מחקר || פעילות גופנית בגיל השלישי קריטית למערכת החיסונית

ד"ר חן גלייט-סנטר עם מחקר המראה את החשיבות של פעילות גופנית בגיל השלישי, לטובת מערכת החיסון תקינה ולמניעת זיהומים ומחלות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

את המאמר המקורי ניתן לקרוא כאן

השינויים אשר עוברת מערכת החיסון נקראת "הידרדרות חיסונית" (immunosenescence) או "חסר חיסוני" והוא נחשב לאחד הגורמים המרכזיים לבעיות הבריאות שקיימות בגיל המבוגר. המושג "חסר חיסוני נרכש", מבטא הזדקנות או התעייפות טבעית של המערכת החיסונית. השינוי הזה במערכת החיסון מתבטא בין היתר בנטייה לזיהומים, יותר גידולים סרטניים, מחלות שתורמות לשיעור תמותה יותר גבוהה.

התנועה והפעילות חשובי למערכת החיסונית | Image by Christian Northe from Pixabay

מרבית האנשים נהיים פחות פעילים פיזית עם הגיל, מה שמוביל להפחתת הפעילות של מערכת שרירי השלד. שרירי השלד שלנו הם איבר עיקרי, שמווסת את פעילותה של מערכת החיסון על ידי יצירתם של מגוון רחב של חלבונים, הנקראים: מיוקינים (Myokines). למיוקינים ישנו תפקיד חשוב מאוד כנוגדי תגובה זיהומית וכן יש להם השפעה חיסונית מגינה.

פעילות גופנית מביאה לירידה בתחלואה

יותר ויותר מחקרים מראים כי אורח חיים פעיל נותן יתרונות רבים בכל הגילאים ובייחוד כשמדובר על הגיל המבוגר. מהמחקרים ניתן לראות כי פעילות גופנית בכל דרגה שהיא על בסיס שגרתי, מביאה לירידה באחוזי התמותה הכלליים, כפי שפרסמנו כאן בשוונג במאמר אחר בה הוצג כי ריצה ופעילות ספורטיבית מפחיתה את אחוזי התמותה. ניתן לראות גם שאנשים פחות פעילים, שאורח החיים שלהם אינו כולל פעילות גופנית והם מנהלים אורח חיים יושבני וחסר פעילות נוטים יותר למחלות כרוניות ולתמותה מסיבות שונות. מאחר ופעילות ויעילותה של מערכת החיסון מושפעת מאוד מפעילות גופנית, הראו שככל שאורח החיים הוא פחות פעיל ויותר יושבני, כך מערכת החיסון חלשה יותר ובייחוד עם ההתקדמות בגיל.

במאמר הנוכחי אתמצת מאמר סקירה (את המאמר המקורי ניתן לקרוא כאן) על מנת להראות שגם בגיל מבוגר יש לפעילות הגופנית יתרונות רבים ומועילים ומשפרים את תפקוד מערכת החיסון. במאמר ישנו דיון בראיות לכך שאנשים נהיים פחות פעילים גופנית עם הגיל ויש לכך השפעה ותרומה מכריעה על הירידה בתפקוד היעיל של מערכת החיסון, מה שהופך אותם להיות חשופים יותר למחלות שונות, כמו מחלות זיהומיות וגידולים סרטניים.

בסקירה הנוכחית, המושג פעילות גופנית (Physical activity) מתייחס לסכום כל הפעילויות הגופניות שנעשות, לעומת המושג אימון (exercise) שמתייחס לצורה ספציפית של פעילות גופנית, כמו שחייה. השריר נחשב לאיבר עיקרי שיש לו תפקיד בוויסות של מערכת החיסון, וכאשר השריר אינו פעיל במשך תקופה, חלה ירידה במסה שלו, סרקופניה (דלדול השריר) ופה מתעוררת בעיה ביחס למערכת החיסון.

נסו לבצע פעילות גופנית שגרתית במשך השבוע | צילום: Image by Dominic Winkel from Pixabay

מערכת חיסונית תקינה הינה תנאי הכרחי לקיום של אורח חיים תקין בריא ונורמלי, עבור הגנה מפני זיהומים, תגובה מתאימה לחיסונים, זיהוי ולחימה בגידולים סרטניים. התגובה החיסונית היא מורכבת, בנויה גם מחלק תאי וגם מחלק הומורלי (הנמצא בזרם הדם) למשל נוגדנים. התגובה החיסונית מושפעת מגורמים רבים, היא אינה פועלת לבד. פעילות גופנית מהווה גורם עיקרי ומשפיע. מחקרים פרוספקטיביים (מחקר עוקבה/תצפיתי) רבים שנעשו מראים באופן עיקבי שניהול אורח חיים פעיל מקטין את הסיכון לזיהומים וכן מקטין את העומס הויראלי.

ישנם מחקרים רבים שמראים שאורח חיים פעיל מקטין את הסיכוי לסרטן, בייחוד מקטין את הסיכוי לגידולים שאופייניים לגיל המבוגר. בנוסף, פעילות גופנית מקנה לגיל המבוגר יותר יכולת עמידה, פחות "שבריריות" וכן משפרת ליקויים קוגניטיביים. מחקרים רבים שנעשו בחיות מודל וגם בבני אדם מעידים על כך שיותר פעילות גופנית מקנה יותר עמידות ותנגודת חיסונית, יש לה ערך מניעתי וזה מתווך על ידי חיזוקה של מערכת החיסון.

