מה הם הצדדים הפחות נעימים של ספורט הסבולת?

מרוצים שונים, טריאתלונים ותחרויות איש ברזל הם ממכרים, אבל אם לא שמים לב הם עלולים להיות גם הרסניים. ד"ר איתי זיו מסביר איך זה יכול לגרום לעלייה במשקל, דיכאונות, פירוק משפחות ובעיות פיזיולוגיות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ריצת מרתון, אולטרה מרתון, איש ברזל, רכיבות אופניים ממושכות במיוחד ועוד – מהווים רק רשימה חלקית של סוגי אימוני סבולת ממושכים במיוחד שנעשים על ידי מתאמנים לא מעטים. לא מדובר בספורטאים מקצוענים, אלא בעיקר באנשים "מן השורה" שבבוקר בהיר באחד ממעגלי החיים (30, 40 או אולי 50) מחליטים להתאמן כמו ספורטאים ברמה גבוהה-גבוהה מאוד, ולעתים כמו מקצוענים ממש. יש הבדל גדול מאוד בין אותם אלה שמתאמנים כל חייהם ומבצעים פעילות אירובית בהיקף גדול יחסית, לבין אחרים שרק מתחילים, אי שם באמצע החיים, לבצע פעילות אירובית בהיקפים גדולים. גדולים מאוד.

מתחרים בישראמן גרמין 2016

התחרויות הן הפסגה, אבל לא הכל זוהר בדרך אליה | צילום: צלמי שוונג

לא הכל זוהר

לאימונים בהיקפים גדולים יש השפעה בעשרות משתנים שונים, וקצרה היריעה מלציין אותם כאן, אך חשוב לדעת שלא הכל זוהר, שמח, מעודד, נעים, טוב, נכון ומה לא. אימונים בהיקפים עצומים לא תמיד גורמים לשינויים חיוביים אצל מתאמן הקצה. זאת, חשוב לדעת, גם בשל הסיבה שמדובר באנשים רגילים לחלוטין, שממשיכים לנהל שגרת חיים רגילה, מגדלים משפחה, מפתחים אולי קריירה וכדומה. במקרים כאלה, לא פשוט להתאמן 15-25 שעות בשבוע ועדיין לבצע כהלכה את כל המטלות היומיומיות.

עוד כתבות סבולת בשוונג
דברים שחשוב לדעת על תזונה לספורט סבולת 
מה עדיף לספורטאי סבולת? פחמימות או שומנים? 
מדוע חשוב לספורטאי סבולת לבצע פילאטיס? 

גם מבחינת התמדה מדובר במוקש לא קטן. יש לבדוק האם ניתן להתאמן בהיקפים כה גדולים על ציר הזמן, מספר שנים ואולי כל החיים. אימוץ אורח חיים כה תובעני וקשה נובע לעתים מסיבות כמו: סטטוס חברתי, צורך בשינוי בחיים, ירידה במשקל ואחוז השומן, שיפור מצב בריאותי, ההיבט החברתי (לרבות בקבוצות ריצה) ועוד.

הנה כמה מההשלכות השליליות מביצוע אימונים אירוביים בהיקפים עצומים במהלך השבוע: 
1. עלייה במשקל ואחוז השומן: למרות ביצוע פעילות אירובית בהיקפים כה גדולים, לא מעט מהמתאמנים סובלים ממשקל עודף ו/או אחוז שומן גבוה מהממוצע. חשוב לזכור שלא מדובר בספורטאים מקצועניים וכיום כמעט כל אחד יכול להשתתף בריצת מרתון או לעשות "איש ברזל". כדוגמה ניתן להביא את אביבה (שם בדוי אך המקרה אמיתי) בת ה-46 שבכל פגישה ובכל הזדמנות מתפארת ומתגאה שהיא רצה לפחות 4 מרתונים בשנה, ב-3 השנים האחרונות. על פניו, ייתכן שהנה מושא לקנאה אצל חלק מהנשים (ואולי אף הגברים), אך שנכנסים מעט לעובי הקורה עולה המציאות הבאה: אביבה רצה את המרתון בלא פחות מ- 6 שעות, חלק מהמסלול היא בכלל מבצעת בהליכה על בסיס קבוע. בנוסף, אביבה סובלת מעודף משקל ממוצע של 12-15 ק"ג (השמנה בטנית) ואחוזי שומן משוערים של 35% ומעלה. חשוב לדעת אם כך, שרק ביצוע פעילות אירובית, הגם שמבוצעת בהיקפים כה גדולים, אינה ערובה לירידה במשקל ובאחוז השומן כל עוד התפריט אינו היפו קלורי ובד בבד לא מבוצעים אימוני כוח על מנת להעלות, בין השאר, חילוף חומרים בסיסי על בסיס קבוע. כשמדובר בפעילות אירובית ממושכת ישנם הבדלים בין סוגי הפעילויות וההשלכות על הרכב הגוף, המורפולוגיה שלו, המצב הבריאותי, הדופק בעת ביצוע הפעילות, ההשפעה על האסתטיקה הכוללת, יכולת ההתמדה בפעילות, ועוד. לכן חשוב להכיר את המתאמן היטב מבחינות שונות ולפי זה לבחור את תכנית האימון המתאימה.

