אחרי כל ההכנות וההתרגשות לקראת הפרק החדש הזה במסע שלי, הגיע הזמן הנכון להתחיל ולרכב, אבל הפעם בדרך שונה מאוד מכל מה שהכרתי בארבע השנים האחרונות
מאת:רועי "ג'ינג'" סדן
אני רוכב כעת באוכף הקדמי של אופני טנדם עם רוכבת עיוורת מאחורי ועם הרבה אחריות מלפני. לקח לנו בערך יומיים להבין ולהתרגל אחד לשני ועכשיו אני מרגיש עד כמה זה מדהים לרכב עם אורלי מאחורי.
לאורך הדרך, מלווה אותנו רכב ליווי (בעצם וואן) שבו נוהג אסף, חבר של אורלי שעוזר לנו במסע ובבישולים. לשמחתי, אל אסף ואלינו הצטרפו בשבוע הראשון גם שני חברים טובים שלי, ג'קי ודפני.
זה כל כך שונה בשבילי, לרכב יחד עם עוד מישהו ובכלל, אם זה עם אדם עיוור. אורלי מצליחה ליהנות מהתחושה והריח של הטבע, של העצים ושל האוקיינוס. היא מחייכת כאשר היא שומעת את התוכים היפים שרים לאורך הדרך.
אני משתדל, ככל שאני יכול, להסביר לאורלי מה שאני רואה במקומות בהם אנחנו רוכבים. "עכשיו יש שדות רחבים לצידנו וחקלאים שמנופפים את ידיהם לשלום" או "אנחנו חוצים עכשיו מעל נהר גדול מאוד" ועוד תיאורים רבים ונוספים…
לרכב יחד זה קצת כמו מערכת יחסים. אנחנו צריכים להבין אחד את השנייה ולהתפשר על כמה מהדברים שלא היינו עושים אם היינו לבד. אורלי אומרת לי שהיא נותנת לי שיעור מהחיים האמיתיים רגע לפני שאני מסיים את המסע שלי. עד עכשיו הייתי רגיל לישון באוהל שלי ולבשל בשבילי ועכשיו יש לי רכב ליווי ואת כל "הפינוקים" שמגיעים יחד איתו במסע כמו זה.
"אני חלק מהמסע במסע שלך", אורלי אמרה לי אחרי ששמה לב שאני מרגיש קצת מוזר על כל "התוספות" שלקחנו איתנו לדרך.
אנחנו רוכבים כמעט 80 קילומטרים ביום. קר מאוד בחוץ אבל למזלנו עוד לא ירד עלינו גשם. אנחנו מדברים הרבה בזמן שאנחנו רוכבים. אנחנו מדברים על הכול ואני כבר יודע הרבה מאוד עליה, כמו שהיא יודעת כבר הרבה עליי. אורלי, בת 49, היא רוכבת נלהבת שיודעת איך ליהנות מהחיים ולסחוט את המיץ מהם עד לטיפה האחרונה. בעצם, נראה לי שהיא ראתה יותר מקומות בעולם מרוב האנשים שאני מכיר שרואים בשתי העיניים שלהם. היא כל כך עצמאית ואוהבת לעשות את הדברים בדרך שלה ולפעמים אני בכלל שוכח שהיא לא יכולה לראות.
למדתי איך אורלי התעוורה ועד כמה גדול התסכול שלה לאבד את שארית הראייה שהייתה לה עד לפני עשר שנים. היא מאוד נלהבת לדעת איך זה לרכב בחלקים השונים של העולם ואני חולק איתה בשמחה את הסיפורים שלי מהדרך עד כה. בשנים האחרונות אנשים שאלו אותי אם אני עושה את המסע הזה בשביל איזה סיבה מיוחדת, מטרה נעלה או בשביל מישהו מיוחד או שזה פשוט בשבילי. תמיד אני עונה את האמת. אני אומר שזה החלום שלי ובתור הרפתקן ובתור אדם אני אוהב ורוצה לעשות את הכי טוב שאני יכול כל עוד אני כאן, חי ונושם. חלקם קצת מאוכזבים לשמוע שאני רוכב בשבילי אבל אני מספר להם שאני עוצר בבתי ספר ומדבר לפני ילדים ואז הם קצת יותר מסכימים עם המטרה שלי…
אם מישהו יגיד לכם שהוא רוכב מסביב לעולם במשך שנים בשביל סיבה אחרת שהיא לא בשבילו אז אתם יכולים להגיד לו שהוא שקרן… אני חושב שמהמעשים שלי אנשים אולי ילמדו איך להסתכל פנימה על עצמם וינסו לחפש את החלום שלהם. אני מקווה שהרכיבה שלי יחד עם אורלי תעזור לשלוח את המסר הזה לעולם.
בשבוע האחרון רכבנו בדרום אוסטרליה ועכשיו אנחנו הולכים לפגוש את האוקיינוס הגדול. אנחנו מקווים שמזג האוויר יהיה אדיב אלינו ושאורלי תהנה מהרכיבה כמה שאפשר. בשבוע הבא נגיע למלבורן ומשם אורלי תחזור חזרה לישראל.
"יש לי עוד הרבה מקומות לראות", היא אמרה לי…
אנחנו עדיין מחפשים קצת עזרה ותמיכה (במימון) בשביל אורלי אז אם אתם רוצים לתרום לאתגר הזה אתם מוזמנים לכתוב לנו ל: [email protected]
כאן קורים הדברים המדהימים!
רועי ואורלי,
הר גמבייר.
דרום אוסטרליה.
העולם.
כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן
רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com
