השפעת הפרשת אנדורפינים בפעילות גופנית

הורמון האנדרופין, המשתחרר לדם בזמן פעילות גופנית, מסייע בשיכוך תחושת כאב ולעיתים גורם אף להתמכרות של ממש לספורט. למה?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


הורמון האנדרופין, המשתחרר לדם בזמן פעילות גופנית, מסייע בשיכוך תחושת כאב ולעיתים גורם אף להתמכרות של ממש לספורט. למה?

מאת:ד"ר איתי זיו ו צור קסטל

כאשר רצים מתארים את מחויבותם לאימוני ריצה, חלקם מתאר זאת כחלק בלתי נפרד מחייהם ואף מכנה זאת במושגי התמכרות, עד כדי כך שביטול אימון מתוכנן עלול לגרום להם לחרדות, מתחים ולתחושת אי נוחות פיזית ונפשית. רצים אלו חשים הרגשה טובה, הפחתת תחושת הכאב ומעין אופוריה כאשר הם רצים למרחק ארוך בקצבים בינוניים עד עצימים. תחושה זו מכונה כ- Runner's high.

 


הסיבה לכך נעוצה בהורמון האנדורפין המופרש מהמוח, הדומה בהשפעתו לסם המורפין (משכך הכאבים). בזמן פעילות גופנית מופרשים פי חמישה אנדורפינים לדם מאשר במנוחה, מה שמסייע לספורטאי בשיכוך תחושת הכאב הכרוכה במאמץ. הדבר מתרחש בעת ביצוע פעילות ספורטיבית בהיקפים גדולים, למשל, 30 דקות ומעלה של פעילות אירובית בדופק גבוה, או באימון משקולות עצים, המאופיין במנוחות קצרות ובנפח גבוה. כך גם נמצא שבזמן הלידה עולה רמת האנדורפין המופרשת מהמוח אצל האישה עד פי שבע מהרמה במנוחה וזאת על מנת להקל על הכאבים הכרוכים בלידה.


נוכחות רבה של אנדורפינים תורמת לירידה בתחושת הכאב והגברת היכולת להתמיד בפעילות גופנית חרף הכאבים הנוצרים בעת האימון. לדוגמה:
• כאבי שרירים מאוחרים הנוצרים לאחר אימון קשה במיוחד, או בשל שיטות אימון חדשות הנעשות לראשונה, או שינוי משטח ריצה באופן חד פעמי
• קרעים מיקרוסקופיים הנוצרים עקב ריצה בקצב גבוה במורד או באימוני כוח קשים במיוחד.
• הצטברות חומצת חלב בעת פעילות אירובית המתבצעת בדופק גבוה, או לחילופין – אימוני התנגדות שמטרתם היפרטרופיה.

אם כך,  סוגי אימונים מסוימים יגרמו להפרשת אנדורפינים ואילו אחרים לא משפיעים באופן ממשי על הפרשתם. להלן סקירה של פעילויות גופניות שכרוכות בהפרשת אנדורפינים וסוגי אימונים שהפרשת האנדורפינים בהם נמוכה או שאינה משמעותית כלל.

סוגי אימונים המשפיעים על הפרשת אנדורפינים:

ריצות ארוכות בדופק גבוה 

אימוני אינטרוולים

אימוני משקולות למטרת היפרטרופיה (העלאת מסת שריר)

אימוני קרוס פיט או קטלבלס

סוגי אימונים שאינם משפיעים על הפרשת אנדורפינים באופן ממשי:

אימון גמישות

שיעורי עיצוב הגוף המתבצעים בסטודיו

פלדנקרייז

יוגה (מרבית הסוגים)

 
האם האנדורפינים הם הגורם הממכר לספורט?
האם ניתן להסיק מהדברים הכתובים לעיל שכל פעילות גופנית כמו ריצה תגרום לעוסק בה להתמכרות? כנראה שלא. עלייה באנדורפינים בפעילות גופנית אינה תמיד קשורה לתחושה טובה. אם אדם בורח בריצה עקב מצב מתח או לחץ, יעלו רמות האנדורפינים בדמו אך הוא עדיין יהיה במצב של מצוקה. כמו כן, לא כל אדם שרץ לשם ההנאה או הבריאות הופך להיות מכור לריצה. רבים מתנסים בריצה אך פורשים עקב גורמים כמו קושי, שעמום וחוסר גירוי והנאה, כמו שניתן להפיק במשחקי כדור. מחקרים שבחנו את נושא ההתמכרות לפעילות גופנית הדגימו גורמים נוספים כמו גורמים פסיכולוגיים, אישיותיים והתנהגותיים המביאים את האדם להתייחסות אובססיבית לפעילות הגופנית והפיכתה לחלק העיקרי ואף – החשוב ביותר בחייו. 


ד"ר איתי זיו – סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב
 צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג