פריז – ניס הוא המרוץ אל השמש. טירנו אדריאטקו הוא המרוץ מים לים או מרוץ שני הימים. לכינויים אלו הוא זכה בזכות העובדה שהוא מתחיל בחוף של הים הטירני ומסתיים לחופי הים האדריאט. במרוץ אל השמש שוב היה זה היום של המאיצים שמסוגלים לטפס ובמרוץ מחוף לחוף זקפה קומתה הקבוצה האוסטרלית החדשה
מאת:יאיר בן עמי
פריז- ניס: קטע 4 –ניצחון למרסמן, וויגנס שמר על הצהובה.
הקטע הרביעי של פריז- ניס כלל חמש פסגות מדורגות. העלייה לקו הסיום כללה למעשה שתי פסגות מדורגות (שתיהן 3) עם ירידה בניהן כשהפסגה של קו הסיום לאחר עלייה של כשני ק"מ. זה היה מספיק כדי לפצל את הדבוקה אבל לא כדי לקרוע אותה לגזרים ולכן כמעט שישים רוכבים קיבלו זמן זהה למנצח – ג'יאנו מירסמן הבלגי מקבוצת לוטו – בליסול.
פריז- ניס 2012 סיום קטע 4
מירסמן היה שלישי בקטע השלישי (יום קודם) והוא בהחלט מסוג המאיצים שיכולים לשרוד עליות מהסוג שהיה אתמול ושלשום בקטע. במאוצים המוניים, לאחר עליות שאינן מהסוג הקיצוני. למרות זאת הניצחון שלו הוא סוג של הפתעה המגיעה פעם בתקופה ארוכה. מירסמן כבר ניצח במרוצים כסובב הארדנים (טור גבעי בן כמה ימים) או בקטע בטור של ג'ורג'יה אבל הוא מסוג הרוכבים שנרכשים לקבוצות בעיקר בזכות ערכם הגבוה כמושכי דבוקה ולעיתים כמושכי מאוץ סיום. בשדה הרוכבים שהגיע למאוץ הסיום היו כמה מאיצים בעלי הישגים טובים ממנו שהוא הצליח לפתיעה.
בראדלי וויגנס שמר על ראש הדירוג המצטבר ללא קושי כשסיים במקום עשירי עם זמן זהה למנצח כמו כל המדורגים בראש הדירוג המצטבר אשר דאגו לשמרו.
הקטע התאפיין בפרישה של מספר רוכבים בניהם טיילור פני (ביאמסי), אדם האנסן (לוטו – בליסול) חוס פוסטמה (ראבובנק) שסבלו מאותו ווירוס כיבה שאילץ את אנדי שלק לפרוש בשלב מוקדם יותר של המרוץ.
דוכן מנצחים קטע 4, 183 ק"מ:
1. ג'יאנו מירסמן, בלגיה, לוטו – בליסול – 4:21:01 שעות
2. ג'ורג' בולה, סלובניה, לאמפרה, זמן זהה
3. ליווה ווסטרה, הולנד, וואקאנסולייל – דיאמסי, זמן זהה
ראש דירוג מצטבר לאחר קטע 4:
1. בראדלי וויגנס, ברטניה, סקאי – 13:50:32 שעות
2. ליווי ליפהיימר, אומגה פארמה- קוויק סטפ + 6 שניות
3. טיג'יי וואן גרדרן, ביאמסי + 11 שניות
טיראנו אדריאטקו: מי זו גרינאדג' ?
קאדל אוונס ניצח בשנה שעברה במרוץ והוא החליט לזנק גם השנה. לא בטוח שהוא בא להגן על התואר אבל כנראה שהוא דבק בתוכנית האימונים והמרוצים אשר הביאה לו את הניצחון בטור דה פראנס. הפתיחה של אוונס הייתה חלשה. קבוצתו סיימה במקום ה- 17 (מתוך 22 קבוצות) במרוץ הקבוצתי נגד השעון שפתח את המרוץ. לא בטוח שהוא מתנחם בניצחון של הקבוצה האוסטרלית גרינאדג' אבל את הסיכומים לא יעשה אפילו בעוד ארבעה ימים כשיסתיים המרוץ אלא רק בסוף יולי לאחר סיום הטור.
קבוצת גרינאדג' השיגה את הניצחון הגדול הראשון והעובדה כי היה זה במרוץ קבוצתי נגד השעון מעוררת כבוד. אוסטרליה נחשבת כבר מזמן כח משמעותי בדבוקה הבכירה. עד לשנה שעברה היו מפוזרים הרוכבים האוסטרלים באין ספור קבוצות ומשם הביאו את הגאווה הלאומית. השנה החלה הקבוצה האוסטרלית הראשונה להתחרות בדרג הבכיר.
המנהל הראשי של הקבוצה הוא שאיין בנאן הנחשב לאחד המובילים בתחום האימון באוסטרליה. בעברו הוא היה המאמן הראשי בפרויקט הנבחרות האוסטרליות. אותו פרויקט ממנו החלה אוסטרליה את התהליך ממנו הפכה לאחת ממעצמות העל של הענף.
