אומרים שהכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, אך לפי מחקר חדש נראה כי היתרונות של גידול כלב כחיית מחמד מגולמים גם בהשפעה על אספקטים פיזיים. המחקר מצביע על יתרונות בריאותיים של הליכה עם כלב עבור מבוגרים בגיל השלישי, כולל שיפור בניידות ובתנועתיות, וכן הפחתת הסיכון לנפילות.
לכתבות נוספות בנושא:
6 טיפים כדי לרוץ נכון עם הכלב שלכם
מזג האוויר וכאבי שרירים ומפרקים: האם באמת יש קשר?
התמודדות עם השמנת סרקופנית: גישות תזונתיות ופעילות גופנית
המחקר, אשר חושף את ההשפעות החיוביות של הליכה סדירה עם כלב, בוצע במסגרת The Irish Longitudinal Study on Ageing באוניברסיטת טריניטי בדבלין, ופורסם בכתב העת המדעי The Journals of Gerontology, Series A: Biological Sciences and Medical Sciences.
נפילות: סכנה מרכזית בגיל השלישי
נפילות הן הגורם המרכזי לאשפוזים ולפגיעות בגיל המבוגר ומהוות סיכון משמעותי לעצמאות ולאיכות החיים. נתוני המחקר מראים שכ-30 אחוז מבני ה-70 ומעלה חווים נפילה מדי שנה, כאשר אחת משמונה נפילות דורשת טיפול חירום.
נפילות עלולות להוביל לפציעות חמורות, כמו שברים באגן, ולהגביר את הצורך בטיפול סיעודי. עם העלייה בתוחלת החיים, מספר המבוגרים הנפגעים מנפילות צפוי לעלות בשנים הקרובות, מה שמדגיש את הצורך בפיתוח אסטרטגיות פשוטות ויעילות למניעתן.
הליכה עם כלב: פעילות גופנית עם ערך מוסף
במחקר, שכלל למעלה מ-4,100 מבוגרים בני 60 ומעלה, חולקו המשתתפים לשתי קבוצות: כאלו שהולכים עם כלבם לפחות ארבע פעמים בשבוע, וכאלו שלא מחזיקים כלב או אינם מטיילים איתו באופן סדיר.
החוקרים השתמשו בשאלונים של הערכה אישית על פחד מנפילה ונפילות יומיומית, וכן מבחן ניידות בשם TUG (ראשי תיבות של Timed-Up-and-Go). מבחן זה הוא כלי אבחון מקובל להערכת ניידות וסיכון לנפילות בקרב מבוגרים. במהלך המבחן, הנבדקים מתבקשים לקום מכיסא, ללכת מרחק שלושה מטרים, להסתובב, לחזור לכיסא ולהתיישב שוב, תוך מדידת הזמן שנדרש להשלמת המשימה.
התוצאה של המבחן מספקת מדד ברור: ככל שהזמן הנדרש ארוך יותר, כך הניידות נמוכה יותר, והסיכון לנפילות עולה. זמן ממוצע של עד 10 שניות מעיד על ניידות טובה, בעוד שזמנים ארוכים מ-12-15 שניות עשויים להעיד על ירידה ביכולות הפיזיות או על סיכון מוגבר לנפילות. באמצעות שני הכלים, הצליחו החוקרים לזהות קשר ברור בין הליכה עם כלב לשיפור במדדי הניידות (מוביליות) ולהפחתת הסיכון לנפילות.
תוצאות המחקר: ניידות משופרת וסיכון מופחת
נמצא כי משתתפים שהולכים באופן סדיר עם כלבם סיימו את מבחן ה-TUG (ר"ת של Timed-Up-and-Go) – מבחן המודד ניידות וסיכון לנפילות – מהר יותר בממוצע לעומת אלו שלא הלכו עם כלב: 10.3 שניות לעומת 11.7 שניות.
בנוסף, הליכה עם כלב הפחיתה ב-40 אחוז את הסיכון לנפילות בלתי מוסברות. ההסבר לכך הוא שיפור ביכולת האיזון והקואורדינציה, שהפחית את הסבירות לנפילות פתאומיות.
מעבר להיבט הפיזי, המחקר מצא שהולכים עם כלבים היו בסיכון מופחת של 20 אחוז לדווח על פחד מנפילות. פחד זה, שמוביל לעיתים קרובות לירידה בפעילות הגופנית ולפגיעה בביטחון העצמי, נמצא נמוך יותר בקרב אלו שמטיילים עם כלבם באופן קבוע.
הליכה עם כלב: יותר מפעילות גופנית
בניגוד לתוכניות אימון מובנות, הליכה עם כלב היא פעילות קלה ליישום, מהנה, ומספקת גם חברה ומוטיבציה. "מעבר לפעילות הפיזית, נראה שגם האינטראקציה החברתית, תחושת המטרה והחיבור לכלב תורמים רבות לבריאות הכללית," אמר פרופ' רוברט בריגס, אחד ממחברי המחקר.
ד"ר אלינור גלאגר, מובילת המחקר, הוסיפה: "הליכה עם כלב היא פעילות פשוטה, נגישה ומהנה שיכולה לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית של מבוגרים. מדובר בדרך מצוינת לעודד הזדקנות בריאה תוך שמירה על עצמאות ואיכות חיים".