אם תשאלו חובב ריצה ממוצע מהו האתגר הקשה בעולם, הוא כנראה ידבר על חציית מדבריות, טיפוס על רכסים אלפיניים, או התמודדות עם תנאי שטח קיצוניים. אבל בעולם האולטרה-מרתון הרב-יומי, יש מפלצת אחת שמשאירה את השאר בצל. קוראים לה "מרוץ ההתעלות העצמית ל-3,100 מייל" (Self-Transcendence 3100 Mile Race). מרוץ הכביש המאושר הארוך ביותר על פני כדור הארץ. בו הרצים גומעים קרוב ל-5,000 קילומטרים.
לכתבות נוספות בנושא:
- 48 שעות של טירוף: עידו דסה ניצח את דודו דאנו והוכתר לשיאן ישראל בבקיארד!
- הזדמנות אחרונה: כל מה שצריך לדעת לקראת מרוץ GO RUN גני תקווה-קריית אונו הראשון
- ילד הפלא של עולם האולטרה: אסף איילון בפודקאסט של שוונג
מי שהעניק הצצה מרתקת ומרגשת לאירוע הנדיר הזה הוא רץ האולטרה-מרתון הישראלי הבכיר קובי אורן, ששיתף פוסט אישי לרגל סיומו של המרוץ והציב זרקור על הרצה האוסטרלית אנאבל הפוורת'.
הבלוק שלא נגמר: 96 ק"מ ביום, 52 ימים ברציפות
כדי להבין את ממדי הטירוף, צריך להביט על התוואי הבלתי נתפס שבו הוא מתרחש. לא מדובר בחציית יבשת או במסלול נופי פתוח, אלא בהקפה מעגלית עירונית אחת בלבד.
כפי שמתאר קובי אורן במילותיו: "מרוץ ההתעלות מתקיים מדי שנה מאז קיץ 1997. המסלול הוא הקפה של בלוק אחד ברובע ג'מייקה שבקווינס, ניו יורק, באורך של כ-883 מטרים בלבד (0.5488 מייל), סביב בית ספר תיכון ופארק. הרצים מקיפים את אותו הבלוק 5,649 פעמים כדי להשלים את המרחק".
האירוע מופק על ידי צוות המרתון של סרי צ'ינמוי, הקרוי על שמו של המורה הרוחני שהגה את הרעיון מתוך תפיסה של התעלות פנימית ורוחנית דרך גבולות היכולת הגופנית. חוקי המרוץ קשוחים ואינם מתפשרים: "לרשות המשתתפים עומדים 52 ימים, שבהם המסלול פתוח במשך 18 שעות ביממה, משש בבוקר ועד חצות, בעיקר מטעמי בטיחות. כדי לסיים במסגרת הזמן נדרשים הרצים לעבור בממוצע כ-96 קילומטרים בכל יום, במשך כמעט חודשיים".
מרוץ ההתעלות: "האוורסט של האולטרה מרתון"
השילוב בין מאמץ מונומנטלי על אספלט קשיח, היעדר שינה מספקת, התמודדות עם פגעי מזג האוויר המשתנים בניו יורק (מחמסינים של שלהי הקיץ ועד גשמים וקור סתווי) והמונוטוניות הפסיכולוגית של סיבוב חוזר ונשנה סביב אותן מדרכות, הופכים את המרוץ למבצר כמעט בלתי חדיר.
View this post on Instagram
אורן מזכיר כי הניו יורק טיימס, מהעיתונים הנחשבים בעולם כבר הדביק לו תווית ייחודית: "האוורסט של האולטרה מרתון". הקושי הקיצוני בא לידי ביטוי במיוחד בסטטיסטיקה של קו הסיום. מאז היווסדו של המפעל לפני קרוב לשלושה עשורים, רק קומץ זעיר של רצים בעולם עמד במשימה. בגזרה הנשית, המספרים נדירים עוד יותר. רק 10 נשים הצליחו להשלים את המרחק במסגרת הזמן הרשמית.
חברות של 12 שנים וסגירת מעגל אישית
עבור קובי אורן, הריצה של אנאבל הפוורת' בת ה-53 השנה לא הייתה עוד עדכון תוצאות יבש מעבר לים, אלא מסע משותף של חברות עמוקה והערכה הדדית שנבנו לאורך שנים ארוכות על קווי הזינוק הקשים בעולם. אורן עצמו מחזיק בהישג היסטורי באותו המרוץ בדיוק: "אני הייתי האסייתי הראשון שסיים את המרוץ בשנת 2018 (כן – ישראלים הם אסיאתיים ולא אירופאיים כפי שרבים חוככים)".
על ההיכרות ארוכת השנים עם הפוורת' כתב אורן: "את אנאבל אני מכיר אישית מאז שנת 2014. אז השתתפנו יחד בפסטיבל אולטרה מרתון ל-6 ימים ביוון. מאז רצנו יחד גם בדרום אפריקה, במרוץ ל-10 ימים ובמרוץ ל-1000 מייל.
אנאבל – מגיעה מרחוק, מאוסטרליה, אישה עוצמתית, שנונה, מקסימה, מצחיקה, חכמה, אוהבת טבע (נהנינו יחד בספארי בדרום אפריקה), ויש בה רוח של לוחמת מדהימה. לאורך השנים שוחחנו לא מעט על ההשתתפות במרוץ הזה".
View this post on Instagram
התיקון של אנאבל: מפרישה כואבת לקו הסיום ההיסטורי
הדרך של הרצה האוסטרלית אל קו הסיום בקווינס ממש לא הייתה חלקה. בשנת 2024 התייצבה הפוורת' לראשונה על קו הזינוק של ה-3,100 מייל, אך לאחר שגמעה מעל 2,000 מיילים, הגוף אמר את שלו ופציעות ברגליים אילצו אותה לפרוש בכאב לב.
אורן, שמכיר היטב את תעצומות הנפש הנדרשות כדי לשוב לאותו מקום שבו נשברת, שיתף בהתרגשות: "אנאבל הגיעה לנסות בשנת 2024, אבל נאלצה לפרוש בעקבות בעיות ברגליים. השנה היא חזרה לניו יורק כדי להשלים את מה שלא הצליחה אז. אני חושב על הדרך הארוכה שעברה מאז שהכרנו לפני 12 שנים, על כל הקילומטרים שרצה, על הניסיון שלא צלח לפני שנתיים ועל ההחלטה לחזור ולעמוד שוב על אותו קו זינוק, בידיעה ברורה מה מצפה לה.
אנאבל הצטרפה לקבוצה הקטנה מאוד של נשים שהצליחו להשלים את אחד מאתגרי הסבולת הקשים בעולם.
ואני, שמכיר אותה כל כך הרבה שנים, מתרגש כל כך בשבילה".
עם השלמת 3,100 המיילים (4,989 ק"מ בפועל, או 5,000 ק"מ למעגלים), אנאבל הפוורת' לא רק סגרה חוב אישי של שנים מול המדרכות של קווינס – אלא חקקה את שמה לצד אגדות הריצה הרב-יומית בעולם. האישה ה-11 בלבד בהיסטוריה שמשלימה את המרוץ. הוכחה חיה לכך שהגבול האמיתי אינו רק בשרירים. אלא ביכולת של הרוח האנושית להתעלות מעבר לכל דמיון.
שלטון איטלקי וקומץ גיבורים
אנאבל הפוורת' לא הייתה היחידה שרשמה השנה היסטוריה על המדרכות של קווינס. מי שחצה ראשון את קו הסיום והוכתר כמנצח הגדול של המרוץ הוא רץ האולטרה האיטלקי אנדריאה מרקאטו בן ה-44. עבור מרקאטו מדובר בהישג חסר תקדים בתולדות המפעל. ניצחון שביעי ברציפות. לאחר שגמע את 5,000 הקילומטרים בזמן פנומנלי של 45 ימים, 3 שעות ו-11 דקות. אל המקום השני הכללי הגיע ראדו בודאן ממולדובה. יממה ו-7 שעות אחרי המנצח. לו-ווי מינג מטייוואן הגיע שלישי אחרי 48 יום ו-16 שעות. הפווסרת' הגיעה רביעית, וראשונה כמובן מבין הנשים. עם 49 יום ו-9:03:02 שעות.