הדבקה ותחלואה בשפעת עם דלקת ריאות, נותרו סיבה מרכזית לתמותה באוכלוסייה המבוגרת, כאשר התחסנות כנגד הנגיף מומלצת על מנת למנוע הידבקות בנגיף או צורת מחלה שהיא יותר קלה. הראו שפעילות גופנית משפרת את התגובה של מערכת החיסון ויכולה להקנות יתרון רב ותגובה חיסונית טובה יותר. ניתן לראות במחקרים שפעילות גופנית גם משפרת את מהלכי מחלות אוטואימוניות כך שחומרת המחלה יורדת.

אותה "הידרדרות חיסונית" (immunosenescence) היא גורם משמעותי לעלייה בתחלואה בגיל מבוגר. חסר חיסוני כזה מסביר את התגובתיות הפחותה שיש לחיסונים, עלייה ברגישות למחלות וירליות וחיידקיות והופעה מחודשת של וירוסים "רדומים" כמו הוירוס ואריצלה זוסטר שגורם למחלה שלבקת חוגרת.

מושג נוסף נקרא Inflammaging, שילוב של המלים Inflammation (דלקת) ו-Aging (הזדקנות) ובו הכוונה לעלייה באחוזי תמותה עם הגיל בעקבות הירידה בתפקוד של מערכת החיסון. יש לייחס לפעילות הגופנית בגיל מבוגר יותר ממה שנהוג לייחס לה, אורח חיים פעיל הוא קריטי בייחוד כשמדברים על היכולת שלה לשפר את החסר החיסוני שקורה באופן טבעי עם הגיל.

באחד המחקרים בדקו ואפיינו תאים של מערכת החיסון ב-125 רוכבים בגילאים 55-79 שנים, גברים ונשים שפעילים באופן שגרתי לאורך מרבית חייהם הבוגרים. המשתתפים הראו מעט מאוד שינויים בתפקוד הפיזיולוגי שאופייניים לגיל המבוגר, כמו אבדן מסת שריר, ירידה ברגישות לאינסולין, עלייה ברמות הכולסטרול ועלייה בלחץ הדם – הסקירה המלאה כאן.

מחקר נוסף שנעשה באוכלוסיה לקח 102 משתתפים בריאים, שגילם נע בין 18-61 שנים ונמצא קשר חיובי בין כושר גופני אירובי (שנמדד ב VO2 max) לבין שיפור בתפקוד מערכת החיסון. הראו שפעילות גופנית תורמת ומעלה את היצירה של תאים צעירים של מערכת החיסון.

כיצד משפיעה הפעילות הגופנית עלינו?

בתמציתיות רבה, מנגנון אולי עיקרי דרכו מתווכת הפעילות המיטיבה היא דרך ההשפעה על שרירי השלד. שריר שלד ידוע כאיבר אנדוקריני גדול, המסוגל לבטא ולהפריש ציטוקינים ייחודיים שנקראים מיוקינים אל הדם תוך כדי פעילות גופנית. אחד המיוקינים הראשונים שהתגלה נקרא IL-6 והוא מיוצר מהר מאוד עם תחילת הפעילות הגופנית, כאשר רמות הביטוי וההפרשה שלו תלויות בעצימות ובמשך הפעילות. IL-6 הוא גם מיוקין שנוצר במהלך זיהום וכתוצאה מנזק ריקמתי. אלא ש IL-6 שנוצר בעקבות פעילות גופנית הוא בעל פעילות נוגדת דלקת והוא מעודד שחרור של קורטיזול (הורמון הדחק) מבלוטת יותרת הכליה, והוא כשלעצמו הורמון רב עצמה נוגד תהליכים דלקתיים. היתרונות שיש ב IL-6 שמיוצר בשרירים בעקבות פעילות גופנית הודגמו בניסויים בהם הראו שיש לו השפעה מחזקת על מערכת החיסון.

ישנם מיוקינים נוספים שמיוצרים על ידי רקמת השריר בזמן פעילות גופנית כמו IL-7, ו- IL-15. נעשה מחקר למשל ברוכבים מבוגרים אשר הראה שרמות IL-7 ו- IL-15 אצלם בדם גבוהה יותר בהשוואה לאלו שאינם מתעמלים. ל- IL-15 יש תפקיד מטבולי וכן השפעה על מערכת החיסון. הוא מגן מפני הצטברות שומן בטני ומוריד את אחוזי השומן הלבן ובהתאמה מצאו שלמבוגרים שמתעמלים יש פחות ניוון של בלוטת התימוס, בלוטה שאחראית על הבשלה והכשרה של תאי מערכת חיסון.

העלייה הזו ברמת IL-15 אצל מבוגרים פעילים פיזית מגינה על בלוטת התימוס שלהם מפני התנוונות. IL-15 הוא גם חיוני עבור ההתפתחות של תאי ההרג הטבעי, תאי NK שחיוניים ביותר ומהווים מרכיב קריטי במערכת החיסון שנלחמים בתאים מודבקים בוירוס ובתאים סרטניים. תאוריית הייצור וההפרשה של המיוקינים משריר השלד היא ההסבר העיקרי כיצד פעילות גופנית מועילה לנו במישורים כל כך מרובים וקריטיים.

לסיכום, היפוקרטס היה זה שטען כי "הליכה היא התרופה הטובה ביותר שיש לאדם". ברור כיום שפעילות גופנית יש לה קשת רחבה של השפעות חיוביות על בריאותינו והרבה מההשפעות הן בתיווכה של מערכת החיסון. חשוב לתחזק רמה סבירה ונאותה של פעילות גופנית לאורך החיים, זה טוב למערכת החיסון שלנו ויעיל למניעת זיהומים ומחלות שונות.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג