גלגלי ההיסטוריה: אלוף העולם האפרו-אמריקאי הראשון

הרבה לפני שמישהו חשב על שוויון, היה רוכב אופניים אחד שעשה היסטוריה. הוא ספג אלימות ממתחריו וגזענות מהמארגנים והקהל, אך נגד כל הסיכויים שבר שיאי עולם והפך לאגדה. גלעד גרוסמן עם סיפורו המרגש של ה"סופה", שהופך בימים אלו גם לסרט חדש
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מרשל מייג'ור טיילור | צילום: Gallica Digital Library, wikimedia

מרשל "מייג'ור" טיילור היה אחד הכוכבים הגדולים בארה"ב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא היה אלוף העולם האפרו-אמריקאי הראשון ושבר שיאי עולם. הוא זכה לחשיפה אדירה והרוויח יותר מכוכבי הבייסבול הגדולים של התקופה. אולם הוא נשכח ומת ערירי וחסר כל. סרט חדש מנסה להחזיר לתודעת הציבור את אחד הספורטאים המיוחדים שידעה אמריקה, שהיה גם פורץ דרך במאבק נגד הגזענות כלפי שחורים במדינה.

טיילור נולד באינדיאנפוליס ב-1878, אחד משמונה אחים. בתור נער עבר לעיר וורצ'סטר במסצ'וסטס והתמזל מזלו לגור אצל משפחה עשירה שאביו עבד עבורה. והם נתנו לו את אופניו הראשונים. הוא עבד בחנויות אופניים והחל להתחרות.

בשל צבע עורו, הוא סבל מגזענות מצד מתחריו, והן מצד הצופים ובעלי מסלולים, שלא פעם סירבו לאפשר לו להתחרות. בסיום אחד המרוצים בהם השתתף אחד המתחרים שלו חנק אותו עד אובדן הכרה. במקרים אחרים פיזרו מסמרים על המסלול שלו. כשהתחרה באוסטרליה מתחרה התנגש בו בעוצמה וטיילור איבד הכרה. באוטוביוגרפיה שלו כתב שהוא לא חש טינה כלפי אף אחד, אולם הוסיף כי "אני תמיד שיחקתי בהגינות ועשיתי את הטוב ביותר, למרות שלא תמיד קיבלתי הזדמנות הוגנת".

עוד כתבות "גלגלי ההיסטוריה" בשוונג
גדול רוכבי איטליה בכל הזמנים פאוסטו קופי
אדי מרקס, ה"קניבל" שהשאיר חותם על ההיסטוריה
"השטן בשמלה" שעשתה היסטוריה על אופניים
קבלו את שון קלי, "המלך" שון קלי

הרוכב האמריקאי הראשון שניצח בטור דה פראנס

למרות זאת, הוא הצליח. בגיל 17 זכה באליפות העולם לשחורים למרחק של 10 מייל. על הדרך גם קבע שיא עולם. בגיל 18 הפך למקצוען והתחרה בעיקר במרוצי מסלול. ההצלחה שלו התחילה בגיל מוקדם, והוא זכה לכינוי "הסופה מוורצ'סטר". לשיאו הגיע ב-1989, אז זכה באליפות העולם בספרינט למרחק של מייל. בכך הפך לספורטאי השחור השני בכל הזמנים שזוכה באליפות עולם.

הוא המשיך להתחרות בהצלחה בארה"ב, אירופה ואוסטרליה, עד פרישתו בגיל 32. כשפרש, הונו נאמד בקרוב לשני מיליון דולר במונחים של היום. אולם הוא הפסיד את כספו בעסקים ובשל התמוטטות הבורסה. ב-1932 מת מהתקף לב ונקבר בקבר עניים לא מסומן. קבוצת רוכבי עבר נאלצה לאסוף תרומות כדי להעבירו לקבר הולם.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Jacque (@lovingscarlet19)

הוא נשכח עד שב-1982 פתחו באינדיאנפוליס וולודרום חדש על שמו. מספר תחרויות נקראו על שמו וב-2002 נכנס להיכל התהילה של התאחדות האופניים העולמית. ב-2006 הוחלט לקרוא לאחת השדרות המרכזיות בוורצ'סטר על שמו.

אבל הנצחה לחוד והכרה לחוד. סיריל וינסנט, שגר ליד השדרה, היה בטוח שמדובר באיש צבא. כשגילה במי מדובר, הוא החליט שחייבים לעשות סרט על חייו. "הסיפור שלו באמת משמועתי כששמים אותו בתוך ההקשר המתאים", אמר וינסנט לאתר "סייקלינג וויקלי". "הוא נאלץ להתמודד עם מכשולים כמו זה שסירבו לשרת אותו בבתי מלון ובמסעדות בזמן שנסע להתחרות. מנעו ממנו להתחרות והוא סבל מאלימות מכוונת מצד מתחרים. אבל זה לא מנע ממנו להפוך לאלוף".

וינסט החליט להפיק סרט תיעודי בשם "סופה", על חייו של הספורטאי פורץ הדרך, שהקדים בעשורים ספורטאים שחורים שכיום מוכרים בהרבה, דוגמת ג'סי אוונס וג'קי רובינסון. "הוא היה האפרו-אמריקאי הראשון שהתעמת עם מבנה הכוח של הענף", אמר אנדרו ריצ'י, שכתב ביוגרפיה על טיילור. "הוא התעקש להתחרות בתנאים שווים, והתעמת עם גזענות מצד מארגנים ומתחרים. והוא הצליח".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג