ספורט הסבולת לא זוכר הרבה קאמבקים מהירים ומוחצים כמו זה שסיפק מגנוס דיטלב בלילה שבין שבת לראשון באיירונמן פלורידה. רק 28 ימים קודם לכן הוא צעד באפיסת כוחות בשולי כביש ה-Queen K בקונה, צופה בתואר העולמי חומק מבין ידיו בעקבות מכת חום קיצונית. אך בפנמה סיטי ביץ', הדני הוכיח בדיוק מאיזה חומר קורץ כשקבע 7:19:17 שעות. הזמן המהיר ביותר שנמדד אי פעם במרחק איש ברזל מלא.
לכתבות נוספות בנושא:
- מטורף! מגנוס דיטלב ניפץ את שיא העולם באיש ברזל באיירונמן פלורידה
- מקום 12 לאביב לוי בגביע העולם בדרך לדירוג שיא, אשד ועגור בטופ 20
- שדה העילית רותח: כוכבי הטריאתלון מארה"ב מגיעים לצ'אלנג' ישראמן
בראיון נרחב לאתר Slowtwitch, דיטלב חושף תובנות מרתקות על המאבק הנפשי בשנתיים האחרונות. וגם על הדינמיקה הטקטית של שבירת השיא, והאובססיה הבלתי מתפשרת להשיג דבר אחד שחסר לו בארון. תואר אלוף העולם.
מגנוס דיטלב: "זה לא מוחק את מה שקרה בקונה"
למרות התרוממות הרוח מניפוץ שיא העולם, הפצע מקונה עדיין מורגש היטב אצל דיטלב. "זו ללא ספק דרך נהדרת להתאושש ולסיים את העונה. אבל זה עדיין לא מוחק את מה שקרה לפני ארבעה שבועות," הודה בכנות. "זה באמת נחמד שניצחתי ושברתי את השיא, אבל קונה הייתה הפוקוס הגדול ביותר שלי, ההזדמנות הגדולה שלי לנצח שם. אני עדיין חושב על זה המון".
View this post on Instagram
כשנשאל האם ההבנה בדיעבד לגבי כושרו המפלצתי אינה מגבירה את התסכול, השיב: "כולם אומרים לי עכשיו: 'הוכחת כמה אתה בכושר שיא, זה בטח נהדר לקראת העונה הבאה'. אבל כבר בקונה קיבלתי את הסימן שחזרתי לעצמי אחרי כל המחלות. זה לא שלא הייתי בכושר לנצח את המרוץ… זה היה פשוט חימום יתר של הגוף. ידעתי מיד אחרי קונה שאני בכושר פנטסטי. וזה אכן כל כך מתסכל ומאכזב שלא הצלחתי להשלים את זה. עכשיו נצטרך לחכות שנה נוספת".
"לא הרגשתי שאני יכול לסמוך על הגוף שלי"
מאחורי ההצלחות הגדולות של דיטלב מסתתרת תקופה קשה של תסכול פיזי וערעור הביטחון העצמי: "זה היה מאבק ענק, ממש קשה. אתה מתחיל לתהות אם איבדת את הרמה שלך, או מה בכלל קורה. זו לא הרגשה נעימה, כי אתה לא מרגיש שאתה יכול לסמוך על הגוף שלך. בעבר תמיד ידעתי שאוכל לדחוף חזק ולהסתמך עליו. בעונה שעברה היו כל כך הרבה דברים מוזרים… פנצ'רים בסנט ג'ורג', עונש בפרנקפורט, ודלקת ריאות לפני ניס. השנה חטפתי שלבקת חוגרת לפני טקסס, והגוף פשוט אכזב אותי שוב במרוצים בפרנקפורט וברות'. חשבתי שאני בכושר טוב, אבל כשבאתי ללחוץ כרגיל – לא נשאר כלום. זה היה מדאיג מאוד והיה קשה להמשיך להאמין בתהליך".
הוא משתף על העוגן המרכזי שהחזיק אותו היה המעטפת המקצועית: "למזלי יש לי מאמן מצוין (ינס פטרסן-באך) והרבה אנשים טובים סביבי שתמיד הרימו אותי. אני ממש גאה שבתוך כל הספקות שהיו לי, מעולם לא נתתי להם להשפיע על ההחלטות באימונים. תמיד המשכתי לעשות מה שחשבתי לנכון. זו הייתה דרך ארוכה חזרה, ואני מאושר שהגוף שוב מגיב לאימונים כמו פעם".
View this post on Instagram
המהלך כבר מהשחייה
דיטלב ידוע בעיקר כמפלצת רכיבה, אך בפלורידה המרוץ נבנה כבר מהמים. "זה היה זינוק מהחוף, והרגליים הארוכות שלי כנראה עזרו לי. היה שפל, כך שיכולנו לרוץ מרחק יפה במים רדודים, ופתחתי מעולה. אחרי 200 מטרים הייתי במקום השני וחשבתי לעצמי: 'וואו, בחיים לא הייתי במצב כזה'. שחיתי במקום השלישי-רביעי לאורך כל הדרך"
נקודת המפנה הגיעה ביציאה האוסטרלית (כשיוצאים מהמים בין ההקפות, עוברים על השטיח וחוזרים למים. כמו בישראמן המלא לדוגמה): "כולם רצו בחול העמוק והרפוי. שמתי לב שהמארגנים לא הציבו קונוסים שמגבילים את הנתיב, וראיתי שאפשר לרוץ ממש קרוב לקו המים – שם החול הרבה יותר קשה ומהודק. רצתי לשם, בזמן שכל האחרים רצו מטר שמאלה בחול הטובעני. עקפתי את כולם בריצה על החוף ונכנסתי לסיבוב השני של השחייה במקום הראשון! מעולם לא עשיתי דבר כזה קודם. באותו רגע ידעתי שהסיכוי שלי ליום גדול גבוה מאוד".
האופניים: 47 קמ"ש ממוצע
על מסלול הרכיבה, דיטלב קבע זמן היסטורי של 3:51:15 שעות. הרכיבה המהירה ביותר אי פעם במהלך איש ברזל. אך בראיון הבהיר כי לא רדף אחרי התוצאה: "עשינו חישובים וחיזויים לפני המרוץ וידענו שהמסלול יהיה מהיר. אבל ברכיבה לא חשבתי על שיא עולם. כי אם אתה פותח חזק מדי ומגזים מוקדם, אתה יכול להתפרק לחלוטין בהמשך. שמרתי מעט רזרבות כדי לשלוט בקצב. כשראיתי שאני מחזיק ממוצע של 47 קמ"ש אחרי 160 קילומטרים, התחלתי לתהות לאן זה הולך. אבל מכיוון שלא שחיתי עם שעון, ולא ידעתי כמה זמן לקחה השחייה או שטח ההחלפה הארוך (T1), לא היה לי מושג מה הזמן הכללי שלי בכניסה ל-T2".
הפער העצום שפתח אפשר לו לנהל את המאמץ בצורה אידיאלית: "זה נשמע מוזר להגיד שזה היה האיירונמן הכי קל שעשיתי, אבל הרגשתי בשליטה מוחלטת כל המרוץ. כשפתחת פער כזה ואף אחד לא רודף אחריך בטירוף, יש לך את הפריבילגיה להוריד טיפה רגל מהגז ברגעים הפחות טובים. ואז חמש דקות אחר כך, כשאתה מרגיש שוב רענן, לחזור ללחוץ. ככה אי אפשר לרכוב באליפות עולם – שם התחרות כה צפופה שאתה נאלץ להגיב כל הזמן למהלכים של היריבים. זו הסיבה שכל כך הרבה מתחרים מתפרקים שם, כולל אני בקונה".
View this post on Instagram
"שאלתי את בת הזוג מה צריך במרתון – והחלטתי ללכת על זה"
ההחלטה להסתער על שיא העולם התקבלה ספונטנית ביציאה לריצה: "ברגע שיצאתי לריצה שאלתי את בת הזוג שלי איזה זמן מרתון אני צריך כדי לשבור את שיא העולם. היא אמרה לי: '2:35'. הייתה לי בחירה – האם ללכת על זה ולרדוף אחרי השיא, או ללכת על בטוח ופשוט ליהנות מהניצחון. החלטתי ללחוץ ולראות אם אני מסוגל לשבור אותו. הריצה זרמה בצורה מדהימה (2:33:30 שעות), ואני שמח מאוד שלקחתי את ההחלטה הזאת".
המטרה היחידה: "רק תואר אלוף עולם"
למרות התואר הבלתי רשמי כ"איש המהיר בהיסטוריה למרחק המלא", מגנוס דיטלב מסרב להסתנוור: "אנשים התפעלו מזה שהייתי רגוע לגבי שבירת השיא, אבל בראש שלי כבר החזקתי בשיא העולם פעמיים בעבר בצ'אלנג' רות'. זה נחמד, אבל הדבר הגדול שחסר לי זה תואר אלוף עולם. אני אדם של פוקוס, לא מתחרה בכל שבוע. אני בוחר מעט מטרות שבאמת חשובות לי אישית, וכרגע = היעד הזה הוא אך ורק קונה".
הלקח שלקח מטראומת החום בקונה הוטמע היטב: "בהתחלה נשבעתי שלעולם לא אחזור לקונה ברגע שפרשתי שם. חשבתי שזו החוויה הגרועה בחיי. אבל זו תחרות אייקונית ואני חייב להיות שם כדי לנצח אותה. למדתי מקונה שזה לא משנה אם אתה מוביל בפער ענק כשנותרו שני קילומטרים אם אתה לא מסיים את המרוץ. החום יכול למוטט אותך ברגע. עכשיו, כשהכרטיס לקונה ביד, יש לנו את החופש המוחלט לבנות את כל עונת 2027 סביב מטרה אחת בלבד: לעמוד שוב על קו הזינוק בהוואי, ולחצות את קו הסיום ראשון".
