מאת:רועי "ג'ינג'י" סדן

זאת לא הייתה רכיבה יפה אלא מאתגרת. זה היה אתגר נטו, כל היום, מהזריחה ועד השקיעה, מהרגע שהזבובים מתעוררים ועד לרגע שגם הם הולכים לישון.

"המדבריות של ויקטוריה וגיבסון הם לא מקום בשביל מטילים רכים"

רק באוהל שלי הרגשתי קצת מנוחה כאשר לכל אורך הדרך הזו היו מסביבי אנשים פרועים וחיות פרא עם סיפורים שיספיקו לשנים רבות. המדבריות של ויקטוריה וגיבסון הם לא מקום בשביל מטילים "רכים" ואתה צריך להיות מוכן כאן כמעט לכול. זאת הייתה דרך לא סופית שכל הזמן המשיכה לדחוף אותי אל הגבולות שלי.

"בכל פעם שראיתי איזה רכב 4X4 עצרתי אותו לבקש מים"

קיבלתי עזרה מכמה מטיילים נחמדים שעזרו לי לקחת אוכל אל בתים באמצע הדרך כדי שאצטרך לסחוב איתי אוכל רק לחמישה ימים. בקשר למים, בכל פעם שראיתי איזה רכב 4X4 עצרתי אותו לבקש מים.

במקום הקשה הזה כל אחד מרגיש קצת יותר יחד במסע של האחר שהוא פוגש ואולי בגלל זה אנשים כל הזמן שואלים כאן אם אתה צריך משהו או סתם תוהים מי המשוגע הזה שדוחף אופניים בדרך החולית הזו. הרבה מהם גם עוצרים בשביל להצטלם איתי ולהגיד לי שיש מישהו יותר משוגע מהם. נראה לי פשוט שכל אחד רוצה להרגיש נורמאלי.

"אולי אתה רוצה מים אבל אני חושב שאתה באמת צריך בירה"

התגובות של האנשים, כשעצרתי את הרכב שלהם בשביל מים, היו מצחיקות. תמיד אמרו לי דברים כמו: "אתה יודע שיש דרך קלה יותר לעשות את זה, נכון?" או "אנחנו לא יודעים אם אתה אדם אמיץ או סתם טיפש אבל, אפשר להצטלם איתך?"

"בכל יום שרכבתי הרגשתי שאני עושה מדיטציה על אופניים"

הדרך הייתה רק חול וחול וכשנפלתי מהאופניים שלי אז הייתי צריך להתחיל ללכת וללכת עד שאמצע משטח יותר קשה בשביל להתחיל ולרכב מחדש. בכל יום שרכבתי הרגשתי שאני עושה מדיטציה על אופניים והמון מחשבות באו אליי בזמן הזה, כמו בכל מדבר בו אני רוכב. כנראה שהמדבר מצליח להגיע אליך פנימה ואחרי קצת זמן אתה מתחיל להיות קצת יותר משוגע משהתחלת.

"אמרו לי שפגשתי את אחד הנחשים הכי ארסיים ומסוכנים באוסטרליה"

יום אחד, אחרי שנחתי קצת ואכלתי טוב, ראיתי נחש ממש גדול ליד האופניים שלי. הנחש "בחן" אותי ואת אמונה ובטח אמר לעצמו "מה החיה המוזרה הזו עושה כאן?". צילמתי קצת תמונות בשביל להראות לאחרים שאני לא מדמיין ואחרי ששאלתי את המקומיים על הנחש הם אמרו לי שפגשתי את אחד הנחשים הכי ארסיים ומסוכנים באוסטרליה…

"צילמתי קצת תמונות בשביל להראות לאחרים שאני לא מדמיין"

יש כמה דברים בחיים שפשוט קשה לתאר אבל אני מניח שאתם תצליחו לדמיין כמה מותש אני עכשיו אז אני לא אכתוב הרבה. יש לי עוד הרבה לספר על כל מה שראיתי ועל המחשבות שבאו לי בזמן שרכבתי שם. התמונות שצילמתי וגם קטעי הווידאו יתנו לכם, החברים שלי ואלו שעוקבים אחרי המסע, קצת יותר מידע על הפרק הזה שלי במדבר.

אחרי שלושת הימים הראשונים שאלתי את עצמי: "מה אני עושה?" אחרי שבוע זה היה כבר: "מה אתה עושה?" אחרי שבועיים זה היה: "מה הוא עושה?" וכשסיימתי זה הפך להיות: "יש! עשינו את זה!!!"

"לכל אורך הדרך הזו היו מסביבי אנשים פרועים "

כשהגעתי לסיומה של הדרך הזו, איפה שהעפר פוגש את האספלט, אמרתי תודה לדרך שלא פגעה בי. כשהבטתי לאופק יכולתי לראות את הסלע הגדול של אוסטרליה, האולורו, והמקום הזה שווה כל קילומטר אליו אני רוכב וכל טיפת זיעה או אבק שאני עובר.

ירדתי 6 קילו בשבועות הללו הזה ואני צריך עכשיו מנוחה טובה ולאכול טוב לפני שאני יוצא לרכב שוב.

המקום הזה הוא כל כך מדהים שבשביל להרגיש אותו כמו שצריך, אז צריך להרוויח אותו ואני מרגיש שעם ההישג שהשגתי, הרווחתי את מה שאני רואה עכשיו במו עיני. רק עכשיו אני יכול להתחיל ולעכל את השבועות המטורפים הללו ואני יודע שאני אתגעגע למקום הקיצוני הזה שהצליח להוציא את הטוב ביותר שבי.

בדיוק חגגתי את נקודת ה 60,000 קילומטר שלי (שלנו) בדרכים!!!
הלוואי שהייתם כאן איתי חברי.
רועי ג'ינג'י סדן
אולורו
הטריטוריה הצפונית
אוסטרליה.

כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן

רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com