בין מנהלי הקבוצה אפשר למצוא את מטאו וויט האוסטרלי המביא ניסיון של כמה שנים טובות בדרג הבכיר.וויט רכב בקבוצות כוויני קאלדירולה לפני שעבר לקבוצתו של לאנס ארמסטרונג עוד כשנקראה "הדואר האמריקאי" ועד לשנת 2007 כשכבר נקראה דיסקברי וארמסטרונג כבר היה עם הבירה על המרפסת בבית וטרם שובו לדבוקה. לוויט יש ניסיון כרוכב בכל שלושת הגרנד טורים ועם ארמסטרונג בניצחון השביעי והאחרון בשנת 2005.
גם ניל סטפן גויס להנהלת הקבוצה וכמו וויט הוא מביא את הניסיון של כל שלושת הגרנד טורים. שניהם נכנסו לרשימה האקסקלוסיבית של 25 רוכבים אוסטרלים אשר השלימו את כל שלושת הגרנד טורים. סטפן אף ניצח קטע בטור דה פראנס. בצד הפחות נחמד של ההיסטוריה האישית ייזכר סטפן כאחד מחברי קבוצת פסטינה מאותה פרשה של טור דה פראנס 1998. לאחר פרישתו הוא היה סוכן נסיעות של קבוצות אופניים ובשנת 2007 הוא מונה למנהל בקבוצת קס דה פנה. כעת הוא חלק מהצוות של גרינאדג'.
הקבוצה לא הסתפקה בניסיון של רוכבי עבר אוסטרלים וגייסה לשורות המנהלים גם את רוכב העבר דניאל נרדלו לו יש ניסיון של כל שלושת הגרנד טורים כמו גם הקלאסיקות הגדולות והחשובות ביותר. נרדלו גם מביא ניסיון של רכיבה בקבוצות פאר כמאפיי – קויק סטפ וטלקום. הוא עצמו סיים במקום 7 בטור דה פראנס (1999).
בהרכב הרוכבים נרכשו כמה מהטובים שבין האוסטרלים וכנראה המנוסים ביותר. רובי מקאוון הוא האוסטרלי הראשון שניצח בקטגורית הנקודות (החולצה הירוקה) ובסה"כ ניצח בה שלוש פעמים. הוא ניצח גם בקטעי ג'ירו ד'איטליה ועמד על דוכן המנצחים של אליפות העולם,ניצח בקלאסיקה פריז – בריסל (5 פעמים ו- 4 ברציפות). באדן קוק הוותיק שהיה מנצח קטגורית הנקודות (החולצה הירוקה) בטור של 2003.
גם סטויארט אוגרייד הוותיק שניצח קטעי טור דה פראנס ולבש את החולצה הצהובה ופעמיים דורג שני בקטגורית הנקודות של הטור וניצח בקלאסיקה היוקרתית של פריז- רובא. גם פטר ווינינג ההולנדי (מנצח קטעי טור וג'ירו ד'איטליה שם גם הוביל בראש הדירוג מספר ימים), תומאס וויטקוס, מטאו גוס, סימון גראנס, ג'וליאן דין,אלן דוויס, ג'ק בוברידג', סימון קלארק ומיכאל אלבסיני השוויצרי.
הרכב הקבוצה הוא הצהרה חד משמעית של כוונות, ידח עם ההצטרפות המחייבת לדרג הבכיר. הניצחון הראשון של הקבוצה הושג האליפות הכביש הלאומית של אוסטרליה על ידי סימון גראנס ומיד אחריו השלים את הדאבל לוק בוברידג' עם האליפות הלאומית במרות האישי נגד השעון. גראנס היה אחראי לניצחון הבא (בטור האוסטרלי שם הקדים את אלחנדרו ולוורדה) וכעת, עם הניצחון היוקרתי במרוץ הקבוצתי נגד השעון של טיראנו אדריאטקו השלימה הקבוצה את התחייבותה לצד הקבוצות הגדולות וההישגיות ביותר בעלם. לובש חולצת המוביל של המרוץ יהיה מטאו גוס לאחר שהיה ראשון על קו הסיום.
דירוג קטע 1, מרוץ קבוצתי נגד השעון – 16.9 ק"מ:
1. גרינאדג' – 18:41 דקות
2. ראדיושאק – ניסן + 17 שניות
3. גארמין – באראקודה, זמן זהה
4. סקאי + 23שניות
5. אסטנה + 30 שניות
6. סאקסו בנק + 38 שניות
דירוג מצטבר לאחר קטע 1:
1. מטאו גוס, אוסטרליה, גרינאדג' – 18:41 דקות
2. סווין טו, קנדה, גרינאדג', זמו זהה
3. סבסטיאן לנגוולד, הולנד, גרינאדג', זמן זהה
4. סטיוארט אוגריידי, אוסטרליה, גרינאדג', זמן זהה
5. קמרון מאייר, אוסטרליה, גרינאדג', זמן זהה
6. באדן קוק, אוסטרליה, גרינאדג', זמן זהה
תמונות:
תמונת צד עליונה- ג'יאני מירסמן בתקופה שרכב בקבוצת פרנסס דו ז'ו (צילום: Tekstman)
תמונת צד שנייה- קאדל אוונס בטור דה פראנס 2011 (צילום: flickr )
תמונת צד שלישית – ניל סטפן כסוכן נסיעות בטור דה פראנס 2001.
תמונת צד תחתונה – סטיוארט אוגריידי בחולצה הצהובה בטור דה פראנס 2001
יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת
