ביום שאחרי הזכייה הגדולה ביותר בקריירה שלו עד כה, נועם סילברברג כבר שוב על האופניים. אין זמן לחגיגות, אין זמן למנוחה. הוא כבר יוצא שוב לאימון. "רכיבה קלה", הוא מחייך בראיון מיוחד בשוונג, ואז מבהיר: "בערך ארבע שעות”.
לכתבות נוספות בנושא:
קוגוט ובצלאל ניצחו בגראן פונדו אילת, סילברברג הדהים ב-GC!
יו"ר איגוד האופניים מצהירה: "רוצים להביא את אליפות אירופה לאילת".
ליטלי מציגה: סדרת ה-X של אופני פינרלו – מקצוענות ונוחות שלא הכרתם.
כך, כמעט בלי דרמה, מתחיל הבוקר שאחרי הניצחון של הרוכב בן ה-20 מקבוצת IGP בדירוג הכללי של גראן פונדו אילת 2025. ניצחון מפתיע, יוקרתי, ובעיקר כזה ששם אותו לראשונה במרכז הבמה של ענף האופניים הישראלי.
סילברברג הקדים בשקלול שני ימי המרוץ רוכבים מקצוענים ומנוסים ממנו, כולל מי שסיים את הוולטה לא מכבר נדב רייסברג מ-NSN. וגם עמית קינן מ-TACC, סער עידן מ-MTA DROPS ורוכבי קבוצת הפיתוח של NSN מטר פרץ, רועי אדינגר וכו'. בכך, הוא השיג ניצחון ראשון בקריירה. כזה שייתכן שלא רק נותן לו גביע יפה לארון, אלא גם מסמן כיוון להמשך הקריירה.
נועם סילברברג על הפודיום עם סער עידן ורועי אדינגר | צילום: צלמי שוונג
מי אתה, נועם סילברברג?
סביר להניח שרוב הקוראים עדיין לא מכירים את השם. גם בתוך עולם האופניים המקומי, עד לא מזמן, הוא לא היה מהשמות שפותחים כותרות. "אני נועם, בן 20", הוא מציג את עצמו בפשטות. "רוכב ב-IGP. אופניים זה החיים שלי מאז שאני ילד. זאת האהבה הכי גדולה שלי".
הוא נולד בניו יורק ועלה לישראל בגיל ארבע. המבטא האמריקאי נשאר, וגם היום, בשיחה בעברית שוטפת, הוא מייחד אותו. "זה נתקע לי מאז", הוא צוחק. הרקע המשפחתי לא היה מקצועני: "אבא שלי רכב על אופני כביש, אבל לגמרי חובבני". הכניסה לעולם הסיבולת הגיעה בכלל דרך השחייה. "הייתי בחוג שחייה, המאמן פתח קבוצת טריאתלון, הצטרפנו – אחי ואני. מבין שלושת הענפים, האופניים תמיד משכו אותי הכי חזק".
סילברברג בגיל 10 באימון אישי אצל דרור פקץ' | צילום: פרטי
בגיל 13 הוא הצטרף ל-IGP (ר"ת של Israel Go Pro), תחת הדרכתם של צחי בויגן וניצן הנדלר. "צחי היה אחראי על הכביש, ניצן על רכיבות שטח. רוב הזמן הייתי בכביש, מדי פעם משלב שטח".
לא ילד פלא, לא כוכב נוער
המסלול של סילברברג רחוק מלהיות סיפור קלאסי של כישרון שמתפוצץ בגיל צעיר. להפך. "ברמה הלאומית הייתי די שקט”, הוא מודה. "מבחינת תוצאות – לא משהו מיוחד. זה היה תהליך איטי". גם המעבר לגילאי האנדרים (U23) לא הביא איתו פריצה מיידית. "לפני שנה וחצי עוד הייתי נושר מהפלוטון בקריטריומים, נשאר מאחור. לא מסיים מרוצים".
בישראל, כידוע, הזמן לא תמיד משחק לטובת רוכבים צעירים. הגיוס לצבא תמיד דוחק, ולא בכדי הרבה פורשים לפני גיל 18, או נתקעים שם. אצל סילברברג זה כמעט קרה. אבל שילוב של תזמון, התמדה ואמון שינה את התמונה. "בשנה שקבעה האם אהיה ספורטאי בצבא הייתי מאוד עקבי, הגעתי לכל המרוצים, מאוד רציתי את זה. היה לי גם הרבה מזל – זה היה לפני המלחמה, וכמה חבר'ה בדיוק פרשו. המאמן יובל בן מרדכי ראה את התשוקה שלי. אני חושב שיש לו חלק גדול בזה שקיבלתי תקן ספורטאי".
נועם סילברברג עם סער עידן, עודד קוגוט ועמית קינן | צילום: צלמי שוונג
הקפיצה: מעטפת, משקל, ואומץ לשנות
הקפיצה האמיתית החלה בשנה האחרונה. לא מרוץ אחד, אלא תהליך. "זה שילוב של הכול", הוא מסביר. "מעטפת מדהימה, אנשי מקצוע, אימונים טובים יותר".
אחד השינויים הדרמטיים היה פיזי. "לפני שנתיים הייתי 45 קילו, על 1.85 מטר. זה ממש מדי. היום אני כמעט 60 קילו". העבודה נעשתה בין היתר עם התזונאית רוני פישמן. "היא מעולה. זה נתן לי קפיצה גדולה".
גם בגזרת האימון הוא בחר בדרך פחות שגרתית. במקום להישאר רק במסגרת קבוצתית, הוא עבר לעבוד עם מאמנים אישיים מחו"ל: המאמן הגרמני ביורן קפקה, ובהמשך – המאמן האוסטרי מקס הופליך. "עבדתי עם ביורן כל השנה שעברה, ועשיתי איתו קפיצה גדולה. השנה הוא עבר לאמן בקבוצת UNO-X, וחיבר אותי למקס. אנחנו עובדים חודש וחצי – וזה מדהים".
דמות מפתח נוספת היא דרור פקץ': "הוא לקח אותי כפרויקט אישי. חיבר אותי לקבוצות בחו"ל ולמרוצים, דואג לי, מלווה אותי. כמו שילוב בין מנטור לסוכן או אפילו אפשר להגיד אבא שני".
נועם סילברברג ודרור פקץ' | צילום: פרטי
גראן פונדו אילת: מחשש – לאמונה
לגראן פונדו אילת הגיע סילברברג בלי בהרבה ביטחון. "הייתי מאוד לחוץ. באו רוכבים חזקים, במיוחד מ-NSN. לא ידענו איך זה יתפתח". היום הראשון, "מלך ההר" – כלל את העלייה המפורסמת לנטפים – 15 ק"מ על 666 מטר טיפוס. הוא הסתיים בצורה סבירה עבור סילברברג – במקום השישי. "המטרה הייתה למזער נזקים. סיימתי 16 שניות מאחורי הקבוצה הראשונה".
בערב, הוא משתף, משהו התגבש: "דיברנו כקבוצה. כולם היו מחויבים שמישהו מאיתנו ינצח – גם אלה שאיבדו זמן ביום הראשון. כל הקבוצה התגייסה לזה".
ביום השני הוא נכנס לבריחה המרכזית, שכללה עשרה רוכבים. לצדו – שני רוכבים צעירים נוספים מ-IGP, עידו דגן ונועם רוזנצוויג. "הם הקריבו את המרוץ שלהם בשבילי. משכו במישור גם כשלא היה להם מה להרוויח. מבחינתם – הפיניש היה בפנייה להר עיט. זה נדיר, בטח בגיל כזה".
נועם סילברברג מאחורי סער עידן ועודד קוגוט | צילום: צלמי שוונג
מאחור, שאר חברי הקבוצה חסמו את כל ניסיונות הגישור, במיוחד של נדב רייסברג ו-NSN. "בדיעבד גיליתי שהם ממש 'עצרו' את המרוץ בשבילי. גם עידו גבאי שסיים שני ביום הראשון – כולם עבדו בשבילי. יש בארץ שני מרוצי כביש משמעותיים בשנה, הוא מוסיף. "וחברי קבוצה מקריבים אחד מהם בשבילך – זה לא מובן מאליו. באמת זכיתי".
קו הסיום: אופוריה
קבוצת הבריחה הצטמצמה לארבעה, ובה סילברברג עבד חזק מאוד יחד עם סער עידן ועמית קינן כדי להבטיח שהרודפים לא יתפסו אותם. בסיום, זה קרה. הוא חצה את הקו אמנם במקום הרביעי, אך הוא מיד הבין שזכה בדירוג הכללי. "בחיים לא שמחתי ככה", הוא מודה. "זה היה רגע של אופוריה. לא הייתה לי שום שליטה".
גם התגובות מהיריבים חיזקו את התחושה: "עודד קוגוט בא אלי בסיום, חיבק, פרגן. זה מדהים שיש בארץ רוכבים כל כך בכירים שהם קודם כל אנשים מדהימים".
הפודיום הקבוצתי בגראן פונדו אילת, עם IGP במרכז | צילום: צלמי שוונג
חלומות, פרופורציות ודרך ארוכה
למרות הדיבורים הבלתי נמנעים על קבוצת הפיתוח של NSN – היעד הברור עבור רוכבים ישראלים מוכשרים, סילברברג שומר על קרקע יציבה. "זה החלום של כל רוכב ישראלי, ברור. אבל עוד לא עשיתי כלום. זה מרוץ של מעט רוכבים בדצמבר בישראל. יש עוד דרך, צריך תוצאות אמיתיות בחו"ל".
היעד לשנה הקרובה ברור: כמה שיותר מרוצים באירופה. "ספרד, איטליה – אלה מרוצים שמתאימים לי. אני מטפס, והשאיפה היא להביא את עצמי לידי ביטוי שם".
כמודלים לחיקוי הוא מציין את הדור שסלל את הדרך – גיא ניב, גיא שגיב, עומר גולדשטיין ועוד לפניהם גיא גבאי. וגם את הרוכבים הבכירים כיום – איתמר איינהורן, עודד קוגוט, רותם טנא ונדב רייסברג. "זה מרגש לראות את נדב עושה גרנד טורים ומסיים פעמיים וולטה ואת עודד מנצח במרוצים גדולים". מבחינת רוכב מוערץ בחו"ל, הוא מציין את יונאס וינגגור: "הוא שקט, חכם, מדויק".
נועם סילברברג מתראיין בסיום | צילום: צלמי שוונג
יותר ממרוץ אחד בשנה
מעבר להישג האישי, יש לו מסר ברור. "רוכבי כביש בישראל סובלים ממחסור אדיר במרוצים. אתה מגיע לחו”ל בלי ניסיון, מול רוכבים שמתחרים מגיל 14. מרוצים כמו גראן פונדו אילת הם קריטיים בשבילנו". על המרוץ עצמו הוא מחמיא: "זו הייתה תחרות מדהימה, הפקה אדירה של שוונג. ארגון ברמה הכי גבוהה שיש. יומיים של מרוץ, 140 קילומטר, כבישים שלא פשוט לסגור – זה לא מובן מאליו".
לפני סיום, הוא מבקש להודות. "זה ניצחון של המשפחה שלי, של הקבוצה שלי IGP, של המאמנים, של כל מי שהיה איתי בדרך. זה לא רק שלי".
