שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ריצה אתלטיקה ואולימפי

רגע אולימפי ליום הזיכרון: טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

רגע לפני שמנגנוני המדינה הפקיעו אותי, מרשות הורי ומתום ילדותי וכפו אותי להתנדב לשלש שנות שירות, החליטו הורי לקחת הלוואה ולשלוח אותי לחו"ל: "אתה צריך אופקים יותר רחבים לפני שאתה הולך לצבא”, כך אמר לי אבא. אז חיברנו יחד את הכסף מהבר-מצווה ואת מעט הכסף שאבא ואמא גירדו מכל מיני מקומות ונסעתי לראשונה בחיי לחו"ל. ההתרגשות שלי היתה עצומה. לא סתם חו"ל אלא למינכן, למשחקים האולימפיים

רגע לפני שמנגנוני המדינה הפקיעו אותי, מרשות הורי ומתום ילדותי וכפו אותי להתנדב לשלש שנות שירות, החליטו הורי לקחת הלוואה ולשלוח אותי לחו"ל: "אתה צריך אופקים יותר רחבים לפני שאתה הולך לצבא”, כך אמר לי אבא. אז חיברנו יחד את הכסף מהבר-מצווה ואת מעט הכסף שאבא ואמא גירדו מכל מיני מקומות ונסעתי לראשונה בחיי לחו"ל. ההתרגשות שלי היתה עצומה. לא סתם חו"ל אלא למינכן, למשחקים האולימפיים

מאת:אברהם בורג


לא ידעתי אז שעוד שנה בדיוק תפרוץ מלחמת יום הכיפורים, לא ידעתי אז דבר וחצי דבר על הגורל, על הישראליות ועל הזהות המודרנית שלנו ושלי. פשוט שמחתי. חברים של ההורים קנו כל מיני כרטיסים לילדיהם ולי – רובם יותר זולים לאירועים האזוטריים והלא נחשקים. ומיעוטם איכותיים – לאירועי השיא של המשחקים. כל יום יצאתי מביתם והלכתי אל הכפר האולימפי. נספגתי בתוך ההמון, לראשונה אי פעם טעמתי פפסי קולה. לראשונה בחיים בלי כיפה ("כי אנחנו ייקים”, אמר לי אותו אבא נפלא, "ואנחנו לא הולכים עם כיפה באירועים שאינם יהודיים"). הקשבתי לבליל השפות, ניסיתי לזהות דגלים ומבטאים. פה ושם עבר גם ספורטאי נערץ ואני חושב שאחד עם שפם היה מארק ספיץ, אבל אני לא בטוח, התרגשתי מדי.

אחר שקרה מה שקרה שם הסתבר שהרחבת האופקים המתכוננת לא הועילה לי כלל אבל מאידך צמצמה מאד את אופקיו של העולם. לא הייתי הישראלי המגלה את מרחבי היקום אלא הגורל הישראלי התרחב והגדיר בנוכחותו את המשחקים הטראגיים של מינכן. במשכן של שנים ארוכות ניסיתי לשכוח את אירועי הזיכרון, את נאומי הקלישאות שכבר אז צרמו את אזני בריקנותם. את האנגלית המביכה של עסקני הספורט הישראלים. את ההתקרבנות של כולם, על כולם על הכל. הגרמנים על למה הרסו להם, והישראלים על למה הרגו לנו והיהודים המקומיים על כל הזיכרונות והטראומות שהיו אז מנת חלקם ממילא.


אחד מהטרוריסטים שרצחו את הספורטאים הישראלים (צילום: Kurt Strumpf)



עם השנים התערבבו אירועי הטרור ההם עם כל הפיגועים שלנו כולם והיו לבליל אחד גדול ועצוב שעניינו – הגורל הישראלי. ומכיוון שכך התפנה מקום בזיכרון לדברים אחרים לגמרי. שם באחד האירועים השוליים והבלתי חשובים בעליל למדתי פרק – או אולי פסקה – בהלכות ספורטיביות. מתי שהוא, בין תחרות התעמלות עמוסת נפילות, נקעים ומבוכות ולפני מוקדמות שחיה משעממות עד מוות הלכתי לראות משחק כדורסל. היו לי כרטיסים למשחק שבין ארצות הברית ל…מצרים (אם זיכרוני אינו מטעה אותי, למרות שיתכן שהיריבה הנוקשה הייתה ניגריה, או ליבריה, או שלשתן יחד). לקראת הסיום הייתה התוצאה משהו כמו 120 לארצות הברית 36 ליריבה. דאנק רדף אסיסט, צליפות תמכו בפריצות. ההארלם גלובטרוטרס במיטבם. דקה לסיום. אין מתח באוויר. הספסלים מנומנמים. כל 13 הצופים באולם מנצלים את הספסלים הריקים שלידם לשאלפשטונדה שלפני התחרות הבאה. ואז…. מאמן מצרים מבקש פרק זמן. קשה לתאר את פרץ הצחוק ששטף את שני הספסלים, את שולחנות העיתונאים והעיר את כל ישני ההיכל. גם אני צחקתי בבוז לבן ומתנשא. רק עם השנים הבנתי שאולי היה זה פסק הזמן הכי ספורטיבי שראיתי בימי חיי. אין סיכוי לנצח, אבדה תקוותם, כמעט באלפיים הפרש. אבל לא מרימים ידיים, עד השריקה האחרונה. עד קו הסיום. כי זה כל הספורט כולו. אחר כך הלכתי לצבא, פרצה המלחמה ההיא וכמעט וחרב הבית השלישי וגדלו הפערים בין כולנו לכולנו. ולא אחת אני מחכה לפסק זמן שכזה. מאז אני תמיד אוהד ורגיש לחלשים. אולי בכל זאת התרחבו שם אופקי. ולו במשהו. ותודה להורי שהביאוני עד לשם ועד הלום.

האצטדיון האולימפי – מינכן 1972 (צילום: Arad Mojtahedi)


כל הרגעים האולימפיים בשוונג – רגע אולימפי

25.4.2012

הבלוג של בורג בשוונגאדם בתוך עצמו הוא רץ

אברום בורג –  רץ, חושב, רץ, חושב, רץ, חושב, רץ, חושב


יש לך רגע אולימפי אשר נחרט בזיכרונך, רוצה להצטרף לצוות הכותבים של המדור רגע אולימפי? – כנס לכאן


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד
  • טור דה פראנס קטע 05 || הג'מבו של יומבו-ויסמה מנצח בספרינט פיניש

    ווט ואן-ארט מנצח היום עם ספרינט פיניש מתוזמן באופן מושלם ומשלים ניצחון שני ברצף לקבוצתו יומבו-ויסמה

    קרא עוד

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות