שחייה למתקדמים חלק שני

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מאת:גדי כץ




מהפכת ה-TT Tempo Trainer בשחייה נועדה לשפר את ההישגים האישיים של השחיין. גדי כץ, מדריך ראשי TI בישראל מסביר על השיטה החדשה בסדרה של מאמרים, ומדריך כיצד אפשר לשפר את סגנון השחייה ולהפחית שניות יקרות, מאמר שני






TT Tempo Trainer


סדרת מאמרים זו נכתבה עבור שחיינים מתקדמים, ופחות לשחיינים מתחילים והיא דנה בשינוי הגדול, לדעתנו, שעומדת לעורר שיטת ה- TT אצל שחיינים שאינם מקצוענים. הסדרה נכתבה כדי לתת מענה לשחיינים המבקשים להשיג שיפור ומתקשים להשיגו. סדרת המאמרים דנה רק בסגנון החתירה (חופשי) אולם רוב המונחים, התרגילים והדוגמאות ישימות גם לשאר הסגנונות.

נוסחת המהירות במים

לעיתים קרובות אנו משתמשים במושג 'מהירות' לתיאור זמן (T) הנמדד בשניות לבריכה, בעוד שמהירות (V) מוגדרת כמנה המתקבלת מחלוקת מרחק (X) בזמן – (V=X/T) ונמדדת ביחידות של מטר לשנייה. בסדרת מאמרים זו בחרנו בדרך כלל להיצמד לעגה המקובלת בקרב שחיינים ולציין 'מהירות' בשניות למרות אי הדיוק בהקשר הפיסיקלי.

מהירות = קצב תנועות X אורך תנועה
Velocity = Stroke Rate X Stroke Length
(או בקיצור V=SRXSL)

שיטות לחישוב Stroke Length

מונחים מקבילים לאורך תנועה
Distance Per Stroke: DPS <= Stroke Length: SL
Strokes Per Length: SPL <= Stroke Length: SL
ניתן לחשב את המרחק שהגוף עושה בכל תנועה (ה- DPS) בשלוש שיטות:

  1. השיטה הקלה: (מספר התנועות=SPL) / (אורך הבריכה)

    לדוגמה: 25/15 = 1.66667 מטר
  2. השיטה המדויקת: (SPL) / (הפחתה של מרחק ה- Push Off/PO מאורך הבריכה)
    לדוגמה: (25-5)/15 = 1.3333 מטר
  3. השיטה הפשוטה והרווחת: להתמקד רק ב- SPL כמדד הנדרש. זוהי השיטה שרב השחיינים מעדיפים כיוון שחישוב ה- DPS קשה יותר במהלך אימון. וממילא מי שמקפיד מאוד על מספר התנועות שהוא מבצע בכל בריכה יוכל להסתפק במדד הזה.

שיטות למדידת Stroke Rate

  1. השיטה הפשוטה: לפי מחזורים (כל 2 תנועות). כמה מחזורים ביצע השחיין ליחידת זמן נתונה.

    לדוגמה: 14 מחזורים ב- 30 שניות (14X2/30 = 1.13)
  2. המדויקת: כל תנועה כמה תנועות ביצע השחיין ליחידת זמן נתונה.

    לדוגמה: 70 תנועות ב- 60 שניות 60/70 = 0.85
  3. חילוץ ה- SR לפי מהירות לבריכה ומספר התנועות
    לדוגמה: נניח ששחיין שחה בריכה של 50 מטרים ב- 50 שניות (PO של 4 שניות), וב- 40 תנועות. זמן השחייה שלו נטו (בלא ה- PO) עמד על 46 שניות ולכן: 46/40= 1.15 SR.

מבנה הגוף – יתרונות מולדים

בשחייה, כמו בשאר ענפי הספורט, יש חשיבות למבנה הגוף של האתלט. הנתונים הגופניים המשמעותיים ביותר בהשפעתם על פוטנציאל השחייה של כל אחד מאתנו הם הגובה שלנו ומטת הידיים שלנו. כל אחד מבין אינטואיטיבית שיהיה זה בלתי מקצועי להשוות שחיין/שחיינית בגובה 160 ס"מ לשחיין בגובה 185 ס"מ. השחיין הגבוה "גומע" בכל תנועת חתירה מרחק רב הרבה יותר מזה הנמוך.

קיימים פרמטרים אישיים נוספים – שלא נפרטם כאן – כגון: ציפה, התנגדות פעילה (Active Drag), נקודת מרכז הכובד, תחושת מים וכוח פרופורציונאלי. אך הפרמטר החשוב ביותר לדיוננו נגזר מהבדל מולד שיכול להתקיים גם בין שחיינים שגובהם זהה: מטת הידיים. בין שני שחיינים בעלי גובה זהה יש יתרון מובהק לאותו שחיין שמטת הידיים שלו ארוכה יותר. השחיין הזה יכול "לאחוז בזרועותיו" נפח מים גדול יותר מזה של רעהו, והדבר משפיע על כוח הדחף, על יצירת ההנעה, על הציפה וכדומה.

ברור אפוא שבמדידת יעילות השחייה שלנו יש להכניס את נתוני מטת הידיים והגובה לנוסחאות (כדי "לנטרל" את השפעתם היחסית על הישגי השחייה). לכן, בטרם נדון ביעילות השחייה ובשיטות מדידתה, עלינו למדוד את מטת הידיים שלנו.

מדידת מטת הידיים

מטת הידיים היא נתון מאוד אינדיבידואלי, ובהחלט אפשרי ששחיינית בגובה 160 ס"מ תהיה בעלת מטת ידיים של 175 ס"מ בעוד שגבר בגובה 175 ס"מ יהיה בעל מטת ידיים קצרה יותר, למשל 170 ס"מ. על כן, כדי למדוד באופן מדויק יעילות של שחיין יש לקחת בחשבון בעיקר את מטת הידיים האישית.

שלוש דרכים למדידת מטת הידיים:

  1. מאצבע עד אצבע (פריסת הידיים לצדדים)
  2. מפרק כף יד לפרק כף יד (פריסת הידיים לצדדים)

  3. עמידה עם הגב לקיר, הרמת היד גבוה אל מעל הכתף, סימון נקודת הגובה של הפרק, הורדת היד לכיוון כפות הרגליים ומדידת הגובה של פרק אותה היד. כפי שמודגם בתמונות אלו (באדיבות
    www.usaswimming.org
    ).





כדי להבין את רוב המונחים במאמר ולקרוא קצת על סגולותיו של ה- TT, אנא קראו את
מאמר המבוא (פורמט PDF) שכתב מדריך TI, מקסים שחף. כאן המקום לציין כי אין אנו טוענים שה- TT הוא כלי חדש או לא מוכר שכן השימוש בו נפוץ יחסית. החידוש הוא בעזרה שהוא יכול להציע בתרגול נכון וביכולת להסביר את יחסי הגומלין בין SR ל- SL והאנרגיה שהגוף צורך כתוצאה משילובים בין שני הפרמטרים.

במאמר הבא נדון בחישובי יעילות שונים ובהבדלים אובייקטיביים ברמה בין שחיין לשחיין.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג