלסתות ובלשון שלכם, את העיניים הפנו לפנים, ונגבו מדי פעם את הריר שנוזל לכם מצידי הפה.
8. ניתוק מהסביבה
כשאתם מתעסקים עם הסלולרי או כשזוג אוזניות מפריד ביניכם לבין כל הרעש שמסביב, אתם פשוט לא נראים כמו חלק מכל העניין הזה. באמת, שמרו אותם לאימוני סולו משעממים; אבל כשאתם רצים עם עוד 20 אלף אנשים אחרים, אין לכם שום סיבה להשתעמם. הניתוק הזה סתם גורם לכם להיראות אנטי סוציאליים.
ואם כבר התחלנו לדבר על טכנולוגיה, גם המצלמה שלכם לא מוסיפה יותר מדי ללוק הספורטיבי. השאירו אותה בבית ותנו לנו לצלם.
9. ויתור
הגביע הקדוש של תמונות הספורט המבוזבזות שמור למי שבאמצע האירוע החליט שאולי זה לא בשבילו. אם עברתם להליכה או שהחלטתם לוותר על האלמנט המעניין במסלול לא יעזרו לכם כל היופי, השמש, הציוד החדש והמבט הנונשלנטי. באף תמונה אתם כבר לא תיראו כמו ספורטאים. התירוץ היחיד שיש לכם לעצירה, המעשה היחיד שיביע את הרוח הספורטיבית שלכם בתמונה שבה אתם לא בפעולה הוא עזרה למישהו במצוקה.
הוא לא נראה כמו ספורטאי? צילום: Magnus Manske
10. האתלט האנונימי
טוב, אולי דבר אחד יותר גרוע מכל מה שהוזכר כאן: התלבשתם, התגלחתם, התאמנתם ואפילו הפנים שלכם מכריזות מלחמה על קו הסיום, אבל לא דאגתם שהברקוד ייראה ברור. המהפך בהנגשת התמונות מאירועי הספורט לכלל המשתתפים הגיע בזכות האפליקציות סורקות הברקודים: כל התמונות שלנו עולות למערכת שסורקת את הברקוד שעל מספר המשתתף שלכם, ומשייכת את כל התמונות שלכם אליכם.
הברקוד שלכם מוסתר מתחת לחולצה, מופנה לשמיים או מתחבא מאחורי כבלי ההילוכים? אם אתם רוצים את התמונה שלכם – בהצלחה בנבירה בגלריה של 100,000 תמונות מהמרתון שהשתתפתם בו…
כדי למנוע עוגמת נפש (גם מאיתנו, הצלמים שמצטערים על כל תמונה יפה שנבלעת בתהומות הנשייה של השרת), אם אתם משתתפים בריצה המונית מקמו את מספר החזה גבוה, כך שתנועת הידיים לא תסתיר אותו (כך הוא ייראה גם בפורטרט "צפוף"). אם אתם משתתפים באירוע רכיבה על אופניים, חברו את המספר לאופניים לפני כבלי ההילוכים וצינורות הבלם, וודאו שהוא לא מתהפך בזמן רכיבה.
ומה כן?
רוצו, רכבו, שחו, תיהנו, חייכו. הקפידו על התנהגות ספורטיבית הולמת, טפחו על השכם (לא חובה פיזית) למי שמגיע לו קצת עידוד. הגידו תודה לכל המתנדבים והעובדים שדואגים לכם לאורך כל הדרך אפילו בהנהון וחיוך, אם אין לכם אוויר כרגע. רוצו או רכבו בקבוצות מגובשות. לבשו את חולצות המרוץ, את חולצת הקבוצה או אפילו תחפושת משעשעת כל עוד היא לא מכבידה עליכם. כשאתם מגיעים לקו הסיום הרימו את הידיים לניצחון.
אתם תדאגו לזה, אנחנו כבר נדאג שבתמונות שלכם מהמרוץ אתם תיראו כאילו נולדתם לתוך הספורט הזה.
23.4.2014
קובי תמשס
צלם אירועי ספורט
צלם אירועי ספורט
