להרשמה לישראמן 2022
לכל הבלוגים של דן אלתרמן בשוונג
אם תשאלו אותי מה הדבר שאני הכי חושש ממנו בקריירה הספורטיבית שלי, זה פציעה.
פציעה לוקחת ממני את יכולת השליטה. זה מצב שנכפה עלי ואין לי יכולת אמיתית לשנות אותו. אני חושב שבמרוצת השנים זה האתגר הגדול שלי. להבין שכמה שאני אנסה להינע ולהישמר, לצערי זה לא תמיד בידיים שלי. לפני כשלושה שבועות (כעשרה ימים לפני הגלילמן), התחילה לי פציעה חדשה.
לפני כשבועיים וחצי, חגגתי יום הולדת 42.
עם הגיל וההתבגרות קורים כמה דברים. חלקם חיוביים וחלקם פחות.
מצד אחד, הגוף מגיב לא כמו פעם, ההתאוששות איטית יותר, העמידות לפציעות נמוכה יותר, ומערכת חילוף החומרים איטית הרבה יותר. אני כבר איש גדול ובוגר, כמות העיסוקים שלי בבית ובעבודה עולה כל הזמן ואני מתמרן בין הרצון להיות הכי טוב וחזק לבין החיים עצמם.
מצד שני, ותק החיים ושנים של ניסיון מעניקים לי דברים שלא היו פעם.
סבלנות, רוגע, הבנה עמוקה יותר שאסור להילחץ ועם הכל ניתן להתמודד.
לא לפעול מתוך אימפולסיביות, אלא מתוך הקשבה אמיתית לגוף ומענה נכון ומדויק לצרכים.
אז כמו שאמרתי הפציעה הופיעה.
בהתחלה אני תולה את תקוותיי שזה "רק" כאב רגיל שבא הולך תוך כדי אימון.
לקראת הערב אני כבר מבין שמתפתחת פה פציעה וזה הזמן לפעול נכון.
אם בעבר, הייתי ישר נלחץ, רץ מטיפול לטיפול ותוך כדי ממשיך להתאמן עם כאב, היום אני שקול הרבה יותר,
פועל בחכמה, נותן לגוף את המנוחה שהוא זקוק לה.
מתאמן רק באימונים שלא מגבירים או מגרים את הכאב.
בעיקר נושם וסבלני.
קשה להגיע עם פציעה לתחרות שהתכוננתי אליה כל כך הרבה. אפילו גם קצת מאכזב. מעבר לצד הפיזי יש המון קושי מנטאלי, להצליח להישאר מפוקס במטרה, להיצמד לתוכנית ולא ליפול למקומות שחורים.
אבל הניצחון בתחרות הזו הוכיח לי, שגם אם הדברים משתבשים בדרך ואפילו צצה לה פציעה מעיקה ומעצבנת, אסור לאבד את העשתונות ולפעול מתוך הרגש.
צריך להביט בזה באופן קר ושקול, להכין תכנית עבודה מסודרת, לתאם את הטיפולים הנדרשים ולעשות את השינויים בתכנית בהתאם לכך.
בזכות הצוות המקצועי שמקיף אותי והניסיון העשיר, אני מתמודד עם הפציעה הזו בצורה מיטבית. יגאל לב, שהצטרף אלי ל"נבחרת", מאמן ריצה ובעל ניסיון עשיר ואיש הטיפול המוכשר, מלווה אותי ומדריך בקפדנות על כל תרגיל וטיפול נדרש. מנחה אותי ומוציא אותי מהפציעה הזו באופן המקצועי ביותר. וכמובן המאמן אילן אולמן עם היכולת להגיב ולשנות את התוכנית כמו שצריך.
אז שלושה שבועות כבר עברו, ועדיין יש עוד כאבים, אבל באופטימיות זהירה כולי תקווה שאני בדרך להחלים ממנה ולהמשיך בתכנית המקצועית שלי, לעבר היעד הבא.
שבוע טוב ורק בריאות.
לחלום.להאמין.להשיג.
https://www.altermans.co.il/
כתבה ראויה בגןבה העיניים.
אני מרגיש שאני לא לבד