רץ האולטרה-מרתון הישראלי רועי יהודה כבר הוכיח בשנה שעברה שעבורו גבולות נוצרו רק כדי לפרוץ אותם. הבוקר (ראשון) הוא הוכיח זאת שוב. יהודה סיים את הספרטתלון, אחד ממרוצי האולטרה מרתון הקשים והמפורסמים בעולם, במקום השישי הכללי. הוא עשה זאת בזמן המהיר ביותר אי פעם לישראלי- 24:26 שעות.
לכתבות נוספות בנושא:
אחרי 40 שעות ו-267 ק"מ: דודו דאנו הוא אלוף הבקיארד אולטרה הישראלי
רוצו על זה! חמישה מרוצים כחול-לבן שלא תרצו לפספס בסתיו הקרוב
24 ימים, 1,128 ק"מ, שליחות אחת: רצים את שביל ישראל למען החיילים הבודדים
לרוב – המטרה של כל משתתף בספרטתלון היא פשוטה – לסיים. מדובר במרוץ של 246 ק"מ – מאתונה לספרטה – עם 75 נקודות ביניים, שלכל אחת מהן קאט-אוף קשוח במיוחד. אלא שהמטרה של רועי ממש לא הייתה רק לסיים. בשנה שעברה הוא סיים במקום ה-13 בזמן של 26:24 שעות. שני הישגי שיא לישראלי. השנה הוא הכריז כי מטרתו היא להיכנס לטופ 10 ולרדת מגבול 25 השעות. הוא עמד בשתי המטרות מעל ומעבר.
רועי יהודה בספרטתלון | צילום: דגנית מקא קראוז
מחושב, מדוד ומהיר
יהודה עבד בצורה עקבית וממושמעת למן הזינוק. לפי תכנית המרוץ שבנה יחד עם המאמנת השלו ליז מלכה, הוא לא התפתה לפתוח מהר מדי, אלא בקצב אחיד. אט אט, הוא החל לעקוף רצים, כשהם מאבדים את הקצב, בעוד הוא ממשיך בשלו. בשיא הוא אף הגיע למקום החמישי, אך נעקף לפני הסיום על ידי רץ מקומי, מה שלא העיב כהוא זה על ההישג.
לשם השוואה, עד השנה שעברה אף ישראלי לא ירד מגבול ה-30 שעות. אלא שרועי יכול להיחשב כבר היום כאחד מרצי האולטרה-כביש הטובים בעולם. כשהוא עטוף בדגל ישראל ועם תמונתו של אביו המנוח – הוא נישק כמיטב המסורת את רגל פסלו של ליאונידס. יחד עם מלוויו הנאמנים, חגג רועי את ההישג עם חיוך מאוזן לאוזן. ותהיו בטוחים – שהוא כבר סימן את היעד הבא.
רועי יהודה בסיום הספרטתלון | צילום: יקיר אדרי
מי שניצח במרוץ כולו היה ראדק ברנר הצ'כי המנוסה בן ה-50, שהגיע לקו הסיום בזמן פנומנלי של 21:24 שעות. במקום השני סיים פרנצ'סקו פריני האיטלקי, 41 דקות אחריו. במקום השלישי יושיהיקו אישיקווה היפני עם 23:54 שעות, 32 דקות לפני רועי. כ-300 רצות ורצים זינקו למרוץ, כולל 12 ישראלים. מרביתם עדיין על המסלול.
אגב, אחד הקשיים הגדולים באופן מסורתי בספרטתלון הוא מזג האוויר, וגם השנה הוא לא "אכזב". אמנם הפחד בדרך כלל הוא מחום כבד, אולם השנה נאלצו הרצים להתמודד עם גשם כבד, דבר המקשה מאוד במיוחד בירידות התלולות שהפכו לחלקות מתמיד.
רועי יהודה והמלווים לפני הזינוק לספרטתלון | צילום: דגנית מקא קראוז
על הספרטתלון
המסלול הארוך והמפרך של הספרטתלון מגיע היישר מספרי המיתולוגיה היוונית. מדובר בדרך שלפי הסיפורים עשה פידיפדיס אי שם בשנת 490 לפני הספירה. פידיפדיס היה שליח אתונאי שנזעק לספרטה לבקש סיוע מול הפרסים בקרב מרתון. לפי התיעוד של הרודוטוס – הוא הגיע ליעד הרחוק יום אחרי יציאתו, במה שהפך לאגדה.
בשנת 1981 – קצין בריטי בשם ג'ון פודן החליט לבחון האם התיעוד היה מדויק, או שמא מדובר בהגזמה. פודן היה חובב היסטוריה יוונית שהיה ידוע ביכולות הריצה שלו למרחקים ארוכים. הוא ניסה לסיים את המרחק יחד עם עוד ארבעה רצים, אולם לא צלח. שנה לאחר מכן הוא כבר צלח במשימה, יחד עם שני רצים נוספים. המהיר בהם – ג'ון שולטן, הצליח לסיים את המרחק ולהגיע לספרטה בפחות מ-36 שעות. שנה לאחר מכן, המרוץ כבר קרם עור וגידים, והוזנק לראשונה באופן רשמי עם 16 רצים. מאז, הלך וצבר תאוצה והפך לאחד הפופולריים בקרב רצי האולטרה.
רועי יהודה בספרטתלון | צילום: Spartathlon
הישראלי הראשון שזינק למרוץ היה אביב כפיף בשנת 2011, אולם הוא לא סיים את המסע המפרך. שנה לאחר מכן הגיע גם הישראלי הראשון שנישק את רגלו של לאונידס – גלעד קראוז. שעשה זאת עוד ארבע פעמים לאחר מכן. לימים, גלעד ואשתו דגנית הפכו למייסדי מרוץ הספרטניון הישראלי, בו ניתן בין היתר לקבוע קריטריון לספרטתלון, וגם מלווים ומובילים רבים מרצי המשלחת לאורך השנים.