שריפת שומן, דיאטה, הרזייה, ירידה במשקל, כושר, מדידת הקפים צילום: thinkstock

למי שעוד לא הבין, ספורט סבולת בלבד זה לא תרופת פלא להרזיה, אפילו להפך | צילום: thinkstock

2. הוצאה כספית עצומה ואף אוברדרפט: ככל שהפעילות האירובית המבוצעת במהלך השבוע אינטנסיבית יותר (בעיקר כשמדובר בריצה או רכיבה על אופניים), ניתן לראות עלייה תלולה בגרף ההוצאות הכספיות. הרי יש הבדל בין ריצה של 100 ק"מ בשבוע והשתתפות ב-5 תחרויות ריצה, לעומת ריצה של 50 ק"מ בשבוע והשתתפות ב-2 מירוצים במהלך השנה. הדבר מתבטא במשתנים כמו: תדירות החלפת נעלי הריצה (מומלץ להחליף מדי 700 ק"מ), ההשתתפות בתחרויות לא זולה בכלל ומצריכה גם היערכות מתאימה (כמו הגעה למקום, בנייה של תפריט תזונתי מתאים ועוד), השתתפות בקבוצת ריצה או שכירת שירותיו של מאמן ריצה (לא סביר שמתאמן הרץ 100 ק"מ בשבוע יעשה זאת ללא הדרכה מקצועית מתאימה), פציעות ספורט שעלולות להופיע ומצריכות טיפול מקצועי ועוד. ניתן להביא כדוגמה את מורן (כיום בת 28) שלפני כ-4 שנים שובצה בין המקומות הראשונים בישראל בתחרות למרחק "איש ברזל". היא עבדה מעט מאוד בעבודות מזדמנות והעול הכספי העצום שהסתכם בקרוב ל- 100,000 שקלים בשנה נפל על הוריה, שניהם שכירים במשרדים ממשלתיים שקרסו לאור התחביב של בתם שמיאנה להפסיק את הפעילות האירובית המפרכת והאמינה בכל ליבה שתגיע ביום אחד למקום הראשון (אגב, גם עמידה באתגר זה לא היה פותר את הבעיה הגדולה של הוצאה כלכלית עצומה). ההוצאות הכספיות היו על: רכישת אופניים מתאימות מפעם לפעם, החלפת נעליים, רכישת שירותים מקצועיים, טיפול בפציעות ספורט שהופיעו על בסיס קבוע, סיוע כספי במחיה החודשית, השתתפות בתחרויות בארץ ובחו"ל. ומה עם מורן היום? טוב ששאלתם. היא הפסיקה לפני כשנתיים את הקריירה הספורטיבית ומתאמנת מעט מאוד באופן יחסי למה שהיתה נוהגת בעבר. נכון לחודש פברואר 2016 נציין שהיא עלתה 12 ק"ג יחסית למשקלה בזמן הקריירה הספורטיבית, אחוז השומן בגופה הנו כ- 32% ולפי אורח חייה "החדש" ומצבה הגופני, למרבה הצער, גם משקל גופה וגם אחוז השומן צפויים לעלות עוד במהלך השנה הנוכחית. עצוב.
3. התמכרות שלילית לפעילות הגופנית: פעילות אירובית מאופיינת במרבית המקרים בהפרשת אנדורפינים רבה יותר מאשר ביצוע הפעילות האנאירובית, לרבות אימוני משקולות, סטודיו וכדומה. להתמכרות זו פן חיובי ופן שלילי. בפן החיובי ישנה תחושת אופוריה (Runner High), ולכן קל להתמיד בביצוע הפעילות הגופנית. הצד השלילי הוא שמעדיפים לבצע פעילות גופנית לפני הכל: במקום אירועים חברתיים ומשפחתיים, יוצאים לאימון גם במצב חולי או הרגשה לא טובה, עלולות להופיע מחלוקות ובעיות שונות בין בני זוג שאחד מהם מתאמן באופן רציני והשני לא.
4. בעיות במקום העבודה ואף פיטורים: אימון של 3-4 שעות מדי יום לקראת תחרות איש ברזל או אולטרה מרתון מצריך היקפים עצומים של פעילות אירובית שעשויים להגיע אף ל-25 שעות בשבוע. לשם כך יש צורך לקום מוקדם מאוד בבוקר לפני העבודה ולהספיק לבצע לפחות מקצוע אחד מ-3 המקצועות הספורטיביים (ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה). כשמדובר באימהות המגדלות ילדים, עובדות, גברים שמנהלים קריירה וכדומה, הסיפור לא פשוט בכלל. הבעיה קטנה יותר אם הספורטאי החובבן הנו עצמאי וקובע בעצמו את לוחות הזמנים, אך במקרים הרבים כשאותו אדם הוא שכיר הבעיות עשויות להיות גדולות. ניקח לדוגמה את יעלה (שם בדוי אך המקרה אמיתי) שהנה בת 46 ומשמשת כסגנית מנהל ומחנכת בבית ספר על יסודי. ב- 2013 נכנסה לתחום אימוני הסבולת הארוכים ומשתתפת על בסיס קבוע בריצות אולטרה מרתון, איש ברזל, רכיבות אופניים של מאות ק"מ ועוד. בנוסף, היא נשואה+3. האימונים של יעלה התחילו על בסיס קבוע בשעה 4 בבוקר וזאת על מנת שתוכל להתאמן לפחות 2.5-3 שעות מדי יום. בשעה 10 בבוקר בממוצע היא כבר היתה נרדמת במקום העבודה, עוצמת עיניים במהלך פגישות עם המורים בבית הספר, הורים, מנהל בית הספר ועוד. תחושת ליאות הגוברת והולכת היתה שכיחה מאוד ולאחר תקופה של 3 שנים היא איבדה את מקום העבודה, את בעלה שהחליט להתגרש, את ילדיה שהחליטו שהם עוברים לגור עם האב ולא אתה, חלה ירידה דרסטית ברמת החיים שלה. בשנת 2015 אפיינו אצלה סימנים של דיכאון ואנורקסיה והיד עוד נטויה. המדהים הנו שיעלה אינה ספורטאית הישגית, היא לא זכתה ולא תזכה (ככל הנראה) בשום תחרות ארצית או בינלאומית לקטגוריית הגיל שלה. עצוב.

20160129_062628

כלל ברזל – לא לשכוח את המשפחה ואת הדברים החשובים באמת | צילום: צלמי שוונג

5. השפעה שלילית על רצפת אגן, אמנאוראה (הפסקת המחזור החודשי), בעיות בפריון ועוד: נשים המתאמנות בהיקפים עצומים חשוב שיביאו בחשבון את הנ"ל. ייתכן שלא לכל אישה מתאים לבצע פעילות אירובית בהיקפים ועצימות גבוהים מאוד ועל בסיס קבוע. ברם, חשוב לסייג נושא של הפעילות האירובית. הרי פעילות אירובית הכרוכה באימפקט (ניתוק של כף הרגל מהקרקע) אינה זהה לפעילות אירובית אחרת שאינה כרוכה בכך (כמו שחייה או אופניים). אם כך, ההמלצה הנה לבנות תכנית אימונים מאוד מקצועית לפי גילה של האישה, מצבה הבריאותי, מטרות שונות (אולי להוליד ילדים בשנה הקרובה? ועוד.
6. גיל פיזיולוגי הגדול מגיל כרונולוגי: לא נתפס ולא הגיוני להבחין באותם אלה שמבצעים פעילות אירובית בהיקפים עצומים והנם עם גיל פיזיולוגי-תפקודי הגדול יותר מהגיל הכרונולוגי. מדובר על פקטור משמעותי במיוחד. הרי כשהגיל הפיזיולוגי נמוך מהכרונולוגי מדובר על מצב גופני טוב ולמעשה תהליכי הזדקנות איטיים לצורך העניין. ואילו כשהגיל הפיזיולוגי הנו גבוה מהכרונולוגי המצב בכי רע, או אז, האדם למעשה זקן יותר מגילו הנוכחי. למרבה הצער, מצבים אלה שכיחים. וגם פעילות אירובית לא תפתור בהכרח את הבעיה במידה וההתנהלות הכוללת מבחינת אימוץ אורח חיים בריא אינה נכונה וטובה. אי לכך, גם ביצוע של 20 שעות פעילות אירובית במהלך השבוע לא יבטיחו תוצאות טובות. זאת גם בשל הסיבה שחלק מאלה שמתאמנים בהיקפים כה גדולים, מתאמנים כמו מקצוענים אך מתנהלים כמו חובבנים ולכך השלכות שליליות רבות. ניתן לזהות ההרעה במצב הגופני בטרם עת ולטפל בכך. אך יש צורך במודעות מתאימה של המתאמן לעשות שינוי (לעתים דרסטי).

לסיכום, תחרויות סבולת ממושכות מהוות ללא ספק טרנד רציני שלא נראה שייעלם כה מהר. אין מניעה לבצע פעילות אירובית, גם שהיא מתבצעת בהיקפים גדולים, אך חשוב לזכור היטב שיש לכך השלכות שונות שאינן תמיד חיוביות ולכך יש להיערך בהתאם.

צילום עמוד הבית: בועז סמוראי


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר, שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א

0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • ספקן הגיב:

    מצד אחד- למה אין מקורות ספרותיים? מצד שני- תיאורי מקרה שיטחיים ודלים, אי אפשר ללמוד מהם.
    מצטער, מאמר שיטחי, לא מתאים לכותב.

  • דני הגיב:

    מישהו מהעורכים קורא את השטויות שהאדם הזה כותב באופן עקבי?

    1. דני הגיב:

      למעשה קראתי שוב את הכתבה ואני חושב שיש בה על סף הטעיה מכוונת של הציבור.
      כל הסיפורים הכביכול אמיתיים שמציגים מקרים סופר קיצוניים – 100 אלף ש"ח הוצאות? אוברדראפט? של רצה חצי-מקצועית שמתחרה בארץ? נו באמת…
      ומה הטעם להביא מקרי קיצון כאלה בשם בדוי שאינם מייצגים כהוא זה את רוב מתאמני הסיבולת?

      אני שוקל כעת פניה רשמית לגורמי משפטיים בנוגע לכתבה זו. אשמח אם הנושא יטופל בהקדם.

      1. ליעד הגיב:

        פניה משפטית באיזה עיניין?
        אולי זה פוגע בביזנס שלך ? הסבר בבקשה. הוצאות של 100,000 שח לשנה למתאמן מקצועי לאיירונמן נשמע הגיוני(תחרויות בחול,טיסות, מלונות, ציוד) אם כי אני מסכים שחלק מהדוגמאות הינן בגדר פרט שאינו מעיד על הכלל. מעבר לדוגמאות הטיעונים עיניניים ומוצגים באופן מקצועי.

        1. דני הגיב:

          LOL אני איש הייטק שלא קשור לתחום כלל (וגם לא ממש ספורטאי סיבולת מלבד ריצות ארוכות בקצב של צב)
          ועם זאת, אני יכול להריח בקלות אמירות מוטות, מוקצנות של שטיפת מוח והפחדה. את הפרטים פרטתי במכתב רשמי לעורך שוונג בבקשה להסרת הפרסומים של הכותב הנ"ל.

          1. ליעד הגיב:

            רואים שאין לך מושג

          2. דני הגיב:

            לליעד – האם המשפט הבא נשמע לך סביר או הפחדה פרועה?

            לאחר תקופה של 3 שנים היא איבדה את מקום העבודה, את בעלה שהחליט להתגרש, את ילדיה שהחליטו שהם עוברים לגור עם האב ולא אתה, חלה ירידה דרסטית ברמת החיים שלה

            כמה ספורטאי סיבולת אתה מכיר שמאבדים את משפחתם רק בגלל שהם ספורטאי סיבולת?

  • איתי זיו הגיב:

    אשמח לקבל הערות קונקרטיות בכל דבר הקשור לכתבה ואגיב כמובן בהתאם. [email protected]

    1. אחת שמתאמנת הגיב:

      חבל רק שה דוגמאות כולן מובאות בשם נשים, מה שרחוק גם משיעורן במתאמני ספורט הסיבולת (מדברים על פחות מ-30% נשים, עד כמה שידוע לי) וגם מחזק נימה ממש לא נעימה בכתבה.

  • משה הגיב:

    אין כאן כלל אזכור להשפעות קרדיולוגיות, ופגיעה בשלד כתוצאה מעומסים.

  • רפאל הגיב:

    ראשית אני חייב לציין שאיתי זיו הינו אדם מדהים וחכם הן מקצועית והן בפן האישי ואני אומר זאת כמי שהיה תלמיד שלו. אולם אני לא מסכים לגמרי עם הנאמר כיוון שזר אינו יבין זאת לעולם. אנו ספורטאי הסיבולת מודעים טוב מאוד להשלכות של הספורט וכל בחירה שמתקבלת היא באחריות המשתמש בלבד ואין להשליך אותה על אופיו של הספורט. מעבר לכל המינוסים אליהם דיבר ישנם המון התרונות שלא צויינו ולדעתי מספר גדול מהחסרונות. התרונות כגון: חוסן נפשי, ביטחון עצמי גובר, השתייכות חברתית, דבקות במטרות ועוד ועוד שקטנה היריעה פה מלציין. הדוגמאות המצויינות במאמר אינם רק מקרי קיצון, אלה גם התנהלות לא תקינה מצד אותו ספורטאי כי היכולת לשלב את כל תחומי החיים ביחד הינם חלק בלתי נפרד מספורט סיבולת ואני אומר זאת בתור איש ברזל סידרתי ואני יחסית צעיר לממוצע כי התחלתי בגיל 26 והיום אני בן 28 אחרי מספר מרתונים שני ישראמנים מלאים שלושה חצאים וברצלונה אחד מלא שיגיע בפברואר, כל זה כשאני במקביל עובד במשרה מלאה סיימתי לימודי תואר ראשון ושאר ירקות שישנם לבני גילי, אז נכון שאין לי ילדים אבל כל אחד והעניינים שלו שהם כל עולמו אז ככה שמי שרוצה אני בטוח שיכול לשלב גם עם משפחה וילדים כמו שרובכם תוכלו להעיד פה, מה שנכון שצריך תמיכה של בן/בת הזוג לעניין אבל זה כבר אישי לכל אחד. לעניין נוסף, נכון כי תחרויות מסוג זה הם ממכרות אבל היי… אני חושב שכולם מכורים למשהו אז אם לבחור בין עישון, שתיה, או כל בילוי אחר אני מעדיף את הדחף הבלתי נשלט לקום בבוקר לפני הזריחה ולשחות בים הפתוח, לרוץ או לרכוב וביחד עם זה לקרב אותי עוד צעד למטרה שהיא מעבר לרק תחרות, אלה הישג אישי ומראה לעצמי ולמה אני מסוגל להגיע עם נחישות והתמדה. לעניין הפציעות פתגם אומר "מי שלא עושה ספורט לא נפצע" נכון זה לא הדבר הכי חיובי אבל זה חלק מהחבילה לפעמים וגם זאת התמודדות שיש לקחת בחשבון. אני אישית ממליץ על חיזוקים בחדר הכושר למניעת פציעות. חברים בואו נבחר שלהסכים שלא להסכיםתואין צורך לעשות מזבוב פיל. מי שרוצה להביע את דעתו שילך על זה אבל לשמור על פאסון ולכבד גם את האדם שקיבל את הבמה אין סיבה להתעצבן. שתהיה שבת מקסימה והמשך אימונים חזקים לכולם.

    1. רפאל הגיב:

      אוקטובר לא פברואר טעות שלי.

  • עלי הגיב:

    נושא רציני, ראוי מאד לבחינה והתיחסות- מהן הגבולות ההגיוניים בספורט סבולת עבור ספורטאי המסטרס.
    אני מסכים שמאמר זה רחוק מלהכיל את סה"כ הרובדים וההיבטים בנושא עצמו אבל הדוגמאות בהחלט לא תלושות מהמציאות. מעניין שהמקרים המתוארים הם של נשים בלבד, אצל הגברים המצב בדרך כלל פשוט יותר, או שמתגרשים ואז הבן אדם מאמץ אורח חיים שבא לו, או שהאשה מקבלת את זה מחוסר ברירה והחיים נראים כפי שהם נראים.
    אני לא רוצה לאמר פתטיים אבל דמיינו לעצמכם שבשישי בערב הגבר מתחיל להיות לחוץ לנוח, שלא לדבר על יציאה עם אשתו, השקמה בחמש בערך, תחילת אימון בשש וחצי עד עשר וחצי הגעה הביתה באחת עשרה אחת עשרה וחצי עייף שבור, המשפחה מתוסכלת, לבדה, וכ"ו וכ"ו..
    מבחינת הכסף, כשזה נוגע לפן התחרותי כל בורג צריך להיות עשוי זהב.
    כמובן שזכותו של כל אדם לעשות כרצונו אבל מצד שני זכותם של עיתונאים לבחון את המניעים הפסיכולוגיים שעומדים בבסיס הדברים.
    דני המגיב.. באמת ניכר שאין לך מושג. אם לא רכבת בקבוצה ואם לא השתתפת בתחרויות אתה כנראה לא מבין למי הכתבה מתיחסת וחבל שאתה קופץ בראש. הוא לא התכוון אליך.
    בקשר לכותב, פרופ' זיו. אני מניח שיש לו הרבה ידע וניסיון אבל אי אפשר שלא להבחין באנטגוניזם שלו שחורג ממאמר זה לעיסוק בפעילות אירובית.
    קראתי כבר הרבה מאמרים שניתחו את האבסודיות שבספורטאי המסטרס אבל הצרה שכולם היו בעלי עניין והמסקנה שאליה דחפו הייתה שספורואי המסטרס צריכים לחסוך את זמנם וכספם על מנת שישקיעו אותו אצלהם – כותבי המאמר, מאמנים בדרך כלל.

  • דורון הגיב:

    "כשמדובר באימהות המגדלות ילדים, עובדות, גברים שמנהלים קריירה וכדומה, הסיפור לא פשוט בכלל" – אפשר ביותר שוביניסטי?

  • מנשה הגיב:

    מלבד המקרים שהובאו שאין לי יכולת לאמתם הכתבה מדוייקת בהחלט באבחנותיה. מכל היבט. גם תחושת הריקנות שחווים בתום תחרות קשה אליה מתאמנים רבות (מרתון אירונמן), וגם התיאורים על ההוצאות וההשפעה על המשפחה והסובבים. וגם ההשמנה. וגם אי היכולת להחזיק מתח אימונים כה אינטנסיבי לאורך שנים. הכל נכון ומדוייק. במו עיני ראיתי חברים רבים ש"חלו במחלות" המתוארות וחלק חשתי על עצמי. מאמר מצויין וכל הגיבורים והאמיצים ראוי שיטו אוזנם לכתוב ובטח לא לזלזל.

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
21:41
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
02:09
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
30:17
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
01:51
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
01:11:39
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
40:50
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
01:58
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
02:13
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
29:02
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
30:20
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
30:09
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
30:31
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
44:51
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
02:12
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
01:21