שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אלעד בנימין בקרוב אגיע רחוק

בקרוב אגיע רחוק | טור אישי והרפתקני של האולטרה מרתוניסט אלעד בנימין

כחלק מאימוניו לקראת מרוץ המטרה שלו, יצא אלעד בנימין להשתתף במרוץ אולטרה 80 ק"מ שמטרתו היתה לרוץ לאט ורגוע ובסיום להרגיש כאילו לא רץ בכלל. אז זה לא קרה


כחלק מאימוניו לקראת מרוץ המטרה שלו, יצא אלעד בנימין להשתתף במרוץ אולטרה 80 ק"מ שמטרתו היתה לרוץ לאט ורגוע ובסיום להרגיש כאילו לא רץ בכלל. אז זה לא קרה

מאת:אלעד בנימין


מי היה מאמין שבארצנו הקטנטונת נגיע למצב בו שני מרוצי אולטרה יתקיימו באותו לילה ויצליחו למשוך אליהם מספיק משתתפים?



"ריצה ליד ברכת רם, דרך יערות הדובדבנים, במעלה הר אודם
והכל בחסות החושך והשקט
"


בשבוע שעבר, בין חמישי לשישי, התקבצו להם עשרות רצים בפתח יישוב נמרוד ברמת הגולן, בדרכם לאולטרה קצרין, בשביל רמת הגולן. מקצים של 80 ו-60 ק"מ זינקו בשתיים לפנות בוקר והמקצים הקצרים יותר זינקו לקראת הבוקר. באותו זמן, בתל אביב, התכנסו עשרות רצים על קו הזינוק של מרוץ "הארץ המובטחת" מים אל י-ם מתל אביב לירושלים. מקצים של 144 ק"מ, 70 ק"מ, 54 ק"מ ומקצה שליחים. יום חמישי הביא לנו חמסין וכולם הסתובבו עם בקבוקי מים ואיזוטוני, מודאגים ממזג האויר הצפוי ליום שישי.

מכיוון שרצתי את מסלול ים אל י-ם פעמיים, החלטתי השנה לרוץ בגולן. נסעתי צפונה עם שחר בן-ארצי ואייל גבאי, הגענו בשעות הערב המוקדמות למרכז הקהילתי בקצרין, שם אספנו את הערכות.

המטרה שלי למרוץ, היתה לרוץ בצורה כל כך איטית ורגועה, שאני אסיים 80 ק"מ וארגיש כאילו לא רצתי בכלל.
לאלה מכם שלא עומדים במתח, אקדים ואומר שזה לא קרה. רוצה לאמר – רצתי רגוע, רצתי איטי, אבל הרגשתי גם הרגשתי.

למזלנו, מזג האויר בזינוק היה נעים, והמשיך
כך עד לשעות הבוקר המאוחרות. אני התחלתי בקצב איטי ורגוע, ונהניתי מהריצה.
הירידה מנמרוד, ריצה ליד ברכת רם, דרך יערות הדובדבנים, במעלה הר אודם
והכל בחסות החושך והשקט, עם רוח מלטפת.
השעות והקילומטרים עברו להן בנחת יחסית. הזריחה תפסה אותי אחרי כשלושים וקצת קילומטרים, בדרך מהר בנטל לעין זיון.

גם אחרי שהשמש עלתה התמזל מזלנו ועד 9:00 בבוקר המשיך להיות קצת מעונן, עם
רוח נעימה. בערך בשלב הזה הגעתי לתחנה בחושניה, בקילומטר ה-57. כאן התפצלו
רצי ה-68 ורצי ה-80. לנו היה קטע הלוך חזור של 12 ק"מ, על תעלת נ"ט ודרך
שדות, ורצי ה-68 חתכו מהנקודה הזו לכיוון קו הסיום בקצרין.

כאן בעצם התחיל האולטרה שלי. השמש יצאה, החום טיפס בבת אחת, ואני מייד
הרגשתי את העובדה שבשנה האחרונה המרתי המון שעות ריצה בשעות שחייה, חלק לא
מבוטל מהעומק שהיה לי בריצה נעלם.

 

"השמש יצאה, החום טיפס בבת אחת" צילום: עופרי מילר

על מנת לנסות לעמוד במטרה שהצבתי (לרוץ מבלי להרגיש שרצתי), לא דחפתי, אלא ההיפך, האטתי בצורה משמעותית. וכך, 25 הקילומטרים האחרונים קצת נמרחו לי. הנוף כבר לא היה מרהיב כמו בהתחלה, התקדמתי בקצב איטי יחסית, השמש קפחה עלי מלמעלה ומשכתי עד שחציתי את קו הסיום, בזמן של 11 שעות. שחר ואייל הקדימו אותי בכחצי שעה.

כתבות נוספות בנושא:
>טורים נוספים של אלעד בנימין

אם האולטרה היה עומד לבדו, כנראה שהייתי מתאכזב. אבל למחרת ברבע לשבע בבוקר כבר הייתי בים עם חברי הספסל. לא היו תנאי שחייה מדהימים, אז שחינו קצר, אבל הרגשתי יחסית בסדר והרגליים לא היוו בעיה. רק במוצאי שבת הגיעה הנפילה, הרגליים החלו לכאוב ועייפות מטורפת נפלה עלי. זה גרם לי להבין עוד יותר עד כמה ה-Arch to Arc הולך להיות קשה. 140 ק"מ ריצה, 36 ק"מ שחייה ו-290 ק"מ רכיבה. הסכום של שלושתם שווה להרבה יותר מהסכום היבש של הקילומטרים, ויש לי עדיין המון עבודה לעשות כדי להגיע מוכן ומסוגל להחזיק מעמד.


"זה גרם לי להבין עוד יותר עד כמה ה-Arch to Arc הולך להיות קשה"


עוד מילה על המרוץ בהיבט הארגוני. אני רוצה להגיד תודה לעופרי מילר והצוות שהיה איתו על הההכנה והעבודה המסורה לאורך כל המרוץ. ההכנה היתה מעולה, השילוט היה הטוב ביותר שראיתי עד היום באולטרה ורוב התחנות היו מצוידות להפליא, מה שאיפשר לי לרוץ רק עם בקבוק יד. נכון שהיו דברים שאפשר היה לשפר, אבל בגדול, כל הכבוד ותודה על החוויה.

אני ממשיך מכאן לאימונים יותר ויותר ארוכים. היעד הבא הוא 25 ק"מ שחייה בים בשבוע הקרוב, ומיד אחר כך חציית הכנרת לאורך באמצע מאי – פעם שניה בשלושה חודשים!

אימונים פוריים לכולכם


30.4.2014


    אלעד בנימין
  רודף הרפתקאות סדרתי



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות