לקראת מרתון ווינר ירושלים – על עליות, ירידות ומה שביניהן

ד"ר שמי שגיב, אלוף ישראל במרתון (1987-89) ונציג ישראל במרתון האולימפי בלוס אנג’לס 1984 על הדרך הנכונה לרוץ במרתון ווינר ירושלים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ד"ר שמי שגיב, אלוף ישראל במרתון (1987-89) ונציג ישראל במרתון האולימפי בלוס אנג'לס 1984 על הדרך הנכונה לרוץ במרתון ווינר ירושלים

מאת:ד"ר שמי שגיב

כל הכתבות לקראת מרתון ירושלים כאן
הסדרי תנועה במרתון ווינר ירושלים 2013 – כאן

תוואי המסלול של מרתון ירושלים, הכולל עליות וירידות, דורש תכנון ואסטרטגיה שונה מאשר מרתונים עם מסלול שטוח, כמו טבריה או תל אביב. מצד אחד, לריצת מרתון עם אופי מסלול משתנה יש יתרונות, אך מנגד, סגנון ריצה ותכנון לקוי יכול למצוא אותנו מדדים אל קו הסיום.

את תוצאת השיא שלי במרתון – 2:18 שעות – קבעתי בשנת 1984 במרתון דולות במניסוטה ארה"ב ( DULUTH – MINESOTA). מסלול המרוץ מאופיין בגבעות מתגלגלות (ROLLING HILLS), עם עליות וירידות מתונות לכל אורך מסלול הריצה. לריצה במסלול בעל אופי משתנה יש יתרונות ביומכניים ופיזיולוגיים שאם יודעים לנצלן הן יכולות להיות עדיפות על מסלול בעל אופי שטוח לחלוטין.


ריצה במסלול שטוח גורמת לריצה בעל אופי סגנון אחיד וקבוע. סגנון ריצה שכזה יוצר עומסים קבועים ואחידים על אותן קבוצות שרירים. ריצה במישור אף גורמת לעקב לנחות באותה זווית ובכך יוצרת לחצים נקודתיים במפרקי הרגליים. לאורך זמן, השחיקה והעומסים מצטברים, דבר המוביל לכאבי שרירים ועייפות.

מנגד, ריצה במסלול משתנה גורמת לשינוי מתמיד בסגנון הריצה ובכך יוצרת פיזור עומסים על פני סיבי השריר וקבוצות שרירים. ריצה בעלייה גורמת להטיית הגוף קדימה ואנו יותר על כריות כף הרגל. בריצה בירידה הנטייה היא לנחות יותר על העקב. ככל שעומסי הריצה מתחלקים ומתפזרים על פני קבוצות שריר רבות יותר, כך גם קטן הנטל.


אך מנגד, ריצה בעלייה יכולה להיות מאתגרת – בעיקר
מנטאלית. זה לא פשוט להתמודד עם 42 ק"מ של ריצה, ובנוסף לכך משולבות בה
עליות. כשהעלייה מגיעה, השתדלו לא לתקוף. אתם על הקצה ואל תנסו למתוח את
החבל יתר על המידה. לפני העלייה פשוט שימו לב למאמץ שגופכם נתון בו ונסו
לשמר מאמץ זה לאורך העלייה. בעלייה נסו לקצר את הצעד ולהגביר מעט את
תדירותו. רוצו על כריות כף הרגל והטו מעט את הגוף קדימה. גופכם עושה זאת
אוטומטית.

לאחר כל עלייה באה ירידה ושם רצים לא מנוסים יכולים לבצע לא
מעט טעויות. מצד אחד, ריצה זהירה יכולה לכווץ את הגוף והשרירים, ומנגד
ריצה פרועה ושלוחת רסן יכולה ליצור עומסים חריגים בפרק זמן קצר, שעלולים
לגרום לעלייה דרסטית בריכוזי חומצת החלב בשרירים ובכך לגרום לכיווצם. אל
תתפתו! אם אינכם קלילים בריצה ובמשקל, פשוט אפשרו לרגל לנחות על העקב ותנו
לכף הרגל להתגלגל קדימה. אל תחשבו על אורך הצעד, פשוט תנו לרגל לנחות באופן
הטבעי ביותר. רוצו בתחושה שמרכז הכובד של גופכם נמוך ככל האפשר. כאן
התחושה אמורה להיות שאנו רצים כאילו אנו ישובים. ישרו מעט את הידיים כדי
לאפשר ירידה במרכז הכובד. התחושה בכף הרגל אמורה להיות עם מינימום בלימה
כדי למזער את זעזועי הנחיתה.

בריצה במסלול משנה ישנם שינויים תמידיים בסגנון ואופי
והריצה, ישנם שינויים במאמצי הגוף. לכן יש להיות עירניים ולהקשיב ל"מד
הדופק" הפנימי שלכם, למאמץ שגופכם נתון. תוך כדי הריצה, נסו עד כמה שרק
ניתן, לשמר על רף מאמץ אחיד מבלי חריגות גדולות במיוחד. זה המצפן שיוביל
אתכם בבטחה אל קו הסיום.

ציון נגר במרתון ווינר ירושלים 2012


21.2.2013


ד"ר שמי שגיב – מומחה לרפואת ספורט

אלוף ישראל (1985, 1987) ונציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס, 1984, אלוף ישראל טריאתלון, ק. גיל.


http://www.shemidc.co.il/sport-chiro.php


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג