דעות || "לא לימדו אותי להיות אלמנה בגיל 42"

עדי ויינשטיין, אלמנתו של תומר ויינשטיין רוכב האופניים שנהרג בתאונה קטלנית בשרון ביחד עם חברו יניב לוגסי, במונולוג מרטיט וכואב
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

הכותבת היא עדי ויינשטיין, אלמנתו של תומר ויינשטיין רוכב האופניים שנהרג בתאונה קטלנית בשרון ביחד עם חברו יניב לוגסי 



"תארו לכם סיטואציה שבה קיים מידע על מחבל מתאבד שנמצא בדרכו לאחת הערים הגדולות. פצצה מתקתקת קוראים לזה. סביר להניח שכל מדינת ישראל היתה על הרגליים. כבישים היו נחסמים, יחידות מיוחדות היו מוזנקות והכול בכדי לעצור את המחבל.

"אך שהעניין מגיע לכביש ולבטיחות בדרכים של כולנו, הסיפור הוא שונה. יונתן פדידה הנהג שדרס למוות את בעלי, תומר ויינשטיין ואת חברו הטוב יניב לוגסי ז"ל היה פצצה מתקתקת.

"הרכב שבו נהג פדידה היה רכב משופר באופן לא חוקי שהוגדר ע"י המשטרה בבית המשפט ככלי ירייה.
הוא נהג בכביש גישה קטן במהירות מטורפת של 160 קמ"ש ואם זה לא הספיק הוא עשה את כל זה תחת השפעת סמים.

"גם לאחר שפגע בתומר ויניב במקום להגיש להם עזרה הוא היה עסוק בלהחביא את שקית הסמים שהייתה ברכבו.
הרבה דברים לימדה אותי מדינת ישראל. לשיר את ההמנון, לשרת בצבא, לשלם מיסים, אבל מדינת ישראל לא לימדה אותי להיות אלמנה בגיל 42. מדינת ישראל לא לימדה אותי להסביר לילד בן 8 למה אבא שלו לא יבוא להרדים אותו בלילה או איך חוגגים מעכשיו את יום המשפחה. ולא דיברנו על לגדל 3 ילדים לבד.

"אבל מדינת ישראל לימדה אותי שמול טרור לא נכנעים ומול טרור יש להילחם. מדינת ישראל חייבת לחשב מסלול מחדש.

"מדינת ישראל חייבת להתייחס לנהגים כמו יונתן פדידה כמו אל מחבלים מתאבדים. משטרת ישראל חייבת לפעול על מנת לסכל את הפצצות המתקתקות בכבישים ולתפוס את אותם נהגים. בתי המשפט חייבים להחמיר את הענישה כלפי אותן פצצות מתקתקות כי כשאלה מתפוצצים משפחות שלמות נהרסות, משפחות שחייהם לא יחזרו למסלול נורמלי לעולם.

ואם המדינה תעשה את מלאכתה אולי לא יהיו יותר משפחות שכולות או אלמנות בנות 42 כמוני".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • אמיר הגיב:

    ראשית תנחומי לך ולכל המשפחה ,
    ואגיד בכאב – את יותר מצודקת.
    אם שני ה נ ר צ ח י ם היו נהרגים בפיגוע – אוגדות היו מוזנקות ומסוקים היו בדרך.
    והיו נאומים חוצבי להבות על דם ועל נקמה.
    אז נקרא לילד בשמו – השלטון אדיש . המשטרה מוזנחת במזיד .
    משפחות נשרפות חיים בכביש , רוכבי אופנים נ ר צ ח י ם והשרים האחראיים עסוקים ב…
    לאשמים יש שם ופנים .
    אם ברצונך לשנות – תצביעי על האשמים !
    ויש לך את הכח לפעול !
    הבעייה היא לא "המדינה ".
    הבעייה היא מי שמנהל אותה !

    1. רון הגיב:

      תיקון קטן למה שכתבת, אמיר:
      הבעיה היא לא "המדינה" או "מי שמנהל אותה".
      הבעיה היא "מי שמנהל את מי שמנהל את המדינה". במילים אחרות: מערכת המשפט.
      היא זאת שעסוקה בלנהל את מי שמנהל את המדינה במקום במה שחשוב באמת.
      ההקלות הבלתי נסבלות שעבריינים מועדים כגון זה זוכים להן השכם והערב, הן הסיבה שהם מתרבים מחוץ לבתי הסוהר. לזה צריך לשים סוף!

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג