קולטון בדרכים: החלום מול המציאות

האם לוותר על החלום להיות רוכב מקצועני, להיות מעשי ולרכוש מקצוע? אילן קולטון משתף בהתלבטויותיו של רוכב שמתאמן כמו מקצוען אבל חושב על העתיד
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

האם לוותר על החלום להיות רוכב מקצועני, להיות מעשי ולרכוש מקצוע? אילן קולטון משתף בהתלבטויותיו של רוכב שמתאמן כמו מקצוען אבל חושב על העתיד

מאת:אילן קולטון

בוקר קר ובהיר של חורף, השעון מצלצל הרבה יותר מוקדם ממה שהגוף רוצה. עדיין קצת עייף מאימוני סוף השבוע. כהרגלנו בימי ראשון, נפגשים רוכבי העלית של הקבוצה לאימון משותף. רוכבים ומדברים על הדינמיקה הקבוצתית ושיתוף הפעולה שיביא אותנו לנצחון. לי זה מרגיש כמו הגבול בין אימון לבילוי האולטימטיבי, וכנראה שבגלל זה אני שם בגשם, בשמש, בקור ובחום.


עם החברים לרכיבה ולחיים


אנחנו משייטים בגבעות של בית אריה בקצב חזק – אני, יחד עם החברים הטובים שלי. מרגיש פסטורלי לרגע. עוד מטוס ענק מבצע מעלינו הקפה אחרונה, רגע לפני הנחיתה בנתב"ג ואני חושב לעצמי: "אירופה זה כאן".

מקצוען או לא?
אני מתאמן כמו מקצוען, אוכל כמו מקצוען ובעיקר חי ומרגיש את ענף האופניים בכל רמ"ח אבריי. 

אבל אני לא מקצוען. השעון מראה את השעה 10:00, ואני מחליף בין ה"כובעים". עכשיו אני תחת "כובע העבודה". שם אני מקצוען, אני מקבל שכר על עבודתי. מאז שחרורי מצה"ל לפני כשנה וחצי מהדהדות בראשי המחשבה והפחד שאולי יום אחד אקום בגיל 28 או 30 עם זיכרון טוב מהאופניים, אך בלי דבר אמיתי ביד שיבטיח לי התקדמות מקצועית וגב כלכלי.

מגיל 14 אני מתחרה ברכיבת אופניים, תמיד יצרתי וקיבלתי את המסגרת המושלמת שתתמוך ברכיבה. משפחתי תמיד דאגה ועזרה לי נפשית וכלכלית. בוודאי שיהיה קל לי להמשיך להיסחף ולרוץ אחר החלום, להמשיך לחיות חיים מלאים סביב האופניים. בתקופה האחרונה אני מרגיש צורך לצאת מגבול הנוחות בכדי להתקדם, לא רק מקצועית, אלא גם כאדם. רק יציאה מגבול הנוחות והתמודדות עם אורח חיים אינטנסיבי שמצריך לכלכל את עצמי מא' ועד ת' בנוסף לשגרת האימונים, יגרמו לי לפרוץ גבולות  אל עבר אופקים חדשים.

רוכב או מהנדס?
לא אכחיש כי החלום הכי גדול שלי, זה שיושב עמוק באחד מחדרי ליבי, הוא לרכב על אופניים ולהתחרות למחייתי, אך אני חש שלפחות כרגע אני צריך לפנות חלק מהבמה על מנת ליצור לעצמי עתיד ונתיב מקצועיים. אין זה אומר שאני מוותר ומרים ידיים, להיפך, אבל כדי שאוכל בעתיד אולי לעשות את הקפיצה למקצוענות אני חייב לתת לעצמי את ההרגשה שגם אם החלום נגמר, ובשלב כלשהו הוא ייגמר, אלה החיים. לפחות הנחיתה למציאות תהיה רכה יותר. כנראה שהתבגרתי.

באחת השיחות עם חברי לעבודה עמנואל בלחסן, יצא לנו לדבר על הנושא הזה. דוגמה טובה הקשורה לכך היא הרוכב ג'רמי רוי (Jeremy Roy) מקבוצת הפרוטור הצרפתית FDJ. ג'רמי נחשב לרוכב מאוד מוכשר ומזוהה עם בריחות ונסיונות אמיצים ללכת על הנצחון במרוצים הנחשבים בעולם. אותו גר'מי הוא בעל תואר מהנדס אשר סיים את התואר בהצטיינות יתרה בבית ספר יוקרתי. הוא רוכב מקצוען אך החליט כי הוא חייב שיהיה לו בסיס קיומי ומקצועי ליום שבו הרכיבה תיגמר. לאחר שסיים את התואר חזר לאופניים במאה אחוז והוא טוען שמהלך זה נתן לו מוטיבציה ושקט רב. דוגמה מקומית טובה לכך היא רותם ישי, אשר בימים האחרונים סיים לימודי תואר בארה"ב.


עם חן שרייבר (משמאל) אחרי רכיבה


לשמחתי, בתקופה האחרונה ישנם מספר רוכבות ורוכבים אשר עושים את דרכם  מעבר לים, ויתחרו העונה בקבוצות אירופאיות בנסיון להגשים את החלום.

אני מצידי אמשיך העונה להתחרות בארץ וגם מעט בחו"ל, תוך שמירה על יכולותיי כרוכב מן השורה הראשונה. עם כל זאת, ברור לי כי אני חייב לפזר את הביצים ולא לשים את כולן בסל אחד. בשביל השקט שלי, בשביל השקט של אמא שלי.
02.01.2013


אילן קולטון 
רוכב עלית בקבוצת IGP

חבר נבחרת ישראל באופני כביש.

הבלוג של אילן קולטון בשוונג – קולטון בדרכים

 



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג