אליפות אירופה באתלטיקה הגיעה לסיומה אמש (רביעי) ברומא והמשלחת הישראלית חוזרת עם מדליה יוקרתית אחת, אך גם עם רגשות מעורבים. מרבית האתלטיות והאתלטים בכחול-לבן עמדו במטרות הראשוניות שלהם, אך לא ראינו את ההתעלויות שלהן קיוו במשלחת והיו יכולות להבטיח עוד כרטיסים למשחקים האולימפיים. סיכמנו בקצרה את האליפות ואת מצב העניינים לקראת הישורת האחרונה במאבק על הכרטיסים לפריז.
לכתבות נוספות בנושא:
אליפות אירופה: יונתן קפיטלוניק סיים במקום ה-12 בגמר
אליפות אירופה באתלטיקה: בלסינג אפריפה סיים שביעי ב-200
הישג נהדר באליפות אירופה: מדליית כסף קבוצתית לישראל בחצי מרתון
רצי המרחקים במוקד
כמו בכל השנים האחרונות, נבחרות הריצות הארוכות שלנו הן הכוכבות הגדולות של האליפות. גם בלי התעלות יוצאת דופן, וכחלק מההכנה לפריז, הנבחרת זכתה במדליית הכסף בחצי המרתון, עם שלושה רצים בטופ 10 – מארו טפרי, גשאו איילה וגירמה אמרה. הישראלים הציגו ניהול ריצה חכם, ביצוע מדויק ופשוט יכולת גבוהה בטופ האירופי. ללקק את האצבעות.
אצל הנשים הציפיות היו נמוכות יותר, שכן עבור לונה סלפטר זה היה רק ניסוי כלים אחרי שחזרה מפציעה ומאור טיורי גם היא רק סיימה להתאושש ממרתון רוטרדם בו קבעה את הקריטריון. סביר כי בפריז שתיהן יציגו יכולת טובה יותר וגם מהן יש מה לצפות על הכביש.
בלסינג צובר
קל לשכוח לפעמים שהכוכב הגדול של האתלטיקה הישראלית באצטדיון רק בן 20. בלסינג אפריפה, שיהיה במשחקים האולימפיים בפריז, עמד בציפיות ועלה לגמר ב-200 מטר, אך בגמר עצמו רשם ביצוע חלש וסיים אחרון (מבין אלו שלא נפסלו). הוא היה כצפוי מאוד מאוכזב מהביצוע, אך צבירת הניסיון במקרה שלו קריטית לעתיד, ויש לו עוד הרבה מאוד פוטנציאל ברגליים.
דאגה לגובה
גם יונתן קפיטולניק עלה לגמר כנדרש וכמצופה, עם לוח חלק ומעודד במוקדמות. אלא שאז, בדומה לבלסינג, הוא לא הצליח להציג את יכולת השיא שלו וסיים עם תוצאה מאכזבת של 2.17 מטר. לכך הוסיף עוד פציעה, שבוודאי מדאיגה גם היא את הצוות המקצועי. כזכור, קפיטולניק חזר רק השנה מפציעה ממושכת שגרמה לו להיעדר כשנה מתחרויות, ובעיקר בגללה הוא ממוקם לא מספיק גבוה בדירוג האולימפי. כעת, קפיטולניק זקוק לביצוע טוב באליפות ישראל בעוד שבועיים, ואולי גם לתוצאה טובה נוספת באחת התחרויות האחרות ישתתף בהן, כדי להיות בפריז. מה שבטוח, מדובר באחד האתלטים המוכשרים ביותר שהיו לנו, ונקווה שגם העידוד של הקהל יוכל לסייע לו באליפות הקרובה בהדר יוסף.
אדוה על הסף
רצת המכשולים אדוה כהן רושמת עונה יציבה וטובה, שנמשכה גם ברומא. היא העפילה לגמר והייתה קרובה מאוד לשיאה הישראלי, וגם סיימה במקום ה-12 כדי לקבל עוד קצת נקודות בונוס. במקרה שלה, נראה שהביצוע הזה מקרב אותה לפריז, אך בינתיים לא מספיק כדי להשתחל לתוך הדירוג האולימפי. כבר בשבת הקרובה היא תרוץ שוב בניס בניסיון לעלות עוד כמה שלבים בדירוג – ואם יש מישהי שמגיע לה להיות שם, זו היא.
עוד כמעט לטדסה
אחד האתלטים שהיו קרובים מאוד לרשימה הנכספת בדירוג האולימפי הוא רץ ה-10,000 מטר טדסה גטהון. קצב הריצה ברומא לא התפתח כפי שאולי קיווה והוא אמנם סיים שביעי, הישג נאה לכל הדעות, אך לאט משיאו וככל הנראה מחוץ למשחקים האולימפיים. נראה שלגטהון לא תהיה עוד הזדמנות לריצה נוספת עד הקיץ, ונקווה כי יחזור חזק יותר לקמפיין הבא.
הברק לא מכה פעמיים
שני האתלטים שנכנסו ברגע האחרון לאליפות אירופה – סיון אוירבך (1,500 מטר) וישי איפראימוב (רוחק) לא רשמו הפתעה מסחררת נוספת. סיון סיימה במקום ה-25 אחרי נפילה מעצבנת שלא באשמתה בתחילת הריצה, בעוד ישי סיים את דרכו במוקדמות ומסמן וי לפחות על הופעת בכורה במעמד, בתקווה לרבות נוספות בעתיד. השניים, כמו גם זורקת הדיסקוס אסטל ולאנו שהתחרתה במקביל בגמר ליגת המכללות, יזדקקו לנס יוצא דופן כדי להשתחל לדירוג האולימפי. בכל מקרה, כל השלושה רשמו התקדמות ראויה להערכה בקמפיין האחרון.
פרידה (?) מאגדה
אם להיות כנים, אף אחד לא הופתע מיכולתה החלשה של חנה מיננקו באליפות אירופה, או מההודעה על פציעה אחרי שתי קפיצות פסולות. כל מי שעוקב מקרוב אחרי הענף ראה שאחת מגדולות הספורטאיות של ישראל בכל הזמנים פשוט לא מצליחה לחזור לאיתנה העונה. כולנו קיווינו לעוד התעלות אחת ברגע האמת, אך זו לא קרתה וייתכן כי חזינו כבר בקפיצתה האחרונה. בין אם כן ובין אם לאו, זו הזדמנות ראשונה לומר לה תודה על כל הרגעים המרגשים שחווינו בזכותה. גם אקורד הסיום המינורי לא מעיב על קריירה פשוט מופלאה.