האם אדי מרקס, גדול רוכבי האופניים בכל הזמנים, היה מסתדר בעולם הרכיבה של היום? בראיון חגיגי שפורסם בעיתון Dernière Heure לרגל יום הולדתו ה-80, ענה מרקס ל-30 שאלות של 30 כוכבי ספורט, מהעבר וההווה, וסיפק שלל פנינים.
לכתבות נוספות בנושא:
אדי מרקס חוגג 80: איך זה שגם היום הוא נחשב לגדול הרוכבים בהיסטוריה?
וינגגור מודה: "פוגצ'אר הוא הפייבוריט הגדול לטור דה פראנס"
פוגצ'אר השלים את העבודה וזכה בדופינה, הפלוטון עשה כבוד לבארדה הפורש
מרקס נשאל על ידי הרוכב הבלגי לשעבר פיליפ ז'ילבר: "אם היית רוכב מקצוען היום – איזו קבוצה היית בוחר?" והתשובה שלו הייתה חד־משמעית: "הייתי בקלות יכול לראות את עצמי ב-UAE, כמו פוגצ'אר", אמר מרקס, "זו הקבוצה הכי טובה בדבוקה. היא גם הקבוצה הכי מסודרת – עם מוביל שיכול לנצח בכל תוואי, ופועלים שתומכים בו באמת".
"מעדיף את התקופה שלי"
בין השואלים נמנו יריבו המיתולוגי של מרקס, ברנאר תבנה, שגבר עליו בטור דה פראנס 1975. בנוסף, שאלו אלוף העולם לשעבר רוז’ה דה ולאמינק, וגם יונאס וינגגור, וואוט ואן ארט ואפילו בנו של מרקס, אקסל. כאשר נשאל למה עזר לברנאר הינו לנצח את תבנה בדופינה 1977, ענה בלי להתבלבל: "זאת שאלה קלה – כי היה לי עוד חשבון לסגור עם תבנה".
למרות ההתפעלות מציוד הרכיבה המתקדם: "אז רכבתי בג'ירו עם 10 הילוכים. היום יש 24, והאופניים שוקלים כלום", מרקס לא מתגעגע לדינמיקה של הפלוטון כיום: "היום הכל מתוכנת מדי, מחושב מדי. רוכבים מתאמנים יותר מאשר מתחרים. אני אהבתי להתחרות, לא לתכנן".
"הסוד? תמיד יצאתי כדי לנצח"
כשהרוכב הבלגי לשעבר רוז’ה דה ולאמינק שאל מדוע מרקס לא עזר לו לזכות באליפות העולם, מרקס ענה: "דווקא עזרתי לו ב-1975, רכבתי עד קריסה בשבילו. כשהגיע הזמן לתקוף – הוא פשוט לא עשה את זה".
הכוכב הבלגי טום בונן שאל את מה שכולם רצו לשאול: איך הצלחת לנצח כל כך הרבה מרוצים לאורך כל כך הרבה זמן? מרקס, כהרגלו, היה ישיר: "בכל מרוץ יצאתי עם מטרה אחת – לנצח. מבחינתי זה היה מצב התודעה הנורמלי. זה פשוט מי שהייתי".
מרקס הקפיד גם להכיר תודה: "קודם כל, לאשתי. אחר כך למאמן שלי, ז’אן ואן בוגנהאוט. וגם לחותני – שהיה מאמן הנבחרת באליפות העולם של 1964, שם זכיתי בתואר עם החובבנים, רגע מכונן בקריירה שלי".
"פוגצ'אר הוא האיש לחכות לו"
בראיון נוסף שהעניק לכבוד יום הולדתו ה-80, לעיתון AS הספרדי, אתגר מרקס את פוגצ'אר: "הרוויח ניסיון לשבור את השיא ברכיבה של שעה". מרקס היה שיאן העולם ברכיבה למשך שעה שלו ב‑1972, אז עבר 49.431 ק"מ. הוא הסביר שלדעתו זהו ציון דרך שחשוב להשלים בקריירה של אלוף.
עוד הגדיר מרקס את פוגצ'אר כ"איש לחכות לו" בתוך הדבוקה של ימינו, אך גם ציין בהתלהבות את יונאס וינגגור ורמקו אוונפול כמועמדים חזקים. עוד שיבח את "העלייה המהירה והפנומנלית" של אופני הנשים, ציין שזו התקדמות מקצוענית מרשימה ומהירה שמוסיפה לעושר עולם הרכיבה.
וכדי להוסיף פן אישי מחוץ לעולם האופניים, מרקס סיפר בראיון לעיתון הספרדי שהוא אוהד ברצלונה בכדורגל ובעיקר מעריך את לאמין ימאל בן ה-17, שמשאיר עליו רושם אדיר.