במבט לאחור נראה כי ניצחונו של וורן בארגויל בקטע 13 פתח סכר עבור הרוכבים הצרפתיים.

בקטע ה- 16 הוא ניצח שוב ויום קודם ניצח אלכסנדר גנייז בקטע 15. ניצחונות של רוכבים צרפתים בוואלטה א'אספנייה היו נדירים במשך שנים. בשנתיים האחרונות (2011-2012) לא ניצח ולו צרפתי אחד בקטע של הוואלטה. לורן בורשאר ניצח קטע של הוואלטה בשנת 1999 ואחריו לא ניצח ולו צרפתי אחד בקטעי וואלטה עד לשנת 2008. באות השנה החל דויד מונקטי את מסעו המופלא לארבע שנים רצופות בהן היה מלך ההרים של הוואלטה. יחד עם עוד ששה רוכבים מדורג מונקטי במקום השני של מלכי ההרים בוואלטה בכל הזמנים. בשנות התשעים היה גם לורן ז'אלבר מלך ההרים של הוואלטה, באותה השנה בה הוא ניצח (1995) גם בדירוג המצטבר הסופי. אם כל הכבוד להיסטוריה וצרפתים המאבק על ראש הדירוג היה במרכז גם בקטע ה- 16. ממש בק"מ האחרונים של המרוץ איבד ונצ'נזו ניבאלי מיתרונו על כל הרוכבים המדורגים אחריו עד למקום 8.

וורן בארגויל (צילום: Petit Brun)

כריסטופר הורנר הוריד את הפער, בינו לבין ניבאלי שילבש את החולצה האדומה גם ביום המנוחה (שלישי), מחמישים שניות ל – 28 שניות.

אלחנדרו ולוורדה לקח בונוס של 3 שניות במאוץ הביניים הראשון של היום והקדים את ניבאלי על קו הסיום. הפער ביניהם היה 1:42 דקה בתחילת היום, בסופו 1:14 דקה.

חואקין רודריגז החל את היום הפיגור של כמעט שלוש דקות והגיע ליום המנוחה עם פיגור של 2:29 דקות.

גם דומיניק פוזוביבו הצליח לקזז מהפער (3:43 דקות) בתחילת היום ל- 3:38 דקות בסופו.

ניבאלי נראה שביר בקטע ה- 16. הוא לא הצליח לעקוב אחרי אף התקפה וסגר את ההתקפה הראשונה רק בעזרת מעקב אחרי רוכבים אחרים.

הורנר, ולוורדה, רודריגז, ואפילו רוש, פוזוביבו ופינו  הצליחו לנצל את חולשתו כדי לקזז שניות מהפער. המשמעותי הוא כי כל הפערים האלו קוזזו בשני ק"מ או פחות ובעלייה.

ביום שלישי יהיה יום המנוחה השני בוואלטה 2013. ביום רביעי יתקיים קטע מישורי יחסית. רק התרחשויות קיצוניות, של רוחות כדוגמא, יכולות ליצור הבדלים בין המדורגים בראש.

בימים חמישי, שישי ושבת יתקיימו קטעי הרים עם סיומי פסגות, אלו שיביאו את ההכרעה בוואלטה.

דוכן מנצחים קטע 16:
1. וורן בארגויל, צרפת, ארגוס – שימנו, 3:43:31 שעות
2. ריגברטו אורן אורן, קולומביה, סקאי, זמן זהה
3. בראטוץ הוזארסקי, פולין, נטאפ – אנדורה + שלוש שניות

חמישייה ראשונה אחרי קטע 16:
1. ונצ'נזו ניבאלי, איטליה, אסטנה, 64:06:01 שעות
2. כריסטופר הורנר, ארה"ב, רדיושאק – לאופרד, + 28 שניות
3. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 1:14 דקות
4. חואקין רודריגז, ספרד, קאטיושה + 2:29 דקות
5. דומיניק פוזביבו, איטליה, אז'ה2אר לה מונדיאל + 3:38 דקות

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג 
ובעל הטור מציאות נושכת.