שער הסיום של הטור דה פראנס לגברים כבר קופל ביום ראשון האחרון. הרוכבים כבר ארזו את האופניים וחזרו איש איש למולדתו. אך חובבי הרכיבה ברחבי העולם ממש לא עוברים כעת לתרדמת קיץ. נקודת הסיום של מרוץ הגברים היא האות לספירה לאחור לרגע הזינוק של אחד המרוצים המרעננים, המרתקים והצומחים ביותר בספורט העולמי. הטור דה פראנס לנשים.
לכתבות נוספות בנושא:
- "הפסגה לא יודעת מי אתה": מסע רוכבים חובבים בעקבות הטור דה פראנס
- אדי מרקס בטוח: "פוגצ'אר מסוגל לנצח את שלושת הגרנד טורים בשנה אחת"
- החמסה של פוגצ'אר וחוויות משאנז אליזה: פודקאסט סיכום הטור דה פראנס
מה שהחל לפני עשרות שנים כניסיונות מקרטעים, קצרים וחסרי תקציב, הפך לתופעה גלובלית שוברת שיאים. כזו המציגה את הרוכבות הטובות בתבל על הבמות הגדולות ביותר.
ממאבק בשוליים ללב המיינסטרים: ההתפתחות של הטור דה פראנס לנשים
הדרך אל הטור הנשי כפי שהוא נראה כיום ממש לא נסללה בקלות. כבר ב-1984 הושק לראשונה ה-Tour de France Féminin שרץ במקביל למרוץ הגברים, והוליד אגדות כמו מריאן מרטין וז'אני לונגו. אולם, בהיעדר שידורים ישירים, חסויות משמעותיות ותמיכה ממסדית, המרוץ סבל מקשיים כלכליים, שינה שמות (כמו ה-Grande Boucle Féminine Internationale) והלך וצומצם עד שנעלם כמעט לחלוטין.
נקודת התפנית הראשונה בעידן המודרני הגיעה ב-2014. בעקבות עצומה בינלאומית שהובילו כוכבות הענף (ובראשן מריאן ווס), השיק ארגון ASO את La Course by Le Tour de France. מרוץ חד-יומי (ובהמשך דו-יומי) שיועד להתקיים ביום הסיום של הטור לגברים בשאנז אליזה.
על אף שהיה מדובר בצעד מבורך, הספורטאיות והאוהדים דרשו את הדבר האמיתי. מרוץ קטעים מרובה ימים, תובעני ומקיף. בשנת 2022 הוחזר עטרה ליושנה עם השקתו של Tour de France Femmes. מרוץ במתכונת של 8 קטעים רצופים (שאשתקד עלה לתשעה), תחת ניהולה של רוכבת העבר הצרפתייה מריון רוס ובחסות ראשית של פלטפורמת Zwift.
במספרים: העלייה המטאורית בפופולריות ובצפייה
הנתונים הסטטיסטיים של המהדורות האחרונות מוכיחים מעל לכל ספק: הציבור היה צמא לאופני נשים ברמה הגבוהה ביותר. והביקוש רק הולך וגובר.
- 23.2 מיליון צופים בצרפת: במהדורת הבכורה המחודשת ב-2022, רשת France Télévisions רשמה נתוני צפייה דמיוניים של כ-23.2 מיליון צופים לאורך שמונת ימי המרוץ. עם ממוצע של כ-2.25 מיליון צופים לקטע ושיא של למעלה מ-5.1 מיליון צופים בקטע הסיום הדרמטי בלה פלאנש דה בל פיול.
- חשיפה גלובלית ב-190 מדינות: המרוץ משודר כיום בשידור חי בלמעלה מ-190 מדינות, דרך רשתות השידור המובילות בעולם (Eurosport/Discovery+, France TV, NOS, NBC), וזכה לשעות שידור חי רצופות בפריים-טיים הספורטיבי של אירופה. בחלקן, הרייטינג של רגעי השיא מתקרב לזה של מרוץ הגברים.
- מאות אלפי צופים בצידי הדרכים: הקטעים של הטור מביאים רבבות צופים לכבישי. זכור במיוחד הזינוק מהולנד ב-2024 הביא מאות אלפי אוהדים שמילאו את הרחובות, הגשרים והכבישים בהולנד ובדרך דרומה לצרפת. מראות שאפילו בטור לגברים היו מתגאים בהם.
- פרס כספי ראוי: קופת הפרסים הכוללת עומדת על 250,000 אירו (מתוכם 50,000 אירו לחולצה הצהובה). סכום הפרסים הגבוה ביותר בענף רכיבת הכביש לנשים.
- מעורבות דיגיטלית: ברשתות החברתיות הרשמיות של המרוץ נרשמו עשרות מיליוני צפיות וידאו ומאות אלפי עוקבים חדשים מדי שנה. מעל 74.4 מיליון צפיות וידאו נרשמו בפלטפורמות הדיגיטליות הרשמיות של המרוץ במהלך המרוץ של 2024 לדוגמה. נתון שהפך את הטור לנשים לאחד מאירועי הספורט הנשי הוויראליים בתבל.
מהטורמלה ואלפ ד'ואז עד לענק של פרובאנס: היוקרה הספורטיבית
ההצלחה של הטור לנשים אינה נשענת רק על המעטפת התקשורתית, אלא בעיקר על האקשן התחרותי והברוטלי שעל הכביש. המארגנים לא מהססים לשלוח את הרוכבות אל המסלולים והפסגות הקשוחות ביותר בעולם האופניים.
בעוד שב-2022 המרוץ שילב קטעי גראבל אכזריים בחבל שמפאן וסיום בלה פלאנש דה בל פיול, ב-2023 קטע המלכה כבר שלח את הדבוקה אל הטיפוס המיתולוגי לקול דו טורמלה בגובה 2,115 מטרים. ב-2024, המרוץ כבר חצה גבולות עם זינוק היסטורי מרוטרדם שבהולנד וקרב מטורף על 21 העיקולים האגדיים של האלפ ד'ואז.
גם השנה ממשיכים המארגנים באותה מגמה. המרוץ שייפתח ביום שבת יכלול 1,175 קילומטרים בסך הכול, עם 18,795 מטרים של טיפוס מצטבר. זו תהיה המהדורה ההררית והקשה ביותר עד כה. כולל "הענק של פרובאנס" – הטיפוס למון ונטו שיגיע ביום השביעי. הדרמות של הקטעים ההרריים והעובדה שהמרוץ לדירוג הכללי צמוד עד המטרים האחרונים (בניגוד לגברים בשנים האחרונות) הפכו אותו לכזה שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים.
"כבר לא חלום – זו המציאות"
השינוי התפיסתי ניכר היטב בדבריהן של הדמויות המובילות בענף. מריון רוס, מנהלת הטור דה פראנס לנשים, סיפרה בעבר: "כשהייתי רוכבת מקצוענית, לקיים טור דה פראנס לנשים היה בגדר חלום רחוק שלא מעזים אפילו לבקש. כיום, ילדות צעירות יושבות מול המסך, רואות את הספורטאיות האדירות הללו נלחמות על החולצה הצהובה, ויודעות שלרכוב בטור דה פראנס זו קריירה לגיטימית וחלום בר-השגה. זה השינוי העמוק ביותר שעשינו".
אנמיק ואן וולוטן, מנצחת מהדורת 2022, הוסיפה: "ללבוש את החולצה הצהובה על הפודיום בפריז היה אחד הרגעים המרגשים וההיסטוריים בקריירה שלי. זה לא היה רק ניצחון אישי, אלא רגע שבו הרגשנו כולנו שענף אופני הנשים עבר פריצת דרך אל הבמה המרכזית שגרמה לכולם להבין כמה הספורט שלנו מרתק".
גם דמי וולרינג, אלופת 2023 ואחת המועמדות הבולטות לנצח השנה, סיפרה: "רמת התחרות, העוצמה של הקהל בצדי הדרכים והתשוקה של האוהדים בעליות הן בלתי נתפסות. הטור דה פראנס לנשים שינה את הענף שלנו לנצח. הוא דוחף אותנו להתאמן קשה יותר, להיות מהירות יותר ולהציג את הביצועים הכי טובים שייראו אי פעם".
הזווית הישראלית
החיבור הישראלי למרוץ היוקרתי כולל פרקים מרגשים לאורך השנים. את אבן הפינה יצקה שני בלוך-דוידוב עוד בשנת 2002, כשסיימה במקום ה-18 הכללי והמדהים במהדורה ההיסטורית של המרוץ (Grande Boucle).
בשנים שלאחר מכן, כשהונהג המרוץ החד יומי – עומר שפירא לקחה בו חלק ובלטה עם מקומות ה-19 וה-22 מול עילית הרוכבות בעולם. את החותמת בעידן המודרני רשמה רותם גפינוביץ'. במהדורת הבכורה המחודשת של הטור ב-2022, גפינוביץ' הייתה לישראלית הראשונה שזינקה והשלימה את הטור דה פראנס לנשים בפורמט מרוץ הקטעים (8 ימים), כשהיא חוצה את קו הסיום בתום שבוע אכזרי.
כמו במרוץ הגברים, גם אצל הנשים אין השנה נציגות כחול-לבן. אדר שריקי, שהחלימה מפציעה קשה וחזרה לאחרונה לפלוטון המקצועני, היא השם הבולט למי שעשויה לתפוס את המקום בשנים הקרובות. גם נועה שוויקי, תמר בצלאל, אביב דונסקי וצעירות נוספות שואפות להגיע לבמה הגדולה ונקווה שיצליחו לעשות זאת בשנים הקרובות.
המבט קדימה
הטור דה פראנס לנשים אינו עוד "קוריוז" או אירוע נלווה למרוץ הגברים. הוא ביסס את מעמדו כאירוע שיא עצמאי, יוקרתי ועוצמתי בלוח השנה של הספורט העולמי. עם מיליוני מעריצים, חסויות ענק, עומק חסר תקדים וספורטאיות קשוחות שנלחמות על כל וואט, המהפכה כבר כאן, והיא שורפת את הכביש. מיום שבת ועד ראשון לאחר מכן, עיני הענף יופנו לשם. וגם אנחנו כאן בשוונג נסקר מקרוב.
